ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה
הַשָּׂפָה, מִתּוֹךְ שֶׁהִיא נוֹבַעַת מֵרוּחַ הָאֻמָּה, פּוֹעֶלֶת הִיא לְהַטְבִּיעַ יָפֶה אֶת חוֹתַם הָאֻמָּה עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּתָהּ וְשִׁלְטוֹנָהּ בַּחַיִּים וּבַסִּפְרוּת. (אורות ישראל ז, יא)
השפה העברית שהיא שפת הקודש איננה כלי שימושי בלבד הרב מלמד אותנו "שהיא נובעת מרוח האומה", מקורה בחלק הנשמתי-הרוחני של עם ישראל, ולכן ככל שמשתמשים בה יותר בחיים ובכתיבה - כך היא משפיעה קדושה בחיים הגלויים. בחודש טבת אנו נקראים לחיזוק לשון הקודש. בחודש זה תורגמה התורה ליוונית בימי תלמי המלך (מגילה ט, א) והדבר מבטא את תחילת תהליך התבוללות ישראל בעמים, וכך כותב הרב על חודש טבת: "בתחית שפת קודש תנוב דעת אלוהים, ואך בדעת אלוהים תמצא השפה נשמתה" (מאמרי הראי"ה, ב, עמ' 500), שפת הקודש מביאה אותנו ל"דעת אלוקים", וקרבת אלוקים נותנת לשפה את תכנה הפנימי, ומגלה את עובדת היותה שפת הקודש.
הלשון היא צורת ביטוי המתארת את המציאות מתוך נקודת המבט של האדם המדבר, "כל לשון נובעת מהשקפה מיוחדת על המציאות. השקפה של קודש על המציאות כולה היא ההשקפה הישראלית" (אורות ישראל ז, יב). עם ישראל מתבונן על המציאות במבט של קדושה. התבוננות מיוחדת זו מבוטאת בשפה העברית, "וזאת ההשקפה המיוחדת חוללה את הלשון העברית" (שם). חיי החול הרחוקים מהקדושה מרחיקים את העם מאהבת השפה, והשפה מאבדת את חינה המיוחד:
"הריחוק מההשקפה הקדושה נוטל את זיו השפה, ואע"פ שיטיפו הטפות רבות לחבב אותה, מפני כמה טעמים, שנראים הגונים, מכל מקום בתוך המגמה של החיים, הפונים אחור למגמת ההשקפה המלאה קודש, מסתתרת שם שנאה לרוח השפה" (שם).
השימוש בשפת הקודש, כשם שנתבאר לעיל, מפתח "דעת אלוקים". השפה פועלת על המשתמש בה, שהרי היא שפת הנבואה: "זיו העולם מתגלה על ידי לשון הקודש, זאת היא השפה הברורה, המכוונת להשקפת העולם של אספקלריא המאירה, הכוללת בתוכה את סגולת הדעת בתור כח פועל, לא רק כח סוקר ומצייר את היש, כי אם כח מחולל ומוליד, מוציא את ההוויות לאור עולם, מן האין אל המציאות. העולם, בלשון הקדש נברא" (שמונה קבצים ו, ז). "אספקלריא מאירה" היא לשון התורה; נבואת משה רבינו קרויה בפי חז"ל בשם זה. השימוש בלשון הקדש משפיע על האדם, ונוטע בו את הכח לחדש. לא מדובר כאן רק בכלי שמתאר את המציאות הקיימת, את "היש", אלא בכח שעשוי לברוא "יש", כשם שהקב"ה ברא את העולם בלשון הקדש. אנו מתארים את הבריאה על ידי כח הדיבור: "בדבר ה' שמים נעשו" (תהלים לג, ו), "בעשרה מאמרות נברא העולם" (אבות ה, א), ובתפלה "ברוך שאמר והיה העולם". הרמב"ן בפירושו לתורה (שמות ל, יג) מבאר את מעלתה של לשון הקודש שבה נברא העולם, בה נתנה התורה ובה ה' מדבר עם נביאיו. (ועיין שם גם בדבריו על דעת הרמב"ם).הרב עודד את מוסדות החינוך שילמדו בעברית. במכתב ל"תלמוד תורה" בלונדון הוא משבח אותם על ההוראה בעברית, במיוחד בגלות: "המוסד אשר נטעתם בו גפן אדרת בתוך הגולה, להחיות על ידו את לב הדור הצעיר בחינוך היהודי מורשת קהלת יעקב. כאשר הורו לנו חכמינו הקדושים, את חובת איש מישראל לבניו "כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו מדבר עמו לשון הקודש, ומלמדו תורה" (ספרי, עקב, פס' ו). ובתוך הסביבה ההומיה, אשר קול יעקב תורתו ושפתו כמעט שלא נשמע, מפני קול המונה של הכרך הגדול בירת הממלכות אשר אתם יושבים בה" (אוצרות הראי"ה ח"א עמ' 457).
