כיצד על הציבור הדתי להיערך לבחירות? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מנהיגות
הדרך להנהגה

2225

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בחירות. גל של התרגשות חולף בי ומרעיד את גווי, קיבתי מתכווצת וגרוני נחנק. מי יודע - מה תהא ההכרעה ולאן פני המדינה/העיר?
נשמע מרגש ובומבסטי, לא? אך בינינו, היום כשכמעט כל המועמדים אומרים אותו דבר, והתחושה הציבורית היא ש'מה שהיה הוא שיהיה', מי מתרגש כך מבחירות מלבד המועמדים?!
ובכל זאת, יודעים אנו שהייאוש מהמצב הקיים הוא המבוא לפריצת דרך חדשה. ואנו, הציבור הדתי, החש יותר ויותר שבידיו המפתח לאותה דרך חדשה, עלינו לתור בעת בחירות ולשאול - כיצד?

עצת הזקנים
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
הכלל הוא, שככל שאנו מתאחדים במחנה, הרי ברכת ה' עלינו כפולה. ראשית, מפני שאין אנו מגנים איש את רעהו, ושנית שאנו יוצאים מכך מחוזקים פוליטית, שהרי לא הולכים קולות לאיבוד.
אולם, לעיתים הפירוד הוא יותר משמעותי וראוי, שכן אנשים כוחניים שאין דעת חכמים נוחה מהם, מבקשים להיות הראשונים ברשימה, ואין מטרתם לקדש את ה'. במקרים כאלו הנזק מבחירתם גדול מהתועלת, שכן אנשים אלו לא כופפים עצמם לדעת תורה, ועלינו לקיים כלפיהם את הפסוק: "היפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה".
אם כן - כיצד נדע איזו מפלגה ראויה להיבחר?
אומרת לנו התורה לשאול בעצת החכמים והזקנים שבאותו מקום, "ועשית ככל אשר יורוך". הזקנים אין הכוונה זקנים בגיל אלא זקנים בחכמת התורה, והנבונים אינם הנבונים רק בדעת רש"י, מהר"ם שיף ומשנה ברורה, כי אם האנשים שיחד עם חוכמתם בתורה מצויים גם בנבכי הפוליטיקה, חיי המקום, מעלותיהם של המתמודדים השונים, ועיקר העיקרים - על הזקנים להיות אנשים שאינם מפחדים להילחם מלחמות ה' והשוחד לא מעוור את עיניהם.
כך בכל מקום נמצא את יראי ה', ויהיה קידוש ה' גדול בכך שבשעה כזו מתאחדים יראי ה' ואוהבי שמו, ומבקשים את התורה והקדושה בהתאגד מסביב לאישיות המבקשת באמת את התורה הגואלת.
עלינו להפנות קריאה לכל החברים - זכרו! גם אנשים קדושים כמו הגאון מווילנא היו מעורבים בענייני ציבור (כנראה, שהגאון נאסר שלוש פעמים בעסקי הציבור), וכן הרב קוק עסק בפוליטיקה של מינוי הרבנות ולא פרשו למגדל שן ולא התרחקו מהעולם הזה על בעיותיו ומעלותיו .
זה הזמן לכתת את הרגליים מבית לבית, ולפעול למען בחירתם של אלו שראויים להיות נושאי דבר ה' ובזה יתקדש שם שמיים.

