ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אין מקבלים גר שאינו מסכים לקיים אחת ממצוות התורה. יסוד הגיור הוא קבלת המצוות. וכשם שעם ישראל כולו נכנס תחת כנפי השכינה בעת מעמד הר סיני לאחר שבני ישראל קיבלו על עצמם את כל התורה, ואמרו "נעשה ונשמע", כך גם הגר צריך לקבל על עצמו את כל התורה ומצוותיה. וכפי שאמרו חכמים (בכורות ל, ב): "גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד - אין מקבלין אותו. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים". והכוונה מה שדייקו חכמים בתורה, כגון שיהיו בתפילין ארבעה בתים ולא חמישה (באו"ה שד, א).
גיור רפורמי פסול
וזו הסיבה שגיור של רפורמים אינו נחשב גיור, שהואיל ועמדתם העקרונית שאין צורך לקיים את כל מצוות התורה, הרי שהגוי שבא אצלם אינו מקבל על עצמו עול מצוות. ולכן אף שעשו לו ברית מילה וטבל מתוך מגמה להיות יהודי, כיוון שאין בידו קבלת מצוות - אינו גר.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
215 - ואהבתם את הגר
216 - שמירת מצוות כתנאי לגיור
217 - טעות מתוך זלזול
טען עוד
אין הכרת המצוות מעכבת את הגיור
לעומת זאת, אם הגר התגייר בפני בית דין כשר וקיבל על עצמו לקיים את כל המצוות, אף שבפועל כמעט ולא הכיר את מצוות התורה - גיורו גיור. וכן מצינו בתלמוד (שבת עו, א) דיון על גר שהתגייר בלי שידע שיש איסור להשתחוות לפסלים, ובלי שידע שצריך לשמור שבת ולאכול כשר, ואע"פ כן ברור שהוא גר, הואיל וקיבל על עצמו בפני בית דין להיות יהודי ולשמור מצוות. ונפסקה הלכה בגמרא שעליו להקריב קרבן חטאת אחד על כל השבתות שחילל בשגגה, וקרבן חטאת אחד על כל החלבים שאכל בשגגה, וכך על כל עבירה ועבירה.
וכפי הנראה חברי בית הדין שגיירו אותו חשבו שיוכלו אח"כ ללמדו, ולא הסתייע הדבר בידם, וכך אותו גר שקיבל על עצמו את שמירת המצוות נותר כיהודי שאינו יודע כיצד לקיים בפועל את המצוות.
מלמדים אותו מקצת מהמצוות
מעשה, צריכים ללמד את הגר "מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", "ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו", מפני שאפילו גר שכוונתו טהורה, אם ישמע בבת אחת את כל המצוות והדקדוקים, עלול הוא לחשוש שאין בכוחו לעמוד בשמירתם (ב"ח, ש"ך).
וכפי שאמרו חכמים (יבמות מז, א): "מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ומודיעין אותו עוון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. ומודיעין אותו עונשן של מצוות, אומרים לו: הווי יודע שעד שלא באת למדה זו (להיות יהודי), אכלת חלב - אי אתה ענוש כרת; חיללת שבת - אי אתה ענוש סקילה; ועכשיו, אכלת חלב - ענוש כרת, חיללת שבת - ענוש סקילה. וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצוות כך מודיעין אותו מתן שכרן. אומרים לו: הווי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו". וכן נפסק ברמב"ם (הל' איסורי ביאה יד, ב) ובשולחן ערוך (יו"ד רסח, ב).
ואם אחר ששמע מקצת מצוות חמורות, כגון כללי שבת, כשרות וטהרת המשפחה, ומקצת מצוות קלות, כגון מצוות שבין אדם לחברו ותפילה, רצה לקבל על עצמו להיות יהודי ולקיים את כל מצוות התורה - מקבלים אותו.
