ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
והנה שמירת השבת מתבטאת בשני דברים:א. מנוחת הגוף.ב. קדושת הנשמה. ביאור הדברים: השי"ת צונו לשבות ביום השבת ולנוח בו מנוחה מוחלטת מכל עבודה ומלאכה, כי המנוחה היא השלב הסופי של הבריאה וענף מענפיה, וכמ"ש רז"ל במתק לשונם, מה היה העולם חסר, מנוחה, באה שבת באה מנוחה לעולם, (רש"י בראשית ב' ב', ובמגילה ט' ע"א ד"ה ויכולו, תוס' סנהדרין ל"ח ע"א ד"ה חצבה, ועיין ב"ר פר' י' י"ב ע"ש)34. התוצאה המתחייבת מן החיוב היא, שיום השבת שהוא יום מנוחה מן העמל ומן העבודה המפרכת של ששת ימי המעשה. על האדם לעסוק בו בלמוד התורה לפי שכלו וידיעתו ולהתעמק בנועם לקחה בכדי למלא את החסר, ולהצטייד במטען רוחני לקראת השבוע הבא, וכמו כן לענג השבת במאכל ומשתה כפי יכולתו, מתוך כונה להיות בריא לעבודתו יתב"ש.
בהתאם לאמור, ע"י לימוד התורה בשבת, מטהר האדם את נשמתו ומקדשה. והגם שהמושג הזה של קדושת הנשמה עמוק מאד ורחב למדי, כי הוא מושג רוחני טהור ובלתי נתפש בחושים הגשמיים, ואין כח בשכלנו האנושי הקטן והמוגבל להבינו כראוי מקוצר המשיג ועומק המושג, אעפ"כ כל אדם יכול להרגיש בעצמו בהרגשה פנימית את העונג הרוחני הנפלא וההתרוממות הנפשית העילאית הנאצלת עליו מקדושת השבת ושמירתה כראוי, לפי הכנתו ומדתו.
ורז"ל הודיעונו ברוח קדשם באומרם, לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה (ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג). כי זה באמת התענוג האמיתי לדעת את חוקי האלקים ואת תורותיו, ובפרט הלכות שבת הרבים והעצומים, והן כהררים התלוים בשערה, אשר מי שאינו בקי בהן, אין ספק שבנקל יכשל בעון חילול שבת בלא יודעין.
המורם מכל האמור. על כל איש יהודי לנצל את יום השבת למנוחת הגוף ולרענון השכל בלימוד התורה, ק"ו לא לבזבז יום גדול וקדוש זה בשיחה בטילה ומסיבות מרעים שעונשם חמור אפילו בחול וכ"ש בשבת. וזה מה שאנו אומרים בתפלת מנחה של שבת "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת", כלומר מנוחת הגוף וקדושת הנשמה כאמור. וזהו ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים, שהוא יודע לעבוד את ה' יתב"ש גם מתוך דברים גשמיים. וזאת היא מעלתו ותפארתו של העם הנבחר שבו בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנקדש והנערץ יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
הערה. בירושלמי הנ"ל, יש שלש דיעות בזה:א. סברת רבי חגי, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לאכילה ושתיה.ב. סברת רבי ברכיה, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לעסוק בהן בדברי תורה.ג. חלקהו, חציו לה' וחציו לכם ע"ש, והיא כפשרה בין שתי הסברות הנ"ל. ומוכח שם, שהמחלוקת בין רבי חגי ורבי ברכיה, היא רק מה העיקר בקיום מצות עונג שבת. לסברת רבי חגי, עיקר מצות עונג שבת באכילה ושתיה, וע"י שהפה מסריח ועלול להקיא מרוב אוכל, התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה. ולסברת רבי ברכיה, עיקר מצות עונג שבת בדברי תורה. ושניהם סוברים שיש צורך בשבת בשני הדברים דהיינו לאכול ולשתות ולעסוק בתורה. ומוכרח לפרש כן, דאל"כ, לרבי חגי תורה מה תהיה עליה? ולרבי ברכיה, האם יתענה בשבת? וכן מבואר בש"ס פסחים ס"ה ע"ב, באומרם, הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם, ע"ש.
ודומה לזה המחלוקת בין ר"א ור"י בש"ס ביצה ט"ו ע"ב, דר"א סובר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ור"י סובר חלקהו, חציו לה' וחציו לכם, ע"ש, ומשמע שם בש"ס, שגם לסברת ר"א היו ג"כ הולכים לאכול אחר הדרשה ביו"ט, שהרי אמר ר"א לתלמידיו אחר הדרשה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, וכמ"ש שם התוס', בד"ה או אוכל ושותה, ע"ש. א"כ מוכרח לומר שכונת ר"א היא רק מה העיקר, וכמ"ש, ודו"ק. ועיין מ"ש מרן בב"י או"ח סי' רפ"ח בשם התנחומא, ורבינו הרמ"א בסי' ר"ץ ס"ב בהגהה, ע"ש.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תורה מן השמים
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
