ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שיעורים בספר אורות
- אורות המלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל
עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאֹנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים. מוּבָן הַדָּבָר, שֶׁכְּדֵי לַהֲגְשִׁימוֹ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר בְּכֹחוֹתֵינוּ כֻּלָּם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא: הַכֹּל יַד אֵל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְנַהֶלֶת. אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאֹד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיֹּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה. "יַעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו אֶת הַפּוּרְפִירָא": "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ", אֵין הַדָּבָר כְּדַאי לְיַעֲקֹב לַעֲסֹק בַּמַּמְלָכָה, בְּעֵת שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת דָּמִים מָלֵאָה, בְּעֵת שֶׁתּוֹבַעַת כִּשְׁרוֹן שֶׁל רִשְׁעָה. אָנוּ קִבַּלְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹד כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְיַסֵּד אֻמָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְמַל הַגֶּזַע הֻדַּחְנוּ מִמְּלוֹךְ, בַּגּוֹיִים נִתְפַּזַּרְנוּ, נִזְרַעְנוּ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר עֵת הַזָּמִיר וְקוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאֹנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים.
נאלצנו להיות רעים
אורות המלחמה (11)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
2 - הסתכלות על חטאי הגדולים
3 - נאלצנו להיות רעים
4 - השלום המיוחל
טען עוד
מוּבָן הַדָּבָר, שֶׁכְּדֵי לַהֲגְשִׁימוֹ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר בְּכֹחוֹתֵינוּ כֻּלָּם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא: הַכֹּל יַד אֵל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְנַהֶלֶת. אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאֹד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיֹּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה.
מהלך אלוקי
הרב רוצה להציב בפנינו התבוננות מחודשת. אנו מתבוננים במהלך האלוקי. לאחר שהיינו ממלכה מסודרת, התפזרנו בין הגויים לתקופה ארוכה וקשה מאוד. הרב מחדש לנו שיש בכך צד חיובי, שכן כל העמים חיו חיים שאינם נכונים. אנחנו בתוכם, כעם, נאלצנו להשתמש באמצעים שמובילים לחטאים איומים. על כן, באה הפסקה, על מנת להיבנות לקראת מצב בו העולם יהיה מתוקן יותר, ואפשר יהיה להקים ממלכה מושלמת יותר, שחייה מוסריים. מובן שעל מנת להגשים את מגמתנו, להיות אומה הנושאת את שם ה', אנו צריכים לעשות את כל המאמצים, ולהשתמש בכל האמצעים לשם כך. אכן, רצינו להמשיך להיות עם ולהתקדם לקראת המוסריות העליונה, אך מסתבר שהעיכוב היה מוכרח. מה שהיה אז, לא היה מתאים לנו. במצב רע, גם הממלכה נעשית נגועה בחטאים איומים. נאנסנו להפסיק את היותנו עַם עִם ממלכה מסודרת, אך בדיעבד היה זה לטובה, על פי סדר המהלך האלוקי.
"יַעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו אֶת הַפּוּרְפִירָא": "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ", אֵין הַדָּבָר כְּדַאי לְיַעֲקֹב לַעֲסֹק בַּמַּמְלָכָה, בְּעֵת שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת דָּמִים מָלֵאָה, בְּעֵת שֶׁתּוֹבַעַת כִּשְׁרוֹן שֶׁל רִשְׁעָה.
יעקב ממתין לעתיד לבוא
חז"ל 1 מפרשים את דברי יעקב שאמר לעשו "יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי וכו' עד אשר אבוא אל אדני שעירה" 2 , שכוונתו לכך שלעתיד לבוא יבוא אליו לשעיר, "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" 3 . אפשר להבין זאת במובן של תקיפות, ואפשר להבין שכוונתו לכך, שלעתיד לבוא נופיע בצורה היותר עליונה ושלמה.
אָנוּ קִבַּלְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹד כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְיַסֵּד אֻמָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְמַל הַגֶּזַע הֻדַּחְנוּ מִמְּלוֹךְ, בַּגּוֹיִים נִתְפַּזַּרְנוּ, נִזְרַעְנוּ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר עֵת הַזָּמִיר וְקוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
הכרח ייסוד האומה
תחילה היינו חייבים לבסס את עצמנו מבחינה לאומית, על מנת שיהיה בסיס ליסוד העתידי של האומה. עם התבססות הגזע, צברנו מספיק כוח כדי להתמודד עם הפיזור בין הגויים. היה צורך בפיזור, כיון שמציאות העולם לא הייתה בשלה לכך שעם ישראל יופיע עם הרוממות הרוחנית והמוסרית שלו. לא ניתן לחיות כעם של חסד וצדק בסביבה של עמים מרושעים. כעת העולם התפתח ואנו שבים אל האידיאל הגדול הזה. נשוב להיות ממלכה אידיאלית מוסרית, עם יושר וצדק. יתכן, שכיום אנו בתקופה של ביסוס בסביבה המקומית לקראת ההתפשטות הכללית. התקופה הזו היא תקופה חולפת בדרך אל ההופעה השלמה.
נקודות אור בגלות
ודאי שהרב מציב רק צד אחד של התמונה, שכן לימדונו חז"ל, "מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" 4 . וכן אנו יודעים שישנה סכנה בגלות, בכך שעם ישראל לומד ממעשי הגויים. אך חז"ל הביאו בפנינו את הצדדים השונים. "לא הגלה הקדשו ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים" 5 . ישנם צדדים רבים לראות גם את הטוב שבלא-טוב, בגלות. חז"ל מאירים לנו את הגלות בנקודות אור שונות. על ידי הגלות, התקרבו אלינו נשמות מפוזרות. הפיזור של עם ישראל תרם מאוד לעולם. הפצנו בעולם את שם ה'. הגויים למדו מאיתנו דברים רבים, ומשום כך קינאו בנו ושנאו אותנו, עד פגיעה בנו. הגויים העריצו אותנו תמיד, משום שבלטנו לטובה. כאן מביא הרב היבט נוסף, שנגמלנו משפיכות הדמים של העמים. לא יכולנו להיגמל באופן אחר. במהלך הגלות, לא היו בידינו עוצמות לאומיות שניתן להשתמש בהן, ומתוך כך נעשינו עם רוחני, שדבק בהשקפת עולם מופשטת, ולא הגענו למצב שנשתמש בעוצמות לאומיות שלא כהוגן.
המדינה שלנו בשלבי התהוות. השלבים ארוכים מאוד וכל שלב הוא חשוב. המדינה האידיאלית שעליה מדבר הרב היא מדינה שבה שם ה' נישא לכתחילה, והיא זו שתהיה בעתיד.
^ 1.בראשית רבה עח, יד. "עד אשר אבא אל אדני שעירה. אמר רבי אבהו חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו. אפשר יעקב אמתי היה ומרמה בו? אלא אימתי היה הוא בא אצלו, לעתיד לבא. הה"ד ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו".
^ 2.בראשית לג, יד.
^ 3.עובדיה א, כא.
^ 4.מוסף לראש חודש.
^ 5.פסחים פז, ב. "ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים, שנאמר וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה, אלא להכניס כמה כורין. ור' יוחנן אמר מהכא, ורחמתי את לא רוחמה". ועיין רש"י שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
