בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חיי שרה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

המעין הנעלם

undefined

הרב יוסף כרמל

חשוון תשס"ט
3 דק' קריאה
גם השנה נעסוק בנושא מהפטרת פרשת חיי שרה (ניתן לעיין בדברי תורה נוספים על ההפטרה באתר 'ארץ חמדה' - חיי שרה תשס"ח וכן חיי שרה תשס"ז).

טקסי ההכתרה של אדניה ושל שלמה נערכו על המים. אדניה ליד עין רוגל כמפורש בכתוב:
"וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ" (מלכים א א' ט).

שלמה ליד הגיחון כמפורש בכתוב:
"וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן: וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (שם לח-לט).


כך גם נפסק להלכה:
"כשמושחין מלכי בית דוד אין מושחין אותן אלא על המעין" (רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה יא).


המעיינות שליד ירושלים ובקרבת הר הבית תופסים מקום חשוב בנבואות הגאולה לעתיד לבא.
יואל ניבא:
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְקֹוָק יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים" (יואל ד' יח)

יחזקאל ניבא:
"וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ" (יחזקאל מ"ז א)

זכריה ניבא:
"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה" (זכריה יד ח)

לכן, כל גילוי של נביעה באזור זה, גם אם היא שולית וגם אם מקורה לא ברור, מעורר התרגשות בציבור.
בעיה גדולה הטרידה את מפרשי המקרא ובעיקר את אלה שחקרו את ההיבטים הגאוגרפים של הכתוב. באזור עיר דוד ודרום הר הבית יש רק מעין אחד - מעין הגיחון שמימיו נמשכים לתוך נקבת השלוח. כמפורש גם בפסוקים המתארים את מפעל המים שבנה חזקיהו כהכנה לקראת המצור האשורי:
"וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ" (דברי הימים ב ל"ב ל)


לעומת זאת, את עין רוגל אי אפשר למצא. מן הכתובים מוכח שהמעיין חייב להיות כמטחווי שמיעה מעיר דוד, שהרי סיעת אדניה שומעת את קול הקריה הומה לאחר המלכת שלמה שנאמר:
"וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה" (שם מא).

מעין זה נעלם כנראה בעקבות רעידת האדמה האדירה, שפקדה את ירושלים שנתיים אחרי שעמוס החל להנבא וציינה כנראה את סוף נבואתו. רעידת אדמה זו ציינה גם את התחלת נבואת ישעיה ואת סילוקו של עוזיה מכס המלכות בפעל, עקב הצרעת בה לקה. לכן יש המזהים את מיקומו עם "ביר איוב", בור מים עתיק לא רחוק מן הגיחון.
רש"י ורד"ק בביאור השם "עֵין רֹגֵל" - מביאים:
"תירגם יונתן עין קצרא הוא כובס שמתקן בגדי צמר ברגליו על ידי בעיטה".
כאשר הקב"ה שולח את הנביא ישעיה לפגש את אחז (נכדו של עוזיה) מקום המפגש הוא:
"אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס" (ישעיהו ז' ג).

גם שם מסבירים הם:
"שהיו כובסים שם הבגדים לפיכך נקרא שדה כובס, ויונתן תרגם חקל משטח קצריא שהיו מכבסים הבגדים בתעלה והיו שוטחין הבגדים לשמש בזה השדה".
נסיים את דברינו בממצאיו של אדריכל קוזניץ אשר עסק בנושא מנהרות הכותל המערבי שנים רבות. אדריכל זה ניסה למצוא מהו המעיין שמימיו הם המתאימים ביותר לכביסה באזור ירושלים מבחינת רמת החומציות שלהם. רמה זו יכולה לשמש כתחליף לדטרגנטים המשמשים כסבון, הסוחף אליו לכלוך מתוך הבגד. מסקנתו הייתה כי דווקא מימי הגיחון הם המתאימים ביותר. עקב כך, ניסה הוא לערער על הזיהוי של הגיחון, לטענתו המעין המזוהה כגיחון הוא עין רוגל. גם אם רעיונו מבריק ודבריו נראים תמוהים, הם מוסיפים לחידת זיהויו של מעיין עין רוגל.

הבה נתפלל כי יתגלה במהרה המעיין מבשר הגאולה, שיפכה את מימיו באזור הר הבית ועיר דוד!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il