בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • ענינו של ראש השנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

משמעות ראש השנה לפרט ולכלל

undefined

הרב דב בערל וויין

תשרי תש"ע
3 דק' קריאה
בראש השנה אנחנו עומדים לדין לפני הבורא, אך אין אנו נאשמים סבילים שעומדים בתא הנאשמים וממתינים לגזר הדין במשפטם. אדרבא, אנחנו מרשים לעצמנו להגיש בקשות, הצעות ולפעמים אפילו להציב דרישות בפני הדיין היושב במרומים. אנחנו מתפללים ומבקשים חיים ובריאות, שגשוג ותבונה, יציבות במשפחה ובעם, וגם גאולה, שלום, שלווה ולהצלחה שיש בה משמעות.
אנחנו מגישים לבורא רשימה ארוכה ומרשימה של בקשות. האתוס של היהדות מתיר בקשות כאלה ואפילו מעודד אותנו לפנות להקב"ה ולבקש ממנו. זאת דוגמה לתלות שלנו בקב"ה ולכך שאיננו יכולים לקוות, לתכנן ולמצוא את דרכנו בחיים בלי הסיוע והחסד של הבורא.
שערי השמים, שערי התפילה, נפתחים לרווחה לפנינו בראש השנה, בעשרת ימי התשובה וביום הכיפורים, ואנחנו מצווים לנצל את ההזדמנות הזאת ולהתפלל ולבקש, ובמקביל גם לשפר את התנהגותנו החברתית והדתית. יהיה זה מטופש עד מאוד להתעלם מהאפשרות הזאת ולא לנצל את ההזדמנות ולבקש מה שאנחנו צריכים כאנשים יחידים וכאומה.
על אף שתוצאות המשפט בראש השנה אינן מתבררות לנו מיד, אנחנו מקווים לטוב, והיום הזה הוא חג, יום של שמחה וסעודה עם חברים ומשפחה. ראש השנה מאפשר לנו לקיים קשר עם הנצח ועם היושב במרומים, וזה מה שהופך את היום הזהה, שהיה אמור להיות יום של מתח ומורא, ליום של סיפוק ושלווה קדושה.
אך מה שקורה בראש השנה הוא דו-סטרי. לא רק אנחנו מבקשים מהבורא מה שאנחנו צריכים אלא גם הקב"ה מודיע לנו, כביכול, מה הוא מבקש ודורש מאתנו. היהדות היא אמונה שמבוססת על ברית מחייבת והדדית בין הקב"ה לעם היהודי, כאומה וכיחידים. חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה רוצה, בראש ובראשונה, את הלב. הוא רוצה כנות ואמונה ומשמעת, אופי חזק ורצון טוב. הוא מתעב שקר וצביעות, כזב והונאה.
מהנביאים למדנו שהקב"ה רוצה שנעשה צדק, נאהב חסד, ננהג בחמלה כלפי הזולת ותמיד נתהלך בדרכיו בענווה. הוא תובע מאתנו לקיים את חלקנו בבית, לשמור את מצוותיו ולקדש את הימים הנוראים ואת השבת בהתנהגות נאותה. הוא רוצה שנכיר את עברנו ונעריך אותו, אך גם נבנה חזון לעתיד. הוא רוצה שנהיה שותפים להשקפתו, כביכול, על העם היהודי כממלכת כהנים וגוי קדוש, כאור לעמי העולם.
הוא גם מבקש שכל אחד מאתנו יבין שהוא אדם יחיד ומיוחד ולא רק מספר בעולם שמונה מיליארדי בני אדם. אנשים שמרגישים מיוחדים הם מיוחדים. השיפוט העצמי שלנו משפיע על הדרך שבה שופטים אותנו משמים בראש השנה. אפשר לומר שהקב"ה מזמין אותנו, כביכול, לשפוט את עצמנו יחד עם בית דין של מעלה. אנחנו שותפים שווים במשפט שלנו ובפסק הדין שנקבע בסופו.
ראש השנה הוא גם ביטוי לתקווה לאומית של העם היהודי. כל יהודי הוא שותף לגורלו של העם היהודי כולו. המאה שעברה, על האסונות והמאורעות העצובים שהתרחשו בה, היתה סימן ברור לכך שאין טעם לחשוב שיחידים יכולים איכשהו להתחמק מן הברית הזאת אם רצונם בכך. סולידריות עם האמונה היהודית ועם העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם תורת הנצח שלנו היא הערובה לקיום בעל משמעות גם של היהודי כפרט.
כשיהושע נתקל במלאך באוהלו , הוא שואל רק שאלה אחת "הלנו אתה אם לצרנו?", האם אתה לצדנו או נגדנו, לצד אויבינו? לדאבון הלב, יהודים רבים שנופלים טרף לאשליות של סיסמאות ההומניזם, ביודעין או שלא ביודעין, לא יכולים להשיב נכון לשאלה של יהושע. ראש השנה מאפשר לנו להביט לתוך נשמותינו ולהכריז בפני אלקי ישראל שאנחנו באמת ובתמים לו ולעמנו.
אנחנו רוצים להיכתב בספר החיים והתהילה של העם היהודי ולא, חלילה, בדפי הבושה והבגידה בעם ישראל. בראש השנה הבחירות לפנינו רבות, ועלינו לקבל החלטות שיש להן השלכות נצחיות. מי יתן ונבחר תמיד נכונה ובתבונה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il