ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שיעורים בספר אורות
- אורות המלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל
עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאֹנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים. מוּבָן הַדָּבָר, שֶׁכְּדֵי לַהֲגְשִׁימוֹ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר בְּכֹחוֹתֵינוּ כֻּלָּם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא: הַכֹּל יַד אֵל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְנַהֶלֶת. אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאֹד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיֹּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה. "יַעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו אֶת הַפּוּרְפִירָא": "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ", אֵין הַדָּבָר כְּדַאי לְיַעֲקֹב לַעֲסֹק בַּמַּמְלָכָה, בְּעֵת שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת דָּמִים מָלֵאָה, בְּעֵת שֶׁתּוֹבַעַת כִּשְׁרוֹן שֶׁל רִשְׁעָה. אָנוּ קִבַּלְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹד כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְיַסֵּד אֻמָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְמַל הַגֶּזַע הֻדַּחְנוּ מִמְּלוֹךְ, בַּגּוֹיִים נִתְפַּזַּרְנוּ, נִזְרַעְנוּ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר עֵת הַזָּמִיר וְקוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאֹנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים.
נאלצנו להיות רעים
אורות המלחמה (11)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
2 - הסתכלות על חטאי הגדולים
3 - נאלצנו להיות רעים
4 - השלום המיוחל
טען עוד
מוּבָן הַדָּבָר, שֶׁכְּדֵי לַהֲגְשִׁימוֹ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר בְּכֹחוֹתֵינוּ כֻּלָּם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא: הַכֹּל יַד אֵל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְנַהֶלֶת. אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאֹד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיֹּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה.
מהלך אלוקי
הרב רוצה להציב בפנינו התבוננות מחודשת. אנו מתבוננים במהלך האלוקי. לאחר שהיינו ממלכה מסודרת, התפזרנו בין הגויים לתקופה ארוכה וקשה מאוד. הרב מחדש לנו שיש בכך צד חיובי, שכן כל העמים חיו חיים שאינם נכונים. אנחנו בתוכם, כעם, נאלצנו להשתמש באמצעים שמובילים לחטאים איומים. על כן, באה הפסקה, על מנת להיבנות לקראת מצב בו העולם יהיה מתוקן יותר, ואפשר יהיה להקים ממלכה מושלמת יותר, שחייה מוסריים. מובן שעל מנת להגשים את מגמתנו, להיות אומה הנושאת את שם ה', אנו צריכים לעשות את כל המאמצים, ולהשתמש בכל האמצעים לשם כך. אכן, רצינו להמשיך להיות עם ולהתקדם לקראת המוסריות העליונה, אך מסתבר שהעיכוב היה מוכרח. מה שהיה אז, לא היה מתאים לנו. במצב רע, גם הממלכה נעשית נגועה בחטאים איומים. נאנסנו להפסיק את היותנו עַם עִם ממלכה מסודרת, אך בדיעבד היה זה לטובה, על פי סדר המהלך האלוקי.
"יַעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו אֶת הַפּוּרְפִירָא": "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ", אֵין הַדָּבָר כְּדַאי לְיַעֲקֹב לַעֲסֹק בַּמַּמְלָכָה, בְּעֵת שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת דָּמִים מָלֵאָה, בְּעֵת שֶׁתּוֹבַעַת כִּשְׁרוֹן שֶׁל רִשְׁעָה.
יעקב ממתין לעתיד לבוא
חז"ל 1 מפרשים את דברי יעקב שאמר לעשו "יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי וכו' עד אשר אבוא אל אדני שעירה" 2 , שכוונתו לכך שלעתיד לבוא יבוא אליו לשעיר, "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" 3 . אפשר להבין זאת במובן של תקיפות, ואפשר להבין שכוונתו לכך, שלעתיד לבוא נופיע בצורה היותר עליונה ושלמה.
אָנוּ קִבַּלְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹד כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְיַסֵּד אֻמָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְמַל הַגֶּזַע הֻדַּחְנוּ מִמְּלוֹךְ, בַּגּוֹיִים נִתְפַּזַּרְנוּ, נִזְרַעְנוּ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר עֵת הַזָּמִיר וְקוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
הכרח ייסוד האומה
תחילה היינו חייבים לבסס את עצמנו מבחינה לאומית, על מנת שיהיה בסיס ליסוד העתידי של האומה. עם התבססות הגזע, צברנו מספיק כוח כדי להתמודד עם הפיזור בין הגויים. היה צורך בפיזור, כיון שמציאות העולם לא הייתה בשלה לכך שעם ישראל יופיע עם הרוממות הרוחנית והמוסרית שלו. לא ניתן לחיות כעם של חסד וצדק בסביבה של עמים מרושעים. כעת העולם התפתח ואנו שבים אל האידיאל הגדול הזה. נשוב להיות ממלכה אידיאלית מוסרית, עם יושר וצדק. יתכן, שכיום אנו בתקופה של ביסוס בסביבה המקומית לקראת ההתפשטות הכללית. התקופה הזו היא תקופה חולפת בדרך אל ההופעה השלמה.
נקודות אור בגלות
ודאי שהרב מציב רק צד אחד של התמונה, שכן לימדונו חז"ל, "מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" 4 . וכן אנו יודעים שישנה סכנה בגלות, בכך שעם ישראל לומד ממעשי הגויים. אך חז"ל הביאו בפנינו את הצדדים השונים. "לא הגלה הקדשו ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים" 5 . ישנם צדדים רבים לראות גם את הטוב שבלא-טוב, בגלות. חז"ל מאירים לנו את הגלות בנקודות אור שונות. על ידי הגלות, התקרבו אלינו נשמות מפוזרות. הפיזור של עם ישראל תרם מאוד לעולם. הפצנו בעולם את שם ה'. הגויים למדו מאיתנו דברים רבים, ומשום כך קינאו בנו ושנאו אותנו, עד פגיעה בנו. הגויים העריצו אותנו תמיד, משום שבלטנו לטובה. כאן מביא הרב היבט נוסף, שנגמלנו משפיכות הדמים של העמים. לא יכולנו להיגמל באופן אחר. במהלך הגלות, לא היו בידינו עוצמות לאומיות שניתן להשתמש בהן, ומתוך כך נעשינו עם רוחני, שדבק בהשקפת עולם מופשטת, ולא הגענו למצב שנשתמש בעוצמות לאומיות שלא כהוגן.
המדינה שלנו בשלבי התהוות. השלבים ארוכים מאוד וכל שלב הוא חשוב. המדינה האידיאלית שעליה מדבר הרב היא מדינה שבה שם ה' נישא לכתחילה, והיא זו שתהיה בעתיד.
^ 1.בראשית רבה עח, יד. "עד אשר אבא אל אדני שעירה. אמר רבי אבהו חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו. אפשר יעקב אמתי היה ומרמה בו? אלא אימתי היה הוא בא אצלו, לעתיד לבא. הה"ד ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו".
^ 2.בראשית לג, יד.
^ 3.עובדיה א, כא.
^ 4.מוסף לראש חודש.
^ 5.פסחים פז, ב. "ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים, שנאמר וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה, אלא להכניס כמה כורין. ור' יוחנן אמר מהכא, ורחמתי את לא רוחמה". ועיין רש"י שם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מתגברים על מידות רעות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
