ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
בעלי מלמד במוסד חינוכי. בשנים האחרונות היו כמה אילוצים של המוסד, ולכן יצא לנו להעתיק את מקום המגורים. מזה מספר חודשים שאני גרה עם בעלי וילדי בסביבה שאינה טובה עבורנו, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה כלכלית. שאֵלתי, כמה אני והמשפחה צריכים להקריב כדי שהבעל יהיה שמח. אני רוצה לציין שבעלי מוכן לעזוב את עבודתו, כי הוא רואה כמה קשה לי, אבל אני לא שלימה עם צעד כזה.
תשובה:
אשריכם שאתם מוכנים לגלות למקום תורה. כל עבודה חינוכית בימינו היא ביסוס תורה, גם אם אינה תלמוד תורה נטו. קל וחומר אם בעלך מרביץ תורה בנערי ישראל. ככלל, ההנחיה הפשוטה היא, שהאישה וכל המשפחה הולכת אחרי הבעל, גם אם הדבר כרוך בשינוי מקום המגורים. שלוש סיבות לכך: הראשונה היא, מפני שלכל המשפחה יש ראש אחד. "אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד", לא יתכן שיהיו שני ראשים למשפחה. להמחשת העניין אספר, שלאחרונה פנו אלי בני זוג בבעיה: הם נסעו עם ילדיהם לנופש במקום מסוים, ועתה, הילדים שחלקם כבר נערים, פנו להורים בדרישה לעבור דירה לאותו מקום. הילדים טוענים שהם מרגישים שם הרבה יותר טוב מבחינה חברתית, ועל כן הם דורשים להעתיק את מקום המגורים. ההורים הסבירו להם יפה, שכאן יש להם דירה ופרנסה, ושם לא. אבל הילדים טוענים שאין זה מעניינם, כי חובתם של ההורים לדאוג לפרנסה, ולא יתכן שהם יחייבו את הילדים לגור במקום שאינם חפצים בו. ההורים הנבוכים פנו אלי בשאלה, שמא הצדק עם הילדים. כמובן שהעמדתי אותם על טעותם, והבהרתי להם, שזכותם וחובתם כהורים לקבוע את מקום המגורים. כשהילדים יקימו משפחות לעצמם, הם יקבעו את מקום מגוריהם. באותה מידה שכלפי הילדים, ההורים הם הקובעים, כך גם בין איש לאשתו, הבעל הוא הקובע, מפני שהוא ראש המשפחה. זו סיבה ראשונה.
ושתי סיבות נוספות: הבעל, יש לו מחויבות כפולה: הראשונה, למצוא את מקומו בעולם, לזכות להיות שליח של הקב"ה ולמלא את השליחות המיוחדת שלו עצמו. והמחויבות השנייה, להביא פרנסה למשפחתו. המשפחה כולה, האישה והילדים, חייבים לעמוד לימין הבעל, ולאפשר לו להיות מה שהוא באמת, וגם להביא להם פרנסה. אלו הן שתי הסיבות הנוספות להעמדת הבעל במרכז המשפחה.
ודאי שגם האישה צריכה לתפוס את מקומה ולהוציא את כוחותיה אל הפועל, אך אצלה, בדרך הטבע, התהליך מתרחש מאוחר יותר, מפני שבשנות הנישואין הראשונות היא עסוקה ומרוכזת בבית: "אשתי זו ביתי". לאחר שהבית מתייצב משתחררת האישה לעסוק בהוצאת כוחותיה אל הפועל. עד כאן הכיוון הכללי של מבנה בית.
אולם, במקרה שלכם יש עניין נוסף. במסכת ברכות (דף י"א) דורשת הגמרא את הפסוק על שמואל הנביא: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו" - בכל מקום שהולך, ביתו עימו. אמנם שם מדובר על כך, ששמואל היה דואג לעצמו למזון גם בנדודיו בכל גבול ישראל. עם זאת, אנו שומעים רמז להנחיה נוספת: בכל מקום שבעל הולך, הוא צריך שיהיה גם ביתו עמו, כלומר, גם אשתו תהא שותפה גמורה למהלך. הצלחתו של בעל בתפקידו, תלויה בשביעות הרצון של אשתו ומשפחתו. הם הנותנים לו את הבסיס אשר עליו הוא בונה את פעילותו. אם כן, יש כאן שני כיוונים: מצדך, כיוון החשיבה הוא, להשתדל לתת לבעלך בסיס טוב לעבודתו, ולעשות כל מאמץ ללכת אחריו. ומצידו, להאזין להרגשתך, ולבחון האם יש כאן ניצול רב מידי, והטיית כוחות הבית לכיוון לא רצוי, העובר את הגבול של יכולת הנתינה שלך ושל המשפחה. את כאישה טובה דואגת לבעלך, והוא כבעל טוב, מתחשב ברגשותייך. גישה כזאת, פותחת פתח להבין, שיתכן באמת, שמשפחתכם איננה נמצאת במקומה הנכון, ואפילו לחשוב על צעד של שינוי מקום עבודה ומגורים, מתוך התחשבות של הבעל במשפחתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