אין עוד מלבדו והכל בשבילו
הרב גדי בן זמרה שליט"א - רב אולפנת מעלה-לבונה
בשנים האחרונות הולך ונחשף אט אט הויכוח האמיתי בציבור היהודי בארץ. לא מחנה ה'ימין' מול מחנה ה'שמאל', לא מתיחות בין עדתית - אשכנזים מול ספרדים, גם לא הבדלי מעמדות בין עניים לעשירים ואפילו לא בין ציונים לחרדים - כל זה מאחורינו. העימות הטוטאלי הוא בין יראי ה' וחושבי שמו, הבאים בברית, ומייחלים לטובו ולישועתו, לבין אלו הממאנים לבוא בברית . הויכוח סביב הסוגיות הטעונות - 'שטחים' , שלום ובטחון וכדומה - רק 'מלבישות' (כלומר מהוות- היכי תימצי) את הוויכוח העיקרי, שעליו לא ממש אוהבים לדבר, אך בהחלט הוא זה ש'מחיה' את הכל.
נדגיש כי הויכוח המדובר מתנהל רק ב'רמות הגבוהות', קרי - בין ה'אליטות' של שני הצדדים, אך ב'שטח', בשיח האישי ובמפגשים הלא מתוקשרים הלבבות פתוחים, הצימאון גדול והעימות הולך ונמחק בעזרת ה' יתברך.
במצב כזה, הרי חובה קדושה על כל יראי ה' לשלב ידיים: "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע..." - "כששמעו יראי ה' דברי הרשעים ההם המעוררים ספיקות ותלונות, נדברו גם הם איש אל רעהו כנושאים ונותנים בדברים האלה" (מצודות דוד מלאכי ג', ט"ז).
לכולם ברור היום, שהבעיה שלנו אינה בנקודה זו או אחרת, אלא עלינו לבנות כאן, בארץ ישראל, מרקם חיים אחר - 'שעור קומה' חדש שלם. עלינו לדעת, ששאיפה זו לחידוש פני חיינו איננה רק רעיון משיחי אלא זהו הכרח גמור, שהרי האפשרות לשמור על קהילות 'סטריליות' נטולות השפעה הולכת ומתרחקת.
אם להיות קונקרטיים נספר, כי בבחירות הכלליות האחרונות חסידות סלונים המונה כאלף בתי אב לא הצביעה לאגודת ישראל בהוראת הרבי. כשנשאל הרבי - והרי הצבעת פתק לבן כמוה כהצבעה ל'קדימה'? ענה - כי הצבעה ל'אגודה' גם היא כמוה כהצבעה ל'קדימה'!
המחויבות למסגרות הפוליטיות הטבעיות אינה כבעבר גם אצל הדתיים וגם אצל החרדים. רצון טוב וחשיבה רעננה יכולים להוביל לחיבורים חדשים, מעניינים והרבה יותר פוריים בין יראי ה' וחושבי שמו. לכן, שיתוף הפעולה עם ר' מאיר פורוש, שכבר הוכיח את חברותו ונאמנותו לצבור הדתי לאומי, בבחירות לעיריית ירושלים, יכול להוביל לשיתוף פעולה הרבה יותר חשוב ועקרוני בבחירות הכלליות בעזרת ה'.

הטבע הפשוט
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה-יריחו
מספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם התווכח עימו הגמון אחד בשאלה - מי כוחו גדול יותר, הטבע או האדם? רבי יהונתן סבר שהטבע כוחו גדול יותר, ואילו ההגמון, להבדיל, נקט שכוחו של האדם גדול. סיכמו ביניהם, שכעבור חודש ישובו ויפגשו וכל אחד יביא הוכחות לדבריו.
שקע רבי יונתן בתלמודו ושכח מכל העניין. והנה כעבור חודש, קפץ עכבר על שולחנו של רבי יונתן ונלכד בתוך קופסת הטבק שלו. כעבור דקות מספר, הופיעו שלוחי ההגמון בביתו של רבי יונתן, והבהילוהו אל הארמון להמשך הוויכוח.
בהגיעו לארמון, מצא שם רבי יונתן קבוצה גדולה של מוזמנים לאירוע יושבים וסועדים את ליבם. והנה, מחא ההגמון כף, ואל חדר האוכל נכנס חתול מאולף עוטה בגדי מלצר, בידיו מגש ועליו כוסות ועל ראשו כובע רקום בכתובת: "הטבע או האדם?"
ראה רבי יונתן את הפח שהוטמן לו, קימט את מצחו, ופתח את קופסת הטבק שלו, כדי להריח ולחשוב על פתרון. והנה... מן הקופסה קפץ עכבר מבוהל והחל להימלט. לפתע, נשמע קול נפץ חד, החתול שמט את מגש הכוסות והחל לדלוק אחרי העכבר...
שאלה פילוסופית זו - עומק גדול יש בה, ובתוכה גנוזה התשובה לשאלת הבחירות. אמת, תפקידו של האדם לפתח ולשכלל את העולם - "אשר ברא אלוקים לעשות" . ממילא, מעשיו של האדם נאים מן הטבע הגולמי (עיין תפארת ישראל למהר"ל פ"ב), ובכל זאת הטבע חזק יותר, שהרי הוא מעשה ידי ה'. יותר מזה - אין בכוחו של האדם ליצור יש מאין, לכן כל חידושיו הגדולים של האדם גנוזים כבר בתוך הטבע הפשוט, ומהווים רק רסיס ממנו. למעשה - האדם לא 'ממציא' הוא רק 'מגלה'.

