ארץ אגדה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ארץ אגדה
מבוא ושיעורים נוספים

קטגוריה משנית

6741

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אמו"ר רחל ב"ר בנימין בונים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

השפה הפנימית של אגדות חז"ל
המשנה והתלמוד מתמקדים בבירור ההלכה למעשה; אולם משולבים בהם גם מעשים ואגדות שלכאורה אין הכרח להביאם. בסדרת המאמרים נשתדל להכיר את השפה הפנימית שהאגדות משוחחות בה זו עם זו. נשתדל להראות כי שפה פנימית זו משמשת למעשה לצורך לימוד זכות, ובעת שאנו הוגים בפינו את הנאמר אנו מתפללים לקב"ה שיראה זכות בדמויות השונות שבעם ישראל.

המהרש"א כבר כתב (חידושי אגדות למסכת ראש השנה דף ג, ב) שבעת שנחמיה ודניאל היו מדברים עם מלכים זרים - דבריהם נאמרו בשני מובנים. במובן האחד דבריהם היו מכוונים למלך שדברו עמו, ובמובן הנוסף דבריהם נאמרו באופן של תפילה לקב"ה. אפשר להוסיף ולומר שכך צריך להיות גם בעת שמדברים דברי תורה, וכן אמר הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (אמרי אשר, יד עזרה תשס"ו, עמוד כב): "כי לימוד התורה באמת זוהי תפילה ועבודה שבלב, זאת אומרת שבעת לימודנו את התורה הקדושה אנו מתפללים להשם יתברך לקבל את דיבורינו". 1

שתי הדמויות המרכזיות של שפת האגדה
שפת האגדה נועדה להביא לאחדות ולשלום בין שתי דמויות מרכזיות שקיימות בעם ישראל, יהודה ויוסף; ובין ממשיכי דרכם שהם אלו שפועלים עם משיח בן דויד ואלו שפועלים עם משיח בן יוסף. הדמויות שמזוהות עם משיח בן דויד מייצגות את אלו שעוסקים בלימוד התורה, והדמויות שמייצגות את משיח בן יוסף מייצגת את אלו שעסוקים בחיבור לגשמיות; כמו כן מצויות דמויות שמשלבות באופנים שונים בין שתי השיטות. המעשים שמסופרים על התנאים והאמוראים מייצגים פעמים רבות את ההתמודדות והמתח שסביב פעולות הדמויות המרכזיות האלו. התנאים והאמוראים מזוהים עם אחד מהצדדים הללו; והאגדות מחדדות ומדגישות את השיטות השונות - והן מנסות גם להביא לשלום ביניהן.

פעמים שהאגדה עוסקת בהרמת קרנה של אחת הדמויות; אולם פעמים שהיא עוסקת במה שנראה מבחינה חיצונית כהורדת מעמדה של אחת הדמויות. המטרה של האגדה - אינה הורדת מעמדה של הדמות הזו! אלא שזהו אמצעי שנועד להעלות את קרנו של חלק אחר מעם ישראל - שאינו נוהג במעשי הצדקות של אותה הדמות. השוואת מעמדם של הדמויות השונות תביא לשלום ביניהם: "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם:" (ישעיהו יא, יג).

ההכרה בקשר שבין שתי דמויות מרכזיות אלו לבין התנאים והאמוראים, והחשיבות של האחדות; מצויה גם כן בדבריו של הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 307 פר' חקת תשס"ז, עמוד 3):

