ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בתורה איננו מוצאים שום אזכור לבחירות של ממש. בתקופת התנ"ך רווח שלטון המלכים, על אף שבתקופת השופטים בישראל, זאת שקדמה לשלטונם של שאול ודוד, המנהיגים צמחו מן העם באופן ספונטני או שהעם קרא להם לשרת את הציבור. עם זאת, התפיסה שמנהיג ומדיניותו זקוקים לתמיכה ולאהדת הציבור תמיד היתה חלק מתפיסת העולם של היהודים. אנחנו רואים זאת במרידות נגד דוד ושלמה, בדברי ההתנגדות של הנביאים למדיניות פסולה של השלטון ובמאמציהם לתקן את ההתנהגות החברתית והלאומית.
החברה היהודית, גם אם איננה חברה של דמוקרטיה פרלמנטרית כפי שאנחנו מבינים זאת היום, בכל זאת היתה תמיד חברה שהטילה על מנהיגיה אחריות ולא היססה למתוח עליהם ביקורת. היהדות תמיד תיעבה רודנים ועריצים, וכולם, מלכים, כוהנים ותלמידי חכמים עמדו למשפט העם בדרך כזו או אחרת. כך היה בתקופת בית שני וגם בתקופת שלטון בית חשמונאי, כשהעם הביע את מרמורו ואפילו מרד בשלטון.
בעולם של לומדי התורה שלטו המריטוקרטיה והדמוקרטיה. כל ענייני ההלכה הוכרעו בהצבעה בסנהדרין. כשהסנהדרין לא הצליחה להתכנס ולפסוק הלכה בנושא חשוב בגלל ידה הכבדה של רומא, סוגיות חשובות נותרו בלי פיתרון ומענה. הלל ושמאי חלקו זה על זה בשלוש סוגיות. בדורות הבאים, כשהסנהדרין כבר לא יכלה להתכנס בצורה סדירה, הגיע מספר המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל, תלמידיהם, ל-312. שוב, השאלות הוכרעו בסופו של דבר באופן דמוקרטי, ברוב הקולות של בית הלל (ודעת הרוב הזאת קיבלה אישור בבת קול שיצאה מן השמים).
בכל מקום בהלכה אנחנו רואים שכלל היסוד של הכרעת הרוב מנחה את הפסיקה התורנית ואת התנהגות היהודים. הרוב תמיד זוכר את דעת המיעוט ומתחשב בדעתו (ולעתים, בתקופה מאוחרת יותר, כשהנסיבות השתנו, הפכה דעת המיעוט לדעת הרוב). אך העיקרון שהתורה עצמה קבעה, לפעול לפי דעת הרוב, נשאר העיקרון המכריע.
בכל דורות השיח ההלכתי, נשאר העיקרון הזה קו מנחה בכל הנוגע לפסיקה הלכתית. תמיד יש מקום לחדשנות הלכתית ולדעות אישיות, אבל ההיסטוריה כמעט תמיד נקבעת לפי דעת הרוב בעניינים האלה. זאת אולי לא דוגמה להתנהגות פרלמנטרית דמוקרטית, אבל זאת בוודאי דוגמה לרוח דמוקרטית שרווחה ביהדות ובחיי היהודים.
גם חיי היהודים, לפחות במזרח אירופה, התנהלו לפי עקרונות דמוקרטיים. ברוב המקרים בחירת מנהיגי הקהילה ורבניה הייתה תלויה בתמיכת הציבור. אולי דווקא בגלל ההליך הדמוקרטי מדי הזה סבלה תמיד יהדות מזרח אירופה ממחלוקות ומסכסוכים קשים. מאחר שלא הייתה דרך ליישב אותם, הם הוסיפו לבעבע מתחת לפני השטח של החיים היהודיים שם.
היה מעין פרלמנט יהודי אוטונומי שפעל כמה מאות שנים במזרח אירופה ונקרא "ועד ארבע הארצות" (פולין הרוסית, גליציה, ליטא, וווהלין). אך הנציגים בוועד הזה לא נבחרו בהצבעה עממית אלא ייצגו את האליטה המנהיגותית של החברה היהודית אז.
לפני כמאה שנה קמו במזרח אירופה מפלגות יהודיות שהתמודדו בבחירות הרשמיות בארצותיהן. הבחירה של רבנים ואחר-כך של הרבנות הראשית כאן בישראל עברה לידיו של מנגנון בחירה שבו היו חברים אנשים מגופים מייצגים בציבור הכללי.
בסוגיה של זכות הצבעה לנשים, שהראי"ה קוק ואחרים התנגדו לה בתחילה, הכריעה לבסוף היהדות לטובת הצבעת נשים, כשזו הפכה לנורמה בכל ארצות המערב באותה תקופה. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שדמוקרטיה ובחירות הן דרך איומה לנהל מדינה, ובכל זאת, זאת עדיין הדרך הטובה ביותר שהאדם מצא. כבר מאות שנים היהדות מסכימה עם האבחנה הפוליטית הזאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