לעיקרון זה יש השלכות רבות בחיינו, לדוגמא: מי שמבין ב'תורת הנפש' יודע שהתשובות והפתרונות למצוקותיו של האדם, ידועות לאדם, אלא שמסיבות שונות הוא מדחיק אמיתות אלו, ותפקידו של הפסיכולוג לסייע ליושב מולו לחשוף בעצמו את שידוע לו. כלומר - בטבע היסודי של האדם כבר גנוז הכל, אלא שהאדם בפלפוליו ודרכי חייו התרחק מטבע זה, אלא שהטבע הזה חזק ממנו ואינו מניח לו לברוח, ומכאן נוצרות בעיות, שהפיתרון להם גנוז בהקשבה לטבע היסודי.
לכן, המבינים בתורת הנפש, בשעת שיחה עם האדם לו הם עוזרים, מטים הם את אוזנם לשמוע את משפט התשובה הראשון לשאלתם, יודעים הם שפעמים רבות במשפט זה גנוז הטבע היסודי והפשוט, טבע אותו מתאמץ האדם להסתיר בהמשך התשובה והשיחה. "אמר רבי יוחנן: השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה" (ברכות נ"ז), הדברים שנאמרים בתחילה, בהשכמת הבוקר, הם הטבע הפשוט - מעשי ה', נבואה קטנה.
וכך בבחירות. בשנים האחרונות, המדינה כולה מחפשת יותר ויותר את ה'חידוש' המיוחל שיגאל אותנו מסבך הבעיות הנוכחיות. הציבור הדתי הולך ומתחזק בדעתו, ש'חידוש' זה מצוי בשיבה לטבעם הפשוט של ישראל - הנחיות התורה כיצד על עם ומדינה להתנהג. אך כאן אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב במבוי סתום - אין בידינו די כוח פוליטי לבטא בחיי המדינה את אותם חידושים.
דומה, שגם בתוך הציבור הדתי עלינו לחתור לשוב בחיים הפוליטיים לטבע הפשוט. טבע זה מצוי בהנחיות התורה: "חבר אני לכול אשר יראוך" - אחדות המחנה הדתי והחרדי, ובהלכה הפשוטה ברמב"ם (מלכים א', ז'): "וכל מי שאין בו יראת שמיים אף על פי שחוכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויים בישראל", כלומר העדפת מועמדים יראי שמיים על פני אחרים. אמת, וודאי שכל מקרה לגופו - לא תמיד אפשר להתאחד ועוד (אישית, שאלתי בעבר שניים מגדולי ישראל מ'ציבורנו' על מקרים הקשורים לרמב"ם הנ"ל, ונעניתי שלמשל - פיקוח נפש יתיר לבחור במי שאינו ירא שמיים, אך וודאי שכעיקרון זו ההלכה), אולם כשאיפה יסודית עלינו לחתור להתחבר יחד כל יראי ה'. וכדברי שמואל לעם: "לכו ונלכה הגילגל (המקום הראשוני של ישראל בארצם) ונחדש שם המלוכה" (שמואל א' י"א, י"ד).

רבנים שונים

שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת מעשר שני פרק ג משנה ב,ג
ז אלול תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב
קרוב אליך
קרוב אליך גליון מס 72
אייר התשע"ה

בימה תורנית

בימה תורנית
האם האחדות חשובה בכל מחיר?
רבנים שונים | אייר תשס"ז
בימה תורנית
תאריך עברי - עד כמה להקפיד?
גליון 229
רבנים שונים | אדר ב' תשע"א
בימה תורנית
לימוד תורה - מה, למה וכיצד?
רבנים שונים | סיוון תשס"ז
שמחת פורים
מה מקומם של הצחוק וההומור?
רבנים שונים | אדר תשס"ז

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
נוסחי תפילה
הבדלה למוצאי יום טוב
נוסחים שונים
הסידור המהיר | סיון תשפ"ב
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הרב חיים דרוקמן
הרב ש. יוסף וייצן
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג צבי שכטר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו