ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
בעלי מלמד במוסד חינוכי. בשנים האחרונות היו כמה אילוצים של המוסד, ולכן יצא לנו להעתיק את מקום המגורים. מזה מספר חודשים שאני גרה עם בעלי וילדי בסביבה שאינה טובה עבורנו, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה כלכלית. שאֵלתי, כמה אני והמשפחה צריכים להקריב כדי שהבעל יהיה שמח. אני רוצה לציין שבעלי מוכן לעזוב את עבודתו, כי הוא רואה כמה קשה לי, אבל אני לא שלימה עם צעד כזה.
תשובה:
אשריכם שאתם מוכנים לגלות למקום תורה. כל עבודה חינוכית בימינו היא ביסוס תורה, גם אם אינה תלמוד תורה נטו. קל וחומר אם בעלך מרביץ תורה בנערי ישראל. ככלל, ההנחיה הפשוטה היא, שהאישה וכל המשפחה הולכת אחרי הבעל, גם אם הדבר כרוך בשינוי מקום המגורים. שלוש סיבות לכך: הראשונה היא, מפני שלכל המשפחה יש ראש אחד. "אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד", לא יתכן שיהיו שני ראשים למשפחה. להמחשת העניין אספר, שלאחרונה פנו אלי בני זוג בבעיה: הם נסעו עם ילדיהם לנופש במקום מסוים, ועתה, הילדים שחלקם כבר נערים, פנו להורים בדרישה לעבור דירה לאותו מקום. הילדים טוענים שהם מרגישים שם הרבה יותר טוב מבחינה חברתית, ועל כן הם דורשים להעתיק את מקום המגורים. ההורים הסבירו להם יפה, שכאן יש להם דירה ופרנסה, ושם לא. אבל הילדים טוענים שאין זה מעניינם, כי חובתם של ההורים לדאוג לפרנסה, ולא יתכן שהם יחייבו את הילדים לגור במקום שאינם חפצים בו. ההורים הנבוכים פנו אלי בשאלה, שמא הצדק עם הילדים. כמובן שהעמדתי אותם על טעותם, והבהרתי להם, שזכותם וחובתם כהורים לקבוע את מקום המגורים. כשהילדים יקימו משפחות לעצמם, הם יקבעו את מקום מגוריהם. באותה מידה שכלפי הילדים, ההורים הם הקובעים, כך גם בין איש לאשתו, הבעל הוא הקובע, מפני שהוא ראש המשפחה. זו סיבה ראשונה.
ושתי סיבות נוספות: הבעל, יש לו מחויבות כפולה: הראשונה, למצוא את מקומו בעולם, לזכות להיות שליח של הקב"ה ולמלא את השליחות המיוחדת שלו עצמו. והמחויבות השנייה, להביא פרנסה למשפחתו. המשפחה כולה, האישה והילדים, חייבים לעמוד לימין הבעל, ולאפשר לו להיות מה שהוא באמת, וגם להביא להם פרנסה. אלו הן שתי הסיבות הנוספות להעמדת הבעל במרכז המשפחה.
ודאי שגם האישה צריכה לתפוס את מקומה ולהוציא את כוחותיה אל הפועל, אך אצלה, בדרך הטבע, התהליך מתרחש מאוחר יותר, מפני שבשנות הנישואין הראשונות היא עסוקה ומרוכזת בבית: "אשתי זו ביתי". לאחר שהבית מתייצב משתחררת האישה לעסוק בהוצאת כוחותיה אל הפועל. עד כאן הכיוון הכללי של מבנה בית.
אולם, במקרה שלכם יש עניין נוסף. במסכת ברכות (דף י"א) דורשת הגמרא את הפסוק על שמואל הנביא: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו" - בכל מקום שהולך, ביתו עימו. אמנם שם מדובר על כך, ששמואל היה דואג לעצמו למזון גם בנדודיו בכל גבול ישראל. עם זאת, אנו שומעים רמז להנחיה נוספת: בכל מקום שבעל הולך, הוא צריך שיהיה גם ביתו עמו, כלומר, גם אשתו תהא שותפה גמורה למהלך. הצלחתו של בעל בתפקידו, תלויה בשביעות הרצון של אשתו ומשפחתו. הם הנותנים לו את הבסיס אשר עליו הוא בונה את פעילותו. אם כן, יש כאן שני כיוונים: מצדך, כיוון החשיבה הוא, להשתדל לתת לבעלך בסיס טוב לעבודתו, ולעשות כל מאמץ ללכת אחריו. ומצידו, להאזין להרגשתך, ולבחון האם יש כאן ניצול רב מידי, והטיית כוחות הבית לכיוון לא רצוי, העובר את הגבול של יכולת הנתינה שלך ושל המשפחה. את כאישה טובה דואגת לבעלך, והוא כבעל טוב, מתחשב ברגשותייך. גישה כזאת, פותחת פתח להבין, שיתכן באמת, שמשפחתכם איננה נמצאת במקומה הנכון, ואפילו לחשוב על צעד של שינוי מקום עבודה ומגורים, מתוך התחשבות של הבעל במשפחתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













