ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אנחנו מגישים לבורא רשימה ארוכה ומרשימה של בקשות. האתוס של היהדות מתיר בקשות כאלה ואפילו מעודד אותנו לפנות להקב"ה ולבקש ממנו. זאת דוגמה לתלות שלנו בקב"ה ולכך שאיננו יכולים לקוות, לתכנן ולמצוא את דרכנו בחיים בלי הסיוע והחסד של הבורא.
שערי השמים, שערי התפילה, נפתחים לרווחה לפנינו בראש השנה, בעשרת ימי התשובה וביום הכיפורים, ואנחנו מצווים לנצל את ההזדמנות הזאת ולהתפלל ולבקש, ובמקביל גם לשפר את התנהגותנו החברתית והדתית. יהיה זה מטופש עד מאוד להתעלם מהאפשרות הזאת ולא לנצל את ההזדמנות ולבקש מה שאנחנו צריכים כאנשים יחידים וכאומה.
על אף שתוצאות המשפט בראש השנה אינן מתבררות לנו מיד, אנחנו מקווים לטוב, והיום הזה הוא חג, יום של שמחה וסעודה עם חברים ומשפחה. ראש השנה מאפשר לנו לקיים קשר עם הנצח ועם היושב במרומים, וזה מה שהופך את היום הזהה, שהיה אמור להיות יום של מתח ומורא, ליום של סיפוק ושלווה קדושה.
אך מה שקורה בראש השנה הוא דו-סטרי. לא רק אנחנו מבקשים מהבורא מה שאנחנו צריכים אלא גם הקב"ה מודיע לנו, כביכול, מה הוא מבקש ודורש מאתנו. היהדות היא אמונה שמבוססת על ברית מחייבת והדדית בין הקב"ה לעם היהודי, כאומה וכיחידים. חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה רוצה, בראש ובראשונה, את הלב. הוא רוצה כנות ואמונה ומשמעת, אופי חזק ורצון טוב. הוא מתעב שקר וצביעות, כזב והונאה.
מהנביאים למדנו שהקב"ה רוצה שנעשה צדק, נאהב חסד, ננהג בחמלה כלפי הזולת ותמיד נתהלך בדרכיו בענווה. הוא תובע מאתנו לקיים את חלקנו בבית, לשמור את מצוותיו ולקדש את הימים הנוראים ואת השבת בהתנהגות נאותה. הוא רוצה שנכיר את עברנו ונעריך אותו, אך גם נבנה חזון לעתיד. הוא רוצה שנהיה שותפים להשקפתו, כביכול, על העם היהודי כממלכת כהנים וגוי קדוש, כאור לעמי העולם.
הוא גם מבקש שכל אחד מאתנו יבין שהוא אדם יחיד ומיוחד ולא רק מספר בעולם שמונה מיליארדי בני אדם. אנשים שמרגישים מיוחדים הם מיוחדים. השיפוט העצמי שלנו משפיע על הדרך שבה שופטים אותנו משמים בראש השנה. אפשר לומר שהקב"ה מזמין אותנו, כביכול, לשפוט את עצמנו יחד עם בית דין של מעלה. אנחנו שותפים שווים במשפט שלנו ובפסק הדין שנקבע בסופו.
ראש השנה הוא גם ביטוי לתקווה לאומית של העם היהודי. כל יהודי הוא שותף לגורלו של העם היהודי כולו. המאה שעברה, על האסונות והמאורעות העצובים שהתרחשו בה, היתה סימן ברור לכך שאין טעם לחשוב שיחידים יכולים איכשהו להתחמק מן הברית הזאת אם רצונם בכך. סולידריות עם האמונה היהודית ועם העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם תורת הנצח שלנו היא הערובה לקיום בעל משמעות גם של היהודי כפרט.
כשיהושע נתקל במלאך באוהלו , הוא שואל רק שאלה אחת "הלנו אתה אם לצרנו?", האם אתה לצדנו או נגדנו, לצד אויבינו? לדאבון הלב, יהודים רבים שנופלים טרף לאשליות של סיסמאות ההומניזם, ביודעין או שלא ביודעין, לא יכולים להשיב נכון לשאלה של יהושע. ראש השנה מאפשר לנו להביט לתוך נשמותינו ולהכריז בפני אלקי ישראל שאנחנו באמת ובתמים לו ולעמנו.
אנחנו רוצים להיכתב בספר החיים והתהילה של העם היהודי ולא, חלילה, בדפי הבושה והבגידה בעם ישראל. בראש השנה הבחירות לפנינו רבות, ועלינו לקבל החלטות שיש להן השלכות נצחיות. מי יתן ונבחר תמיד נכונה ובתבונה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















