ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פירוש הפשט לדבריו של רבי ישמעאל הוא שהלבלר, הסופר, צריך להיזהר מאוד כשהוא כותב ספר תורה, תפילין או מזוזות, שכן טעות בכתיבת הפריטים האלה פוסלת אותם משימוש. אפילו זבוב שנוחת על הדיו ומורח את האות גורם לפסילה. אמנם ברובד העמוק יותר, רבי ישמעאל אומר לא רק לרבי מאיר אלא לכולנו שכל דבר שאנחנו עושים בחיים דורש זהירות ותשומת-לב - כל עבודה ועיסוק של יהודי בעולם הזה נשפטים דרך הפריזמה של קידום מלאכת השמים.
זאת אמת-המידה שנדרשת מאתנו: האם המעשים וההתנהגות שלנו בכל תחומי החיים מקדמים את מלאכת השמים או, לדאבון הלב, מסיגים אותה לאחור ומבטלים אותה.
היהדות שמה דגש גדול על מעשים שגרתיים ופעילויות פעוטות ערך לכאורה. כל דבר בחיים נכלל בקטגוריה שנקראת "מלאכת שמים", ומשום כך ברור שביחסינו לכל דבר ולכל אדם אנחנו נדרשים לפעול בתשומת לב ובזהירות.
פרשיות בספר ויקרא מתארות נגעים - מגיפות רוחניות שבאות לידי ביטוי בצורה גופנית וגורמות לטומאה. התורה מתארת בפרוטרוט את סוגי הנגעים. הם נראים בשלושה תחומים בחייו של האדם. תחילה, באדם עצמו, בגופו. אחר-כך במבנה שבו הוא גר, בביתו. לבסוף במה שיש על גופו, בבגדיו.
על אף שסיבות היסוד וההסבר העמוק לכל עניין הנגעים נשארו חידה גם אחרי הפירושים וההסברים של התלמוד ושל מפרשים גדולים מכל הדורות, הלקח הברור כאן הוא שיש שלושה תחומים בחיים - האדם עצמו והתנהגותו, משפחתו וביתו ולבסוף מה שהוא מקרין כלפי חוץ, בגדיו אם תרצו - שהם נקודות תורפה מרכזיות, תחומים שמועדים לסכנה. יש תחומים שרגישים יותר לנגעים - למחלות רוחניות והתנהגותיות שהורסות את המעשים הטובים שאנחנו עושים ומטילות צל על חיינו.
התנהגות אישית ראויה ודימוי עצמי טוב הם המפתח לאישיות תורנית. תבונה, סבלנות, סובלנות והרבה מאוד אהבה, כל אלה חיוניים לבניית מערכת יחסים טובה במשפחה ולחיבור בין הדורות מתוך הרמוניה וכבוד הדדי.
גם התדמית הציבורית שלנו, מה שאנשים אחרים חושבים עלינו, מגדירה אותנו. חכמי התלמוד תמיד הדגישו שחשוב גם מה הבריות, מה הציבור חושב עלינו.
אם כך, איך ננהל מלחמה נגד הנגעים וננצח בה? תחילה עלינו להבין שכל מה שאנחנו עושים הוא באמת ובתמים מלאכת שמים. רק אז נוכל להתחיל לממש את הפוטנציאל העצום לטוב שקיים בכל אחד ואחת מאתנו.
רבנו ישראל מסלאנט הסביר שחנוך היה צדיק גדול בגלל העובדה, כפי שהתלמוד מספר לנו, שהוא היה סנדלר שבכל תפר ותפר שעשה בזמן שייצר נעליים היה מייחד ייחודים. רבנו ישראל הסביר שהתלמוד איננו מתכוון לכך שחנוך דקלם מזמורים או תפילות כדי להלל את הקב"ה בזמן שהוא תפר נעליים, אלא שהוא תפר נעליים טובות, שכל תפר היה בהן היה מושלם. הוא נתן ללקוחות שלו איכות מצוינת תמורת כספם. הוא אמר שמי שנוהג כך מייחד ייחודים, כי בעשותו כן הוא מקדם את מלאכת השמים בעולם הזה.
מה שנראה לנו רק כעיסוק או מקצוע ותו לא הוא בעצם מלאכת שמים אם נרצה בכך. לכן עלינו להקפיד על תשומת לב ואיכות בכל תחומי החיים - בהתנהגות האישית, בהשקפה הפסיכולוגית, בבית, במשפחה ובמשא ומתן שלנו עם העולם החיצון. רק גישה של תשומת-לב ואכפתיות, של איכות ושיקול דעת נבון, תסייע לנו להשיג התקדמות של ממש במלאכת השמים.

הלכות קבלת שבת מוקדמת

עבודה שאין לה סוף

למה ללמוד גמרא?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד אמונה?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מהות ספר ויקרא ופרשת זכור

הלכלוך הקדוש

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















