ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ. אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו.קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל".
בפסוקים אלה עוסק ירמיה הנביא בשאלת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' שהטרידה אותו גם מהבחינה האישית וגם מהבחינה הלאומית. (כדאי לערוך השוואה בין פסוקי ההפטרה לשני הפרקים הראשונים של ספר תהילים, שם המשורר ברוח קדשו מנסה להתמודד עם הבעיה במישור הלאומי). בקריאת פסוקים אלה מיד מהדהדות באוזנינו החדשות של הימים האחרונים. אנחנו לא נתפתה לדון בסוגיה שעדיין לא נתבררה כל צרכה ולא נשים עצמנו במקום השמור אך ורק לבורא שהוא ורק הוא "חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת".
נמשיך ונעסוק בסוגיית הגיור ודווקא מהבחינה הזו. ננסה לברר, עד כמה הדיינים צריכים לנסות לבחון כליות ולב, כאשר המועמדים לגיור מתייצבים בפניהם בבית הדין ומכריזים על קבלת המצוות?
שלמה המלך שזכה למוניטין בזכות הצלחתו לזהות את האם האמיתית, באמצעות יכולתו לזהות את רחשי ליבה, רצה להתקדם צעד נוסף. וז"ל הגמרא:
"בקש קהלת למצא דברי חפץ - בקש קהלת לדון דינין שבלב , שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה בת קול ואמרה לו: וכתוב ישר דברי אמת" (ראש השנה דף כא ע"ב).
בתי הדין הרשמיים, בימי שלמה נמנעו מלקבל גרים, זאת מפני החשש שמא המתגיירים אינם מעוניינים להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם סגולה, אלא מעוניינים להנות מ"שולחן מלכים" וממצבו הכלכלי הנפלא של העם בתקופתו. וז"ל הרמב"ם העוסק בנושא:
"לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה...בימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג ה"טו).
למרות זאת, נראה מפשטי הכתובים (כדאי לעיין גם בדעות בחז"ל בסוגיות בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו ובבבלי יבמות עו ע"ב ועוד) וכן משמע מהרמב"ם שיובא לקמן, כי שלמה המלך עצמו נשא נשים שנתגיירו בבית דין פרטי. בית הדין הגדול (שהיו לו סמכויות הלכתיות של בית דין גדול, ושישב בלשכת הגזית) לא הכיר בגיוריו אף על פי שהם תפסו וחלו על פי ההלכה. כך מתאר הרמב"ם את המצב:
"ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם (=אם יחזרו ויעבדו עבודה זרה-הגרא"י אונטרמן הרב הראשי לישראל, לשעבר).
נשאלת השאלה מדוע לא חשש שלמה לחששותיו של בית הדין הגדול?
יתכן וניתן להציע ששלמה פירש את ההדרכה האלקית שלא "לדון דינין שבלב" גם לקולא. ההצהרה על רצון להתקבל לעם היהודי מספיקה שהרי גם "גר שנתגייר לבין האומות" גיורו (בדיעבד) חל אף על פי שמעולם לא שמר בפעל מצוות. המלך שלמה ראה בגיור הנשים אינטרס לאומי עליון ולכן קיבלם.
בתי הדין המיוחדים לגיור, עושים עבודת קודש והם ראויים לכל תמיכה. ראש מינהל הגיור הותקף בימים האחרונים, על ידי עמיתיו, שלשה דיינים מבית הדין הגדול בירושלים שאף הגדילו לעשות וניסו, ללא סמכות, לבטל את גיוריו. נוצר הרושם בציבור כי פסק דינם ניסה לקעקע את הבסיס לכל עבודתו ההלכתית החשובה.
לכן נבהיר כי, לדרישה "לבחון כליות ולב" ולבצע מעקב ובילוש אחרי המתגיירים, קשה מאוד למצא מקור הלכתי חד משמעי. בתי הדין לגיור דורשים, בצדק, מכל מתגייר ומתגיירת לעבור לחומרא תהליך ארוך ומייגע של לימוד תאורטי וליווי מעשי של משפחה מאמצת. כל זה אמור להבטיח שלהצהרה בדבר הנכונות על קבלת המצוות יש כיסוי וניתן להביאה לידי מימוש מעשי. בית הדין גם משתדל לבחון את כנות ההצהרה בזמן שהיא ניתנת ובכך הוא מקיים את חובתו למהדרין.
בתי הדין לגיור הוקמו בידי הרבנות הראשית לישראל, כצורך לאומי דחוף והכרחי. זאת, גם בגלל שבתי הדין הרבניים שאמורים לעסוק בעניני משפחה לא רצו ולא טיפלו כראוי בסוגיא. אי טיפול בסוגיה כאובה זו, עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים כבר בעתיד הקרוב. לכן, יש לעודד את המשך פעילותם ביתר תוקף ולחזקם ולאמצם. את הביקורת יש לדחות גם בגלל שהיא נודפת ריח של מגמתיות "שלא לשם שמיים".
הבה נתפלל שנדע להתמודד כראוי עם הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחיות בדור בו מתקיימות הנבואות של כל גדולי הנביאים
בדבר קיבוץ גלויות. בין יום העצמאות ליום ירושלים נאחל לכל בית ישראל מועדים לשמחה לגאולה שלמה ונזכור
כי אנו בימי ספירת העומר בהם נהרגו עשרים וארבע אלף תלמידי חכמים שלא נהגו כבוד זה בזה.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה אכפת לך?
למה לשמור על הקדושה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
