ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
בפרשה הבאה נקרא:
" וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט לג-לד).
הגר המצטרף לעם ישראל, עלול להרגיש זר ומנוכר גם לאחר שסיים את הליך הגיור. מטבע הדברים, הרבה יותר קל לפגע במי שאין לו משפחה קרובה ומסוככת. לכן התורה חוזרת מדגישה ומזהירה, זכור, גם אתה היית גר!
"וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ"!!!
הלשון " וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר " מופיעה בתורה גם בפרשיית קרבן פסח:
" וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח ... תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (שמות י"ב מח-מט וכן במדבר ט' יד).
במדרש ההלכה במקום מצינו "הווא אמינא" מאוד מעניינת, וז"ל:
"וכי יגור אתך גר ועשה פסח לד', שומע אני כיון שנתגייר יעשה פסח מיד" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה טו ד"ה וכי יגור).
לפי זה קרבן הפסח הוא חלק בלתי נפרד מהליך הגיור. הגר נכנס לכלל ישראל בקבלת מצוות, מילה, טבילה והקרבת קרבן פסח, בכל תאריך שהוא לאורך השנה, ללא קשר הכרחי לתאריך של י"ד בניסן. למסקנה, הלכה למעשה, אי אפשר להביא קרבן פסח פרטי, ללא כלל ישראל. יש רק תאריך אחד בו כל העם מביא ביחד את קרבן הפסח, התורה מדגישה:
"וְהָיָה כְּאֶזְרַח ... תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם".
קביעה זו מלמדת אותנו, מה משמעותו של קרבן הפסח. בכל שנה ושנה כל עם ישראל מתאסף יחד ומכריז, לא שכחנו את יציאת מצרים, אנחנו חוזרים ומתחייבים להיות עבדי ד', אנחנו חוזרים ומתגיירים. כל יהודי זכר נכנס לכלל ישראל שלא בבחירה עם הולדתו - הוריו מכניסים אותו בבריתו של אברהם אבינו. כל יהודי מכריז בכל שנה ושנה שהוא מעוניין בכך, בבחירה חופשית, על ידי הקרבת קרבן פסח.
זו כנראה הסיבה לקשר העמוק שבין שתי המצוות: ברית המילה וקרבן הפסח. קיום שתיהן היווה תנאי מקדים ליציאת מצרים, שתיהן קשורות לדם בבחינת "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (כפי שמדגיש הנביא יחזקאל ובעקבותיו חז"ל בהגדה). על הימנעות מקיום שתיהן העונש הוא ח"ו כרת, הוצאה מכלל ישראל.
אם נתקדם עוד שלב, הרי שבהכרזה "וְהָיָה כְּאֶזְרַח ... תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם", כלול מסר נוסף. לא רק שהגר הינו חלק מאתנו, אלא שכולנו בבחינת גרים. אנחנו כולנו, למרות היותנו יהודים, "מתגיירים" בכל שנה ושנה ביחד ומכריזים: אנחנו רוצים להיות יהודים.
ערב חג המצות, כולנו לא רק זוכרים את היותנו גרים בארץ מצרים וממילא את מחויבותנו כלפי הגר הגר בתוכנו, אלא שאנו מכריזים "כגר כאזרח". הגר הוא כמונו ואנחנו כמותו, כולנו יהודים כולנו גרים.
הבה נשתדל להפנים מסר זה. בקרבנו יושבים יהודים רבים שהגיעו ארצה מארצות נכר לאחר נתק רוחני ארוך שנים. הבה ננצל עת רצון זו של ליל הסדר, כדי להזמינם מחדש להצטרף אלינו, תוך הצטרפותנו אליהם.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
