ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה המדה הגרועה הזאת של שנאת הלב, נובעת מיסודה מאחד משלשה דברים, וכ"ש בהצטרפם יחד, והם:א. חוסר אמונה.ב. גאוה.ג. אנוכיות. ביאור הדברים:
א. חוסר אמונה. אדם המאמין באמונה איתנה ומוחלטת בהשגחתו יתב"ש הכללית והפרטית החובקת זרועות עולם, והמקיפה כל היקום, וכל סתרי וסדרי החיים הכלליים והפרטיים, יודע שכל מה שמתרחש בעולם, בין לטוב בין למוטב, הכל מאתו יתב"ש. אדם כזה אינו נוטר שנאה בלבו כלל לחבירו שפגע בכבודו או בממונו, או שגרם לו צרות ועגמת נפש, ביודעו נאמנה שעונותיו הם שגרמו לו, ולא חבירו שאינו אלא שליח ושבט של השולח והמכה, ולכן הוא מאשים את עצמו ולא את חבירו כאמור. וכדברי שבטי יה שאמרו אבל אשמים אנחנו וכו' (בראשית מ"ב כ"א) ולא תלו הדבר במקרה, וכן אמר המלך החסיד ע"ה הניחו לו ויקלל כי אמר לו ה' (שמואל ב' ט"ז י"א).
ב. גאוה. השנאה היא ענף מענפי הגאוה, חוטר וגזע ממנה, ושורש משרשיה הרבים המתפצלים לכמה עברים. הענו האמיתי, לא רואה את עצמו נפגע מדברי או ממעשה חבירו כלפיו, וממילא אינו נוטר שנאה בלבו עליו.
ג. אנוכיות. אהבת האדם את עצמו במדה מופרזת, מסנוורת עיני שכלו שעליו לדאוג רק לטובת עצמו בלבד מבלי להתחשב בטובת חבירו. מדה זו משניאה אותו גם על קרוביו וידידיו הטובים ביותר, ומביאה אותו בהכרח לשנוא אותם על שאינם מוכנים להסכים ולהשלים עם דעותיו האנוכיות.
תכלית הדברים. פרט לרשעים שמצוה לשנאותם אחרי שיוכיחם על מעשיהם הרעים ולא יחזרו בהם מרשעם, אין לשנוא אף אחד מבני ישראל כלל וכלל. ומי שנגוע במחלה זו של השנאה, מלבד שהיא אוכלת אותו מבפנים וכרקב בעצמותיו, נוסף לכך רעתו רבה ועונשו כבד. כי הוא כאילו גונב דעת המקום ב"ה ודעת הבריות, שמראה תומה ותחתיה ערמה, ועליו להתאמץ לעקור אותה כליל מן השורש, ע"י מחשבות טהורות, התבוננות מעמיקה, והתרכזות השכל. כ"ז מדובר בשנאה שאינה מחמת קנאה, כי שנאה מחמת קנאה, כמו שנאת אומות העולם לישראל, אין לה תרופה לעולם. ולכן התמימים והישרים בלבותם, לבם נקי וטהור תמיד מכל שמץ של שנאה, ובזה נוחלים שני עולמות, העוה"ז והעוה"ב, והם ידידי האל ואוהביו יתב"ש לעו"ע ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
