ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בתלמוד מלמדים אותנו חז"ל שאת התרועה צריכה להקדים תקיעה - קול רציף ופשוט, ותקיעה נוספת צריכה לבוא גם אחרי התרועה. על אף שהתרועה נמצאת במרכז ולמעשה היא מוקד מצוות שמיעת קול השופר, הצליל המדויק של התרועה הוא נושא לוויכוח הלכתי.
בתלמוד מסופר שההבדל בין הדעות נסוב סביב השאלה אם קול התרועה הוא קול אנחה קורעת לב או צליל קצר וקטוע של יללה או קריאה לקרב. התלמוד פותר את הסוגיה הזאת בפשרה: שני הצלילים יושמעו, קול האנחה העמוקה - שנקרא היום שברים - וקול היללה המקוטע - שמכונה היום תרועה. על אף שקול השברים קיבל שם אחר, גם הוא תרועה מבחינת התורה.
מעניין לציין שהתלמוד בחר שלא להכריע בשאלת קול התרועה וקבע שיש להשמיע את שני הצלילים, השברים והתרועה, כדי לקיים את מצוות שמיעת קול שופר. אני סבור שחוסר ההכרעה הזה, לכאורה, של התלמוד, בא למעשה ללמד אותנו שיעור חשוב בנוגע למסר של קול השופר ביום הקדוש הזה, בראש השנה.
קול השברים הוא קול של עצבות, של הזדמנות שהוחמצה, של חרטה ואפילו אסון, אם תרצו. חכמי התלמוד אמרו שהאנחה העמוקה וקורעת הלב שוברת את האדם לשני חציים, גופנית ונפשית. זאת אנחה של אבל, אנחה על האירועים שהטרידו אותנו ודיכאו אותנו.
בשנה החולפת היו לנו רגעים מטרידים כאלה למכביר בחיים האישיים וגם בחיים הלאומיים שלנו כאומה וכמדינה. למרות הכול קיווינו לטוב. קשיים כלכליים וביטחוניים פקדו אותנו, תחושות של חוסר נוחות וחוסר וודאות לגבי עתידנו ליוו אותנו, התמודדנו עם אירועים שחשנו שאין לנו שום שליטה עליהם, וכעת אנחנו עומדים בפני הקב"ה כנועים וחסרי ביטחון בעצם. האנחה העמוקה שיוצאת מעמקי הנשמה מתאימה לקול השברים שיוצא מנבכי השופר. אנחנו פונים לקב"ה בבקשה שיסייע לנו כי אנחנו חשים שרוחנו נשברה, שאין לנו עוד רצון או יכולת. אנחנו מסוגלים רק לשבור את הגוף ואת החזון שלנו לעתיד באנחה עמוקה, בקול שברים.
הקב"ה רוצה את הלב, והלב זמין רק כאשר אנחנו זונחים את היוהרה והרהב. אנחה פנימית עמוקה עדיפה על התרברבות פומבית. אנשים גדולים וחזקים, לכאורה, הגיעו השנה לשפל המדרגה ולהשפלה פומבית! לא נוכל לעמוד לפני הקב"ה אם לא נהיה שבורים וענווים תחילה.
בקול הקטוע של התרועה טמון מסר אחר. גם שם יש יללה של אבל, אך בהקשר אחר היא יכולה להיות קריאה לקרב, קול שמכנס את החיילים להסתערות על האויב. היהדות היא דת של איזון והגינות. אנחנו חייבים להיאנח, אבל לא תמיד ולא רק להיאנח. גם כשאנחנו שקועים בצרות ובחוסר ודאות אנחנו מצווים להוסיף להילחם ולא לנטוש את שדה הקרב.
התורה מספרת לנו שצבא ישראל יצא לקרב לקול התרועה שקראה לו להסתער. אי אפשר לנצח עם לב שבור בלבד.
יהושע מצווה פעמים רבות להיות חזק ואמיץ, לא להיכנע ברגעים של תבוסה ותסכול. אין ניצחונות קלים בחיים, במשפחה, בקהילה או בעם. החיים הם מאבק יומיומי, והתרועה מזכירה לנו שיש בנו כוח, נאמנות ונחישות שיביאו בסופו של דבר את הניצחון. לפיכך הקול הקצר והמקוטע של התרועה חייב להיות חלק ממצוות קול השופר, שכן אחרת נתפתה להיכנע ולהיחלש ונרשה לעצמנו להיות מובסים.
מסיבה זו, לדעתי, כללו חכמי התלמוד את שני הצלילים של התרועה - השברים והתרועה - במצוות קול השופר, כדי לציין את הצורך באיזון נכון כשאנחנו עומדים בפני הקב"ה ובני אדם. ענווה ועוצמה, לב שבור ונחישות מוגברת להשתפר - זה המסר של קול התרועה.
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שיא השיאים בפסח!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
