ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
הפרשה עוסקת, בנוסף לנתינת הברכות לבניו, בהבלטת השוני שבין יעקב לעשיו. התורה מעידה על רבקה: "ושני לאומים ממעיך ייפרדו", בעודם במעי אימם נתמנו לזה ולזה שׂרים בשמים, התכונות, ההתנהגויות ושאיפות החיים הן שונות בתכלית. יש עימות כבר מזמן הלידה שנמשך בחייהם ונשאר בין עם ישראל ובין אדום (עמי אירופה…). על הפסוק: "ולאום מלאום יאמץ", אומרים חז"ל, שהכוונה למלכות ישראל ולמלכות אדום, שאינם כשתי מלכויות שיכולות לדור אחת ליד השנייה וכל אחת מתקיימת בצד שכנתה, אלא מלכות ישראל ומלכות אדום - כשזו עולה זו יורדת, ביחד הם לא יכולים להיות. יש עימות בין האומות, בגלל שהמטרות בחיים הם שונות לגמרי, עם ישראל מטרתו להדגיש את האמונה באחדות ה' וקדושת החיים ואדום כל מטרתה, בדיוק הפוך - להדגיש את ה'מקריות', לכן ישנה איבה תמידית נגד עם ישראל.
אויבינו ראו שבמלחמה חזיתית נגד עם ישראל הם לא מצליחים, אז יעצו להם להתקיף עם מלחמה של שלום. לצערנו הרב מעשה שטן הצליח, ויש מבני עמינו שנלכדו ובאמת חושבים שיהיה שלום, ולא מבינים שזה תחבולה ותכסיס כדי לפגוע בעם ישראל. הרמב"ן כותב שצריך לראות בפרשה שאנו קוראים לא רק דברים שקרו בעבר, אלא אנחנו תמיד צריכים לראות מהם הדברים שאנחנו יכולים להפיק לחיינו נכון לעכשיו, וכך ניתן לראות ולהבין שדבורי השלום שלהם זה לא שלום אמיתי אלא תחבולה כדי לפגוע בעם ישראל.
בפרשה אנו למדים שחוסננו קשור להתחזקות בלימוד התורה, כמו שיעקב אבינו נתברך "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" - בזמן שקולו של יעקב בוקע מבתי מדרשות, קול של תורה קול של תפילה, זה מחליש את ידי עשיו. לעומת זאת, אם ישנם מעידות רוחניות אצלנו זה גורם שאנחנו לא יכולים לעמוד מול הדברים הללו. ההתחזקות הרוחנית שלנו היא הערובה לכושר עמידתנו, לכן מי שיודע לפקוח את העיניים, מי שקורא כל שבוע את פרשת השבוע, הוא יהיה ערני ולא יהיה מסומם עם אופיום של שלום, וינקוט אמצעי זהירות מול הפיתיון - שעם ישראל צריך להיות חזק וידרוש שארצו תישאר שייכת אך ורק לו. אם אנחנו נדע לעמוד על כך בתוקף יימצאו גם בין אומות העולם אנשים ישרים שיודעים את האמת, והם גם יצטרפו ויתמכו בנו, לכן אני קורא לכולם - "חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
