ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
אולם לדאבון הלב בזמן האחרון פשתה המספחת של ריקודים מעורבים, גברים ונשים רחמנא ליצלן, לרבות במקום מצוה כגון נשואין או בר מצוה וכדומה. ופרט לקומץ קטן בכמות אבל גדול באיכות של אנשים יראים ושלימים שעדיין שומרים אמונים לתוה"ק ודבקים בקדושתה וטהרתה, המקפידים לבל יהיו ריקודים מעורבים בשמחותיהם, הנה רוב חלקי העם לא שמים על לב האיסורים החמורים שיש בריקודים כאלה, והתוצאות ההרסניות היוצאות מהם, כמ"ש להלן בס"ד.
והנה ברור הדבר שריקודים שלא במקום מצוה כאמור, אפילו של גברים לבד, יש בהם משום הוללות וקלות ראש, ובזבוז הזמן לריק, שעונשם חמור מאד. וכ"ש ריקודים מעורבים של גברים ונשים, בחורים ובתולות, אשר ילאה העט והלשון לפרט האיסורים החמורים שיש בהם, ותסמר שערת אנוש לבאר העונשים הכבדים הבאים בעקבותיהם, והם:
א. הרהורי עבירה המכלים גוף ונפש, וכמו שהודיעונו רבותנו הקדושים ברוח קדשם באמרם, הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), וכונתם ז"ל בזה:א. שתאות נשים מחלישה את הגוף, יותר מהמעשה עצמו (רש"י שם).ב. החוטא בהרהור, הנהו חוטא בשכלו, בדבר החשוב אשר בו, ואין דומה מרידת עבד למרידת שר (רבינו הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"ג פ"ח).ג. ההרהור פוגם במחשבה שהיא המשכן העליון בגוף, והמעשה בא מהגוף (דבש לפי מ"ע ה' אות ח'). וכולם אמת, שהרהור עבירה מחליש הגוף ומטמא הנפש.
ב. גירוי יצרים, שמגרה בו יצה"ר, ועונשו מפורש בדברי רז"ל, באמרם, המקשה עצמו לדעת יהיה בנדוי (נדה י"ג ע"ב).
ג. הוצאת זרע לבטלה, על ידי חימום גופו, ועונשו כבד מנשוא (ראה נדה שם ע"א, תמורה ג' ע"ב).
ד. חיבוק אשה זרה, ואפילו היא פנויה, הרי היא בחזקת נדה, וק"ו אם היא אשת איש, אשר כל הנוגע בה לא ינקה.
ונוסף לכל האיסורים החמורים הנ"ל, יש עוד תוצאה הרסנית, שזה נותן עיניו בזו, וזו בזה, והתוצאה היא, הרס משפחות, וכמה מאות ואלפי משפחות נהרסו בעטים של ריקודים מעורבים. וכמאמר החכם: ריקודי גברים ונשים ההוזים והוללים, דומה לחותה בחיקו גחלים, ראשיתם אש בנעורת, ואחריתם צרעת ממארת, ע"כ.
כל זה מדובר, אם הריקודים התקיימו ביוזמת הרוקדים עצמם, כגון שערכו נשף וכדומה. אבל אם מתקיימים בחתונה או בבר מצוה, יש עוד איסור נוסף לבעלי השמחה שהם ההורים, והזוג עצמו, שהם נכללים בסוג המחטיא את הרבים, שאין מספקין בידו לעשות תשובה (אבות פ"ה משנה י"ח, יומא פ"ז ע"א), כי הם הגורמים לכל האיסורים הנ"ל, והם שותפים לעבירה. ובמקום מצות עשה אחת שהם מקיימים, לוקחים על שכמם משא כבד של עבירות אשר לא יוכלון שאת, וכאמרם ז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו, שההורגו הורגו בעוה"ז ויש לו חלק לעוה"ב, והמחטיאו הורגו בעוה"ז ובעוה"ב (במדבר רבה פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). וכן המוזמנים למסיבות כאלה שיש בהם ריקודים מעורבים, אע"פ שאינם משתתפים בפועל בריקודים, אלא יושבים ומסתכלים, גם הם אינם נקיים מהעבירות הנ"ל של הרהורי עבירה, גירוי יצרים, והוצאת ז"ל, וכמ"ש רז"ל עה"פ ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אחרי לבבכם, זו מינות, ואחרי עיניכם, זו זנות (ברכות י"ב ע"ב) כי עינא ולבא תרי סרסורי עבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה). ואין ספק שבמוקדם או במאוחר, כולם יבואו על ענשם, הרוקדים, ואלה שגרמו להם לרקוד שהם בעלי השמחה, ואלה היושבים ומסתכלים, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דידיה (ירושלמי תענית פ"ב ה"א).
ולכן הטוב והישר הוא, שלא להשתתף כלל בשמחות שמתקיימים בהן ריקודים מעורבים, כי אין שמחה כשהיצ"ר שולט (ס"ח סי' תתש"ך, ועיין הרב"ח ז"ל אבהע"ז סי' ס"ב ד"ה וי"א). וכמ"ש רז"ל כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, שלא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם (סנהדרין כ"ג, ע"א). ואם אי אפשר בשום אופן להשתמט, יש לעזוב את המקום תכף עם התחלת הריקודים, ולא להתחשב שזה יפגע בבעלי השמחה או באנשים אחרים שדבר זה לא ימצא חן בעיניהם, כי אדם קרוב אצל עצמו.
תכלית הדברים. האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, לא יעשה ריקודים מעורבים ח"ו בשמחותיו בשו"פ ואופן, ולא להיות נוכח במקום שמתקיימים, כי זאת עצת היצה"ר להחטיאו ולהכשילו ולהעמיס עליו חבילות של עבירות כאמור. וילך בדרכי אבותיו ואבות אבותיו שקיימו את המצוות כהלכתן, ולכן היו מצליחים בבניהם ובנשואיהם, וזווגם היה עולה יפה, וחייהם מלאי אושר ונחת, ובניהם כשתילי זיתים סביב לשלחנם, ענפים דומים לשרשים, לפי שכל מעשיהם היו כפי התוה"ק הכתובה והמסורה שהיא רצונו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