במסכת שבת (יב, א) מסופר על רבה בר בר חנה שהלך אחר רבי אלעזר לבקר חולה. רבי אלעזר התפלל עליו עתים בלשון הקודש ועיתים בארמית, ושואלת הגמרא: כיצד נהג כך, והרי רב יהודה אמר שאדם לא ישאל צרכיו בארמית? ורבי יוחנן אמר שמלאכי השרת אינם נזקקים ללשון ארמית? עונה הגמרא שחולה דינו שונה, כיוון ששכינה עמו.
בספרו "עין אי"ה" (שבת א עמ' 31): מסביר הרב : "יש חיבה גלויה ללשון הקודש בישראל מפני שהיא שפתנו הלאומית", ולכן קיימת עדיפות ללשון הקודש, וראוי להתפלל על חולה בלשון הקודש, ובמיוחד
"בשאלת צרכיו ראוי לשום לבו אל היסוד הכללי של כלל האומה, כי מכל מקום סוף כל סוף אין דרך אחר לכל חמדת התכלית הגדולה לבא בעולם כ"א ע"י גדולתם של ישראל" (שם).
ראוי לבקש מה' בקשות דרך עם ישראל שהקב"ה משפיע עליהם טובה, אבל לעיתים צריך לדעת שהתוכן הפנימי נעלה מן השפה, ולכן בביקור חולים כשהשכינה עם החולה אין צורך באמצעי הלאומי של שפת הקודש, כיוון שהשכינה היא המטרה: "כשאדם עסוק ברושם דעה זו הנעלה, איננו מקפיד על הלשון כי אם על התכן, שיהיו דברי חפץ מלאים זיו אור תורה ויראת ד', ואינו צריך לסיועם של מלאכי השרת כ"א לפני ד' ישפך שיחו. 'שמע', בכל לשון שאתה שומע" כשאדם כה קרוב אל ה' כמו בביקור חולים, הוא יכול להתפלל בכל לשון, וכמו בקבלת עול מלכות שמים שמותר לומר "שמע ישראל" בכל לשון.
לשון הקודש הוא אחד מן הביטויים הלאומיים המרכזיים של עם ישראל, על כן יש להקפיד לדבר בה וללמוד אותה: אין ספק כי בדורנו, תחייתה של השפה היא אחד מחזיונות המופלאים אשר זכינו לו. לעיתים, אמנם ניתן להשתמש גם בשפות אחרות כמו בתפלה על חולה ששכינה עמו או כדי לתקשר עם אומות העולם ש"הרי שאין אנו מתגדרים בהלאומיות הפרטית שלנו בתור תכלית האחרונה, כי התכלית האחרונה היא קדושת שם השם ית' שימלא כבוד ד' את כל הארץ" (שם).
לשון הקודש הוא אחד מן הביטויים הלאומיים המרכזיים של עם ישראל, על כן יש להקפיד לדבר בה וללמוד אותה: אין ספק כי בדורנו, תחייתה של השפה היא אחד מחזיונות המופלאים אשר זכינו לו. לעיתים, אמנם ניתן להשתמש גם בשפות אחרות כמו בתפלה על חולה ששכינה עמו או כדי לתקשר עם אומות העולם ש"הרי שאין אנו מתגדרים בהלאומיות הפרטית שלנו בתור תכלית האחרונה, כי התכלית האחרונה היא קדושת שם השם ית' שימלא כבוד ד' את כל הארץ" (שם).
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
אנחנו קודש למענך
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איסור בשר וחלב
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
