ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
אולם לדאבון הלב בזמן האחרון פשתה המספחת של ריקודים מעורבים, גברים ונשים רחמנא ליצלן, לרבות במקום מצוה כגון נשואין או בר מצוה וכדומה. ופרט לקומץ קטן בכמות אבל גדול באיכות של אנשים יראים ושלימים שעדיין שומרים אמונים לתוה"ק ודבקים בקדושתה וטהרתה, המקפידים לבל יהיו ריקודים מעורבים בשמחותיהם, הנה רוב חלקי העם לא שמים על לב האיסורים החמורים שיש בריקודים כאלה, והתוצאות ההרסניות היוצאות מהם, כמ"ש להלן בס"ד.
והנה ברור הדבר שריקודים שלא במקום מצוה כאמור, אפילו של גברים לבד, יש בהם משום הוללות וקלות ראש, ובזבוז הזמן לריק, שעונשם חמור מאד. וכ"ש ריקודים מעורבים של גברים ונשים, בחורים ובתולות, אשר ילאה העט והלשון לפרט האיסורים החמורים שיש בהם, ותסמר שערת אנוש לבאר העונשים הכבדים הבאים בעקבותיהם, והם:
א. הרהורי עבירה המכלים גוף ונפש, וכמו שהודיעונו רבותנו הקדושים ברוח קדשם באמרם, הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), וכונתם ז"ל בזה:א. שתאות נשים מחלישה את הגוף, יותר מהמעשה עצמו (רש"י שם).ב. החוטא בהרהור, הנהו חוטא בשכלו, בדבר החשוב אשר בו, ואין דומה מרידת עבד למרידת שר (רבינו הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"ג פ"ח).ג. ההרהור פוגם במחשבה שהיא המשכן העליון בגוף, והמעשה בא מהגוף (דבש לפי מ"ע ה' אות ח'). וכולם אמת, שהרהור עבירה מחליש הגוף ומטמא הנפש.
ב. גירוי יצרים, שמגרה בו יצה"ר, ועונשו מפורש בדברי רז"ל, באמרם, המקשה עצמו לדעת יהיה בנדוי (נדה י"ג ע"ב).
ג. הוצאת זרע לבטלה, על ידי חימום גופו, ועונשו כבד מנשוא (ראה נדה שם ע"א, תמורה ג' ע"ב).
ד. חיבוק אשה זרה, ואפילו היא פנויה, הרי היא בחזקת נדה, וק"ו אם היא אשת איש, אשר כל הנוגע בה לא ינקה.
ונוסף לכל האיסורים החמורים הנ"ל, יש עוד תוצאה הרסנית, שזה נותן עיניו בזו, וזו בזה, והתוצאה היא, הרס משפחות, וכמה מאות ואלפי משפחות נהרסו בעטים של ריקודים מעורבים. וכמאמר החכם: ריקודי גברים ונשים ההוזים והוללים, דומה לחותה בחיקו גחלים, ראשיתם אש בנעורת, ואחריתם צרעת ממארת, ע"כ.
כל זה מדובר, אם הריקודים התקיימו ביוזמת הרוקדים עצמם, כגון שערכו נשף וכדומה. אבל אם מתקיימים בחתונה או בבר מצוה, יש עוד איסור נוסף לבעלי השמחה שהם ההורים, והזוג עצמו, שהם נכללים בסוג המחטיא את הרבים, שאין מספקין בידו לעשות תשובה (אבות פ"ה משנה י"ח, יומא פ"ז ע"א), כי הם הגורמים לכל האיסורים הנ"ל, והם שותפים לעבירה. ובמקום מצות עשה אחת שהם מקיימים, לוקחים על שכמם משא כבד של עבירות אשר לא יוכלון שאת, וכאמרם ז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו, שההורגו הורגו בעוה"ז ויש לו חלק לעוה"ב, והמחטיאו הורגו בעוה"ז ובעוה"ב (במדבר רבה פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). וכן המוזמנים למסיבות כאלה שיש בהם ריקודים מעורבים, אע"פ שאינם משתתפים בפועל בריקודים, אלא יושבים ומסתכלים, גם הם אינם נקיים מהעבירות הנ"ל של הרהורי עבירה, גירוי יצרים, והוצאת ז"ל, וכמ"ש רז"ל עה"פ ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אחרי לבבכם, זו מינות, ואחרי עיניכם, זו זנות (ברכות י"ב ע"ב) כי עינא ולבא תרי סרסורי עבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה). ואין ספק שבמוקדם או במאוחר, כולם יבואו על ענשם, הרוקדים, ואלה שגרמו להם לרקוד שהם בעלי השמחה, ואלה היושבים ומסתכלים, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דידיה (ירושלמי תענית פ"ב ה"א).
ולכן הטוב והישר הוא, שלא להשתתף כלל בשמחות שמתקיימים בהן ריקודים מעורבים, כי אין שמחה כשהיצ"ר שולט (ס"ח סי' תתש"ך, ועיין הרב"ח ז"ל אבהע"ז סי' ס"ב ד"ה וי"א). וכמ"ש רז"ל כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, שלא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם (סנהדרין כ"ג, ע"א). ואם אי אפשר בשום אופן להשתמט, יש לעזוב את המקום תכף עם התחלת הריקודים, ולא להתחשב שזה יפגע בבעלי השמחה או באנשים אחרים שדבר זה לא ימצא חן בעיניהם, כי אדם קרוב אצל עצמו.
תכלית הדברים. האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, לא יעשה ריקודים מעורבים ח"ו בשמחותיו בשו"פ ואופן, ולא להיות נוכח במקום שמתקיימים, כי זאת עצת היצה"ר להחטיאו ולהכשילו ולהעמיס עליו חבילות של עבירות כאמור. וילך בדרכי אבותיו ואבות אבותיו שקיימו את המצוות כהלכתן, ולכן היו מצליחים בבניהם ובנשואיהם, וזווגם היה עולה יפה, וחייהם מלאי אושר ונחת, ובניהם כשתילי זיתים סביב לשלחנם, ענפים דומים לשרשים, לפי שכל מעשיהם היו כפי התוה"ק הכתובה והמסורה שהיא רצונו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
