חינוך בגיל הנעורים

גליון 228

כשאדם עצמו מתמודד עם הכוחות השליליים שבו, הוא לבדו מסוגל להכניע אותם ולהפכם לכוחות טובים. לעומת "מלקות" הבאות מבחוץ ואינן גורמות לשינוי הפנימי.

להמליץ על גירושין?

מערכת היחסים בין בני הזוג מאד גרועה. אני מנסה לגשר ביניהם, אבל איני רואה הצלחה. האם יש שלב בו כדאי לעודד פירוק המשפחה?

אשתי לא מכבדת אותי!

צריך לברר מהי מערכת הציפיות של בעל מאשתו, ומהן הציפיות של אשה מבעלה. אתה כותב שאשתך אינה מכבדת אותך. זוהי ציפיה שלך, ציפיה מוצדקת. אבל במקביל, הנך חייב לבדוק מה אשתך מצפה ממך.

להציב גבולות לבעל!

לאחרונה הוא הביע רצונו ללמוד עד שעות מאוחרות יותר. פעמים רבות הוא חוזר בשעות הקטנות של הלילה. הוא מאד שמח מזה, ואני מאד שמחה איתו. אבל למעשה, אני ממש קורסת.

הצילו! בעלי משקר!

גליון 220

לפעמים הוא יוצא לעבודה ופתאום מתקשרים לשאול מדוע הוא לא הגיע. מתברר שהוא לקח כמה שעות "חופש" והתבודד. אנו מדברים בטלפון והוא אומר לי שהוא בדרך הביתה, אבל אני שומעת ברקע שהוא בעבודה.

השויגער והעצמאות

גליון 219

אני מרגיש שהחותנת שלי מתערבת לנו בחיים. כבר כמה פעמים רבנו אני ואשתי. ניסיתי לומר לאשתי שאמא שלה מסכסכת בינינו. אבל היא כעסה.

התייחסות לכסף בחינוך

גליון 218

כאשר עקבנו גילינו שילדנו, בכתה ב', מידי פעם לוקח סכומים מהארנק, קונה ממתקים ואף מחלק אותם לחבריו. בשלב ראשון החבאנו את הכסף. אבל לא ברור לנו כיצד להמשיך.

מקומו של הבעל בחיי אשתו

גליון מס' 212

אתה צריך להעריך מאוד את הפתיחות והכנות של אשתך, שהיתה מסוגלת להודות בפניך, שיש לה סנטימנטים לגבר אחר. אך ענין זה צריך לשמש לך כאות אזהרה וכנורה אדומה, המחייבת אותך לבדוק, מהו מעמדך בעיני אשתך

הורים צריכים לבקש סליחה?!

אם נזפתם בילדים כאשר הם נהגו שלא כראוי, הרי זו חובתכם כהורים. היעלה על הדעת שהורים אשר נצרכו להכות את בנם לצורך חינוכו, יחויבו לבקש סליחתו?! אכן, אם הורים פגעו בילדם שלא בצדק, ושלא לפי הצורך בחינוך, על כך ודאי הורים צריכים לבקש את סליחתו.

כישלון בחינוך. מה עושים?!

יש לכם ילד חכם, ברוך ה', והוא חש את רגשות האשם שלכם על כך ש"הפקרתם" אותו. הוא רוכב על תחושה זו, ועושה מאמצים גדולים לשמר אצלכם את המחשבה וההרגשה הזאת. הוא פשוט לא מאפשר לכם "לשכוח ולסלוח".

עבודת ה' במצבים משתנים

במקום הלימוד, יש אחראים, המורים, ראש הישיבה וכד'. שם הם גם מקבלים ציונים על התנהלותם, ובהתאם לכך הם מתנהגים. מה שאין כן, בבית, בו הם מרגישים את החופש. לכן יש לדבר איתם לא על התפילה או עזרה בבית, אלא על קבלת האחריות.