"... בליל שבת-קודש חיפשתי את ר' (פלוני) ולא מצאתי אותו, ניסיתי להתקשר עם כל נשמות הצדיקים האמיתיים, הן משורש דויד המלך ע"ה והן משורש יוסף הצדיק. ... ... עד שבסוף הצלחתי להתקשר אליו עם איזה נשמה ולהעלותו. ... כי ע"י כח האחדות מתקשרים עם הנשמות הקדושות, והן מתקשרות עם אותה נשמה שהלכה לעולמה ועוזרות לה בהתעלותה. כגון אם האדם מתקשר אל הנשמה שהלכה לעולמה והאדם נמצא באחדות עם בני אדם נוספים, אזי בכוח האחדות האדם פועל שתי פעולות: א. מתחבר אל הנשמה שהלכה לעולמה. ב. מתקשר אל נשמות צדיקי האמת ע"י זה שלומד מספריהם הקדושים וע"י זה ששומעים ספורי צדיקי האמת. בכוח שתי הפעולות מתקשרת הנשמה שהלכה לעולמה עם נשמת צדיק האמת הנ"ל ומעלהו לשורשו. אבל כאשר אין אחדות אזי יש ללימוד המשניות לעלוי נשמתו ערך של תקון גרידא המקל מהנשמה את הסבל.
וענין ההתקשרות עם נשמות הצדיקים האמיתיים הוא כדלהלן: יש נשמות שהן משורש דויד המלך עליו השלום ויש נשמות שהן משורש יוסף הצדיק, כל הצדיקים שבהשתלשלות הדורות הם צמצומים מהנשמות הנ"ל. בכל דור ודור מצטמצמות נשמות אלו בתוך הבריאה המגושמת. דהיינו, בתחילה היו נשמות אלו עלי אדמות בצורה מופשטת בלי אחיזה גשמית. כשהנשמות היו מופשטות ולא היה להם אחיזה גשמית לא היתה התחברות מספיקה לתורה שבעל פה. בתקופת בית שני הצטמצמו נשמות הצדיקים שהם משורש דויד המלך ויוסף הצדיק והתחברו יותר אל הבריאה המגושמת, צמצום זה נתן את הבטוי בהתלבשות במשניות. כך שהתנאים המוזכרים במשניות הם בעצם צמצומים מנשמות דויד המלך או יוסף צדיק. לאחר חורבן בית שני הצטמצמו נשמות הצדיקים יותר והם האמוראים המוזכרים בגמרא. ככה הצטמצמו נשמות הצדיקים בכל דור: בתקופת הגאונים, בתקופת הראשונים, בתקופת האחרונים..."

החזרה המרובה על המתח היסודי שבין הדמויות
הדמויות הבסיסיות של "העמלים בתורה" ושל "העמלים במלאכות" עומדות בבסיס אגדות ומעשים רבים מאוד של חז"ל; והשאלה מתעוררת: - מדוע חז"ל חוזרים באופנים שונים על כמה מעשים בסיסיים?
ברם כפי שהתבאר, המעשים והאגדות משמשים כתפילה ולימוד זכות על הדמויות השונות שבעם ישראל. וכפי שאיננו מסתפקים בתפילה מדי פעם ואנו מתפללים שלוש פעמים ביום; כך חז"ל משלבים את המתח שקיים בין שתי הדמויות הבסיסיות הללו בתוך מהלך הלימוד הרגיל; כדי שלימוד התורה יהיה משולב בלימוד הזכות.

מטרת חז"ל היא להביא לשלום בין הדמויות. החשיבות של הבאת האחדות בין הקבוצות האלו מבוארת גם כן בדבריו של הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 356 פר' בהעלותך תשס"ט, עמוד 3):

"היות שבשביל קיום התורה עם ישראל צריך את כל הדינים שה' נתן לנו בשעת מתן תורה, אז הוא נתן זכות לחלק מהעם שיעבדו כל ימיהם בתורת משה שקיבלנו במעמד הר סיני. ולעומתם יש חלק נכבד שהולך להם קשה לשבת וללמוד את התורה... אך ללא שתהיה אחדות בין שני המחנות הם לא יוכלו להגיע לתכליתם... אך לצערנו הגדול עוד לא זכינו להגיע לאחדות ולדביקות עם אלה, מפני הלשון הרע והמחלוקת שיש בכל דור ודור."

העיטוף של המעשים הבסיסיים במלבושים השונים - הוא עצמו מועיל ללימוד הזכות. פעמים שבחיי היום-יום חברי קבוצה אחת מתקשים ללמד זכות על חברי הקבוצה האחרת. אולם כאשר המעשה עטוף בסמלים אחרים, הם מזדהים עם הדמות שבמרכז המעשה ומלמדים עליה זכות; דבר שלא היה מתרחש בלב שלם אלמלא העיטוף.

האגדה ופרשנות התנ"ך
הסמלים שקיימים במעשים שנמצאים באגדות חז"ל - לקוחים מן התנ"ך. פעמים רבות האגדה חוזרת בשפת חז"ל על מעשה או נבואה שמופיעים כבר בתנ"ך; והסמל שהאגדה משתמשת בו לקוח מן התנ"ך. הרי זה בא ללמד ונמצא למד! - מתוך העמקה בסמלים שבאגדות חז"ל נוכל לדלות את הפרשנות הנוספת שלהם לתנ"ך; פרשנות שאינה כתובה במפורש, והיא מרומזת בין השורות של האגדות השונות.