הרגע הקובע את הגיור
קבלת המצוות נעשית בתחילה בפני בית דין, ואח"כ הרגע הקובע את הגיור הוא רגע הטבילה; שלפני הטבילה שואלים אותו אם הוא מקבל על עצמו עול תורה ומצוות, ואם קיבל וטבל, הרי הוא יהודי. ואם אח"כ יחזור בו ויפסיק לקיים מצוות, דינו כיהודי שאינו שומר מצוות.
גדר קבלת המצוות
פעמים שהגר מתכוון לקבל על עצמו את המצוות, אלא שהוא יודע בעצמו שלא יוכל לקיים את כולן, או מפני שיצרו יגבר עליו, או שמפני כורח הפרנסה הוא משער שייאלץ לעבוד מעת לעת בשבת.
במקרים כאלה הורו גדולי הפוסקים, שאין מחשבתו זו פוסלת את הגיור. כי רק כאשר יש לו עמדה עקרונית שאינו רוצה לקיים איזו מצווה - אז אין מקבלים אותו; אבל אם הוא רוצה לקיים את כל המצוות, ורק מפני קשיים מסוימים סבור שלא יקיים את כולן - אין מחשבתו מעכבת את הגיור.
אבל אם הגר מתכוון לנהוג כחילוני, ורק מצוות מסוימות בכוונתו לקיים, אין הוא נחשב כמקבל מצוות, ואין לקבלו כגר. וכיוצא בזה מבואר בשו"ת אחיעזר (ג, כו).
וזה תפקידו של בית הדין, לבדוק האם כוונתו העקרונית של הגר היא לקיים את המצוות או לא. ואם בית הדין השתכנע שהגר מתכוון לקיים את המצוות - מצווה עליו לקבלו (יעוין שבת לא, א, תוספות יבמות קט, ב ד"ה 'רעה'. ב"י סו"ס רסח).
אין מקבלים גרים לשם אישות וממון
אמרו חכמים שאם הנכרי בא להתגייר כדי להינשא ליהודיה, או כדי לזכות לכבוד או ממון, אין מקבלים אותו. מפני שאף שהוא מצהיר על רצונו לקיים מצוות, מסתבר שאין כוונתו טהורה, ויש להעריך כי בשעה שיתקל בקשיים - יזנח את התורה ומצוותיה. וזהו שאמרו חכמים "אין מקבלים גרים לימות המשיח", מפני שהמניע לרצונם להתגייר אינו לשם שמיים, אלא לשם הכבוד שיהיה אז לישראל. "כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה" (יבמות כד, ב).
אבל אם קבלום - הרי הם גרים
ואם למרות שהנכרי בא לשם נישואין או ממון, בית הדין נהג שלא כפי הוראת חכמים והסכים לדון בעניינו, והשתכנע שכוונתו לקיים מצוות וגיירו - הרי הוא גר, וקידושיו קידושין ככל יהודי.
וזהו שאמרו חכמים (יבמות עט, א) שבימי דוד ושלמה נתגיירו מאה וחמישים אלף גרים, שבתי דין של הדיוטות קבלום. וקראו לאותם דיינים הדיוטות, מפני שלא הקפידו על ההוראה שלא לקבל גויים הבאים לשם משפחה או כבוד. ואכן כתב הרמב"ם, שבדרך כלל אותם הגרים שבאו להתגייר לשם נישואין או ממון, אינם מקיימים את המצוות וחוזרים לעבוד עבודה זרה (עיין הל' איסורי ביאה יג, יח).
ועל המקבלים גרים כאלה לישראל אמרו חכמים (יבמות קט, ב): "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים", שהם מכניסים לעם ישראל יהודים שמתנהגים כגויים ומחטיאים את ישראל.
האם לקבל גוי שחי חיי אישות עם בן זוג יהודי
בדורות האחרונים, כשהמסגרות הדתיות, הלאומיות והמשפחתיות נפרצו, התרבו מאוד נישואי התערובת בין יהודים וגויים. ברוב המקרים, היהודי חפץ להתבולל בין הגויים. אולם בחלק מהמקרים, בן הזוג הגוי מעוניין להתגייר. ומתעוררת השאלה, האם אחר שהם כבר חיים ביחד, ראוי שבית הדין יקבלו לגיור?
