29 שיעורים
בבא קמא מעמדו הממוני של חפץ גזול והיכולת לגוזלו מחדש
בבא קמא דפים סב ע"ב, סה ע"א, קיא ע"ב
בבא קמא דפים סב ע"ב, סה ע"א, קיא ע"ב
בבא קמא הגדרת קרן – כוונה להזיק או משונה
ב"ק דף טו ע"ב
סקירת הגמרות מהן עולה לכאורה סתירה אם הגדרת קרן היא "משונה" או "כוונתו להזיק". הרמב"ם והתוס' נחלקו אם נחש שהכיש ברשות הרבים חייב, ולכאורה נחלקו מהי הגדרת קרן. יישובו של אבי העזרי את הסוגיות הסותרות. תליית ההגדרה במחלוקת אם חצי נזק הוא קנס או ממון.
בבא קמא חצי נזק – קנס או ממון
ב"ק דף טו
מהו שורש מחלוקת האמוראים אם חצי נזק הינו קנס או ממון – מחלוקת במציאות אם שוורים בני שימור או מחלוקת בהגדרתם ההלכתית או שמא ברמת האחריות המוטלת על האדם. הבנת שיטת הרא"ש שלכאורה תולה במחלוקתם את השאלה אם הנזק בכלבא דאכל אמרי נחשב קרן או שן.
בבא קמא פחת נבילה וטורח נבילה
ב"ק י ע"ב – יא ע"א
למה בפחת נבילה לא מחייבים את המזיק מטעם "קרנא דתורך קבירא ביה"? תירוץ התוס' והראב"ד. האם פוטרים את המזיק במקרה שהניזק יכול היה למנוע את הנזק. חקירת האפיקי ים אם המזיק חייב רק את ההפרש בין בהמה לנבילה או שחייב הכל והנבילה נחשבת לפירעון. קודם שנודע לניזק – האם הפחת למזיק משום שהנבילה שלו או משום שהפחת נגרם מחמתו?
בבא קמא יסוד החיוב בממון המזיק
הקדמה למסכת ב"ק
חקירת האחרונים אם החיוב מטעם פשיעה בשמירה או מטעם בעלות ואחריות. מדוע המפקיר שורו לאחר שבח פטור? מחלוקת ר' שמעון שקופ והגרש"ז אוירבך. כשלא ידוע אם המזיק פשע – על מי חובת הראיה?
בבא קמא מקור האיסור להזיק
הקדמה למסכת ב"ק
האם יש איסור להזיק או שהתורה רק חייבה לשלם על הנזק? באיזה איסור עובר המזיק? הראשונים והאחרונים חיפשו מקורות שונים לכך.
בבא קמא יסודות וגדרי החיוב בבור
ב"ק דפים כח-כט, מט ע"ב-נג ע"א
במה נחלקו רבי עקיבא ורבי ישמעאל לגבי מפקיר רשותו ולא בורו, ובמה נחלקו רב ושמואל במניח אבנו ברשות הרבים בלי להפקירה? ביאור המחלוקת בין רב לשמואל אם חייבים גם על חבטה או רק על הבל. חקירת הקהלות יעקב אם לאש המונחת בבור יש דין שור או אש – האם ההגדרה היא אינו הוך או אינו מזיק באופן פעיל? חקירת האחרונים אם החיוב בבור הוא מדין אדם המזיק על כך שגרם להתקיל חברו או מדין נזקי ממון.
בבא קמא עביד איניש דינא לנפשיה
ב"ק דפים כז ע"ב – כח ע"א
האם יש לאדם זכות להגנה עצמית או שכל דין ודברים בין אדם לחברו צריך להיעשות על ידי בית דין? האם זהו ספק ממוני או ספק איסורי? מה הדין כשאין לו ראיות? והאם מועיל לחטוף שלא בפני עדים וכך יהיה לו מיגו?
בבא קמא אדם מועד לעולם
דף כו ע"א
מחלוקת תוס', רמב"ן וריב"א אם אדם חייב אף באונסים גמורים ועיון בסייגי הרמב"ן אימתי בכל זאת פטור (מתעסק ברשות, ניזק פשע ועוד). שיטת הרמב"ם שמצד אחד מחייב באונסים ומאידך פוטר בשליבה שנפלה.
בבא קמא חזקת שור מועד ושאר חזקות – ב' או ג' פעמים
דפים כג ע"ב – כד ע"א
מחלוקת רבי ורשב"ג אם חזקה נעשית בשתי פעמים או בשלוש, והבנת הכרעת הגמרא להלכה אימתי פעמיים ואימתי שלוש. האם רבי מודה בשור המועד ומדוע. יישוב והבנת חילוק התוס' בין דיני ממונות לאיסורים. ביאור מחלוקת רבא ואביי לפי הסברי הראשונים השונים.