ננסה לתת מובן אחיד למושגים שחוזרים ומופיעים בכמה אגדות, ומתוך כך יובנו גם הקשרם ושילובם של המעשים והאגדות שמופיעים במקומות השונים. הכרת שפת האגדה תוכל לסייע בהבנת "לימוד הזכות" שמסתתרת באגדות נוספות שלא תבואנה לדיון במאמרים. המאמרים בנויים זה על גבי זה. תחילה מוצע במאמר פירוש למושג החוזר בדברי חז"ל במקומות רבים, אולם הרחבת וביסוס הפירוש נעשית במאמרים שבאים אחריו. ולכן כדאי לקרוא את המאמרים בסדר שהם מופיעים בו.

השתדלנו לקצר את המאמרים במידת האפשר. מצד אחד, להרבות בהבאת המקורות שמסייעים להבנת משמעות הסמל שנידון במאמר; ומצד שני, לא להלאות את הקוראים במקורות רבים מדי.
מן הראוי היה להביא במאמרים פרשנויות נוספות לאגדות שנידונות בהן, פרשנויות מהדורות הקודמים ופרשנויות מדורותינו. אך מפאת הרצון לקצר לא הבאנו בדרך כלל פרשנויות נוספות במאמר עצמו; ומי שרוצה לעיין בפרשנויות נוספות יודע היכן הן מצויות. כמו כן, מפאת הרצון לקצר את המאמרים, העדפנו לבחור גרסה מסוימת של האגדה, ולא להאריך בהשוואת הגרסות השונות של אותה אגדה.

נקדים ונאמר, שאין כוונתנו להביא הוכחות ניצחות שמכריחות את הפרשנות שאנו מציעים. כבר כתב הרמב"ן (הקדמה ל"מלחמות" במסכת ברכות):

"כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורת ונסיוני התכונה".

לבד מכך, כל מאמר בפני עצמו הוא הצעת דברים שנועדה להתברר על ידי הקוראים, ומתוך תגובות הקוראים ומתוך המשא-ומתן יצאו הדברים מלובנים. ובין אם המאמר יישאר כמו שהוא ובין אם בסופו של דבר המאמר יקבל פנים חדשות - "מיני ומניה יתקלס עילאה" (ממני וממנו יתברך עליון, מסכת סוטה דף מ, א).

כלל המאמרים נועד להראות כיצד תוך כדי לימוד המשנה והתלמוד אנו מתפללים ומלמדים זכות על הדמויות השונות שבעם ישראל; וגדול הלימוד שמביא לידי מעשה (בבא קמא דף יז, א). ואשא תפילה להשי"ת שיקבלו המעיינים את הדרך הזו, ותוך כדי לימודם ילמדו זכות על כלל ישראל. ועל ידי לימוד הזכות שילמד כל אחד על חברו, יזכו ללכת בדרכיהם של צדיקי ישראל, שברכוני ועודדני בכתיבת וביאור דברי האגדה.
ויהי רצון שהדברים שיתלבנו במדור הזה יהיו למצבת זכרון בהיכל ה' לעלוי נשמת אמי מורתי מרת רחל ב"ר בנימין בונים ע"ה שחינכתני לתורה ולמצוות ולמעש"ט.

הדרכה לקריאת המאמרים:
המאמרים מופיעים לפי סדר הופעתם באתר של "ישיבת בית אל". המאמרים מופיעים שם במדור "ארץ אגדה". שניתן להגיע אליו גם באופן הבא:
בפינה הימנית העליונה של דף הבית של אתר "ישיבת בית אל". קיימת פינה שנקראת "בית מדרש", ובתוכה מדור "אמונה וחסידות", ובתוכו מדור פנימי שנקרא "ארץ אגדה". כאשר לוחצים על הסימון "ארץ אגדה" נפתח המדור. השיעורים שנמצאים במדור הזה מסודרים בדרך כלל - בסדר הפוך מסדר הופעתם, כאשר השיעור שנמצא בראש הרשימה הוא השיעור האחרון שהתפרסם.
כמו כן, בצידו הימני של העמוד הזה מצויים המדורים הפנימיים של מדור "ארץ אגדה", כדלהלן:
"מבוא ושיעורים נוספים"
"חוני המעגל"
"השקפת ר' מאיר"
וכן הלאה... ובכל פעם שלוחצים על מדור פנימי מסוים הוא נפתח, וכשלוחצים על מאמר מסוים שנמצא שם הוא נפתח לקריאה.

^ 1 ולתוספת הרחבה רצוי לעיין במה שהביא ה"דגל מחנה אפרים" בשם הבעש"ט בפרשת נח ד"ה תַּחְתִּיִּם, וגם בהקדמה לליקוטי תפילות לר' נתן.

מבוא ושיעורים נוספים

הרב מרדכי הוכמן

עורך מדור אגדה במכון ארץ חמדה.

ר' עקיבא ויהושע
נכדו של ר' שמעון