למעשה הורו רוב הפוסקים, שאם הגוי מוכן לקבל על עצמו באופן כללי את עול המצוות, יש לקבלו לגיור. שכל מה שאמרו חכמים שלא לקבל גוי הבא לשם אישות, הוא בתקופה שללא רשות ההורים לא היו מתחתנים, ועל ידי דחייתם מגיור מנעו את נישואיהם. אבל כאשר הם כבר חיים ביחד, מה יועיל שלא נקבלם לגיור? הלא יחטאו יותר! יתר על כן, אם לא יגיירו את הגוי, יש חשש שלבסוף בן הזוג היהודי יתבולל לגמרי.
וכל מה שאמרו חכמים שתבוא רעה לבית הדין שמקבל גר לשם אישות (יבמות קט, ב), הוא דווקא שעל ידי קבלתו הוא נכנס לישראל, ועלול להשפיע עליהם לרעה. אבל כאן, שהוא כבר חי כגוי גמור בקרב ישראל, אין שום אשמה על בית הדין שמקבלו, אלא אדרבה - יש לנסות למנוע התבוללות. לכן, אם בן הזוג הגוי מוכן לשמור מצוות, יש לגיירו. וכך כתב רבי שלמה קלוגר (טוב טעם ודעת מהדו"ק קכט), והסכים לדבריו רבי חיים עוזר גרודזינסקי (אחיעזר ג, כו). וכ"כ בשו"ת תעלומות לב (כט), וכן הורה בישראל הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל יו"ד יד), והרב איסר יהודה אונטרמן (שבט מיהודה שער חמישי). וכל זה בתנאי שיקבלו עליהם עול מצוות.
ילדים גוים לאבות יהודים
וכן נוהגים כלפי בנים ובנות של יהודים שאמם גויה, שהואיל והם מעורבים בישראל, למרות שהגיעו לגיור לשם אישות או כבוד, ויש חשש שאולי אח"כ ינהגו כחילוניים, כל שבית הדין משתכנע שהם באמת מקבלים על עצמם עול מצוות - מגיירים אותם.
הגיור כיום בפועל
כל העקרונות שהזכרתי עד כה עומדים בבסיס המדיניות המנחה את בתי הדין לגיור של הרבנות הראשית, ובכללם בית דינו של הרב דרוקמן.
לפיכך, כדי לבדוק את כוונתם של הבאים להתגייר, דורשים מהם ללמוד את יסודות התורה והמצוות במשך כשנה, כל שבוע שני מפגשים של שלוש שעות. בנוסף לכך הם חוזרים על תלמודם בביתם. כדי שיכירו את אורח החיים היהודי, מצמידים להם משפחה דתית שמארחת אותם בשבתות ובחגים. אם יש להם ילדים, עליהם לשולחם לחינוך דתי. רק אח"כ הם יכולים לבוא לפני בית הדין. ואז, על פי עדויות מוריהם מאולפני הגיור והמשפחות הדתיות שליוום, ועל פי ההתרשמות האישית של חברי בית הדין - בית הדין קובע את עמדתו. אם לא השתכנע מכנות כוונתו של הנכרי לשמור מצוות - אינו מגיירו. ואם השתכנע שבכוונתו לשמור מצוות - הרי הוא מקבלו כגר. ואחר שטבל על פי בית דין, אין עוד אפשרות לבטל את גיורו.
***
עוד חשבתי להוסיף דברים קשים על השערורייה שחוללו דיינים בבית הדין העליון, אבל נגמר המקום, ואולי טוב שכך, כי מי יודע, אולי בינתיים יחזרו בתשובה, ולא נצטרך לדבר עוד בזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
