ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
הפרשה עוסקת, בנוסף לנתינת הברכות לבניו, בהבלטת השוני שבין יעקב לעשיו. התורה מעידה על רבקה: "ושני לאומים ממעיך ייפרדו", בעודם במעי אימם נתמנו לזה ולזה שׂרים בשמים, התכונות, ההתנהגויות ושאיפות החיים הן שונות בתכלית. יש עימות כבר מזמן הלידה שנמשך בחייהם ונשאר בין עם ישראל ובין אדום (עמי אירופה…). על הפסוק: "ולאום מלאום יאמץ", אומרים חז"ל, שהכוונה למלכות ישראל ולמלכות אדום, שאינם כשתי מלכויות שיכולות לדור אחת ליד השנייה וכל אחת מתקיימת בצד שכנתה, אלא מלכות ישראל ומלכות אדום - כשזו עולה זו יורדת, ביחד הם לא יכולים להיות. יש עימות בין האומות, בגלל שהמטרות בחיים הם שונות לגמרי, עם ישראל מטרתו להדגיש את האמונה באחדות ה' וקדושת החיים ואדום כל מטרתה, בדיוק הפוך - להדגיש את ה'מקריות', לכן ישנה איבה תמידית נגד עם ישראל.
אויבינו ראו שבמלחמה חזיתית נגד עם ישראל הם לא מצליחים, אז יעצו להם להתקיף עם מלחמה של שלום. לצערנו הרב מעשה שטן הצליח, ויש מבני עמינו שנלכדו ובאמת חושבים שיהיה שלום, ולא מבינים שזה תחבולה ותכסיס כדי לפגוע בעם ישראל. הרמב"ן כותב שצריך לראות בפרשה שאנו קוראים לא רק דברים שקרו בעבר, אלא אנחנו תמיד צריכים לראות מהם הדברים שאנחנו יכולים להפיק לחיינו נכון לעכשיו, וכך ניתן לראות ולהבין שדבורי השלום שלהם זה לא שלום אמיתי אלא תחבולה כדי לפגוע בעם ישראל.
בפרשה אנו למדים שחוסננו קשור להתחזקות בלימוד התורה, כמו שיעקב אבינו נתברך "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" - בזמן שקולו של יעקב בוקע מבתי מדרשות, קול של תורה קול של תפילה, זה מחליש את ידי עשיו. לעומת זאת, אם ישנם מעידות רוחניות אצלנו זה גורם שאנחנו לא יכולים לעמוד מול הדברים הללו. ההתחזקות הרוחנית שלנו היא הערובה לכושר עמידתנו, לכן מי שיודע לפקוח את העיניים, מי שקורא כל שבוע את פרשת השבוע, הוא יהיה ערני ולא יהיה מסומם עם אופיום של שלום, וינקוט אמצעי זהירות מול הפיתיון - שעם ישראל צריך להיות חזק וידרוש שארצו תישאר שייכת אך ורק לו. אם אנחנו נדע לעמוד על כך בתוקף יימצאו גם בין אומות העולם אנשים ישרים שיודעים את האמת, והם גם יצטרפו ויתמכו בנו, לכן אני קורא לכולם - "חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
