בית המדרש

  • ספריה
  • מוסר מלכים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

undefined
2 דק' קריאה
יתבונן המאמין ויתעמק האיש הישר, כמה על האדם להודות ולהלל לאל חי יתב"ש, אשר בחסדו הגדול העניק לו חיים טובים בריאים ותקינים, והשגחתו יתב"ש מלווה אותו בכל צעדיו לשומרו מכל מחלות ומכאובים, ומכל פגעים רעים, וכדברי הנביא ע"ה באומרו במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום (מיכה ו' ו'). ור"ל במה אקדם ה' על רוב חסדיו, במה אכף אתכופף, אכנע לאלהי מרום, על רוב חטאי (כ"פ רבינו יונה ז"ל בספרו שערי תשובה). ולכן האנשים הישרים והתמימים היודעים היטב את ערך החיים ותועלתם האמיתית אינם מבזבזים ימיהם לריק ושעותיהם לבטלה, וכל רגע יקר בעיניהם מפז ומחרוץ, וכל שעה פנויה מעיסוקיהם ההכרחיים בין ביום בין בלילה מנצלים אותה להעמיק ולהרבות ידיעותיהם בלימודי קדש תורה ויראה, ובפרט שבתות וחגים ומועדים המיועדים מטבעם ומהותם לדברים של קדושה. ובזה מרויחים שני עולמות, העוה"ז והעוה"ב, חיים מלאי תוכן שקטים ושלוים בעוה"ז וחיים נצחיים בעוה"ב.
והנה ברור הדבר שמי שיש לו שכל בריא ויציב, עליו להתרחק מכל מיני משחקים המכלים הנפש עם הבשר, כגון קלפים, שחמט, ששבש, דאמא, וכדומה, מפאת האיסורים החמורים הטמונים בחובם וכרוכים בעקבותם, והם:א. מושב לצים.ב. שיחה בטלה וניבול פה.ג. שבועת שוא.ד. קטטה וריב ומדון. ועלית על כלנה איסור בטול תורה. וכל זה אם המשחק מתקיים בלי כסף, כי עם כסף יש איסור נוסף של גזל (ראה הגר"ח פאלאג'י זצ"ל בספר חיים סי' כ"ז אות ט"ז ע"ש). ולכן מי שנשבע או נדר שלא ישחק בקלפים וכדומה, אסור להתיר לו, וגם אם התירו לו בדיעבד אינו מותר (מר"ן ביו"ד סי' רכ"ח סט"ו, לפי הכלל דקיי"ל יש ויש הלכה כיש בתרא, וכ"כ הש"ך שם סקכ"ו ע"ש, ועי' מ"ש בס"ד בספה"ק לב מלכים מע' שין אות שבועה ע"ש).
ואין ספק שהגורמים הראשיים למשחקי הבל הנ"ל, הם שלשה:א. ריקנות פנימית, כלומר השעמום האוכל אותם בכל פה.ב. חוסר אמונה איתנה שאינם מאמינים בשכר ועונש.ג. העדר ידיעה שאינם יודעים חומרת העונות הנ"ל, שהם תוצאה הכרחית ובלתי נמנעת מכל מין משחק.
סוף דבר, האיש הירא וחרד לדבר השי"ת, לא ילך שולל אחר עצת יצרו הרע המסיתו ומדיחו להפילו בבאר שחת, באמור לו שאין איסור במשחקים הנ"ל וכן כי אינו משחק אלא לשם תענוג ושעשועים. כי האמת הפשוטה והברורה היא שיש בהם איסורים רבים ועצומים כאמור, ואינם שעשועים אלא הבל המה מעשה תעתועים. וכמו כן לא ישב בחברתם של המשחקים, והגם שהוא לא משחק בפועל והוא רק יושב בצד ומסתכל גם הוא לא ינקה מעונש, כי באותו זמן שהוא מאבד לריק יכול ללמוד דברים נפלאים בספרי קדש המלאים חכמה ויראה, המרעננים הגוף ומחיים הנפש. וכדברי החכם מכל אדם, באומרו כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא (משלי ד' כ"ב).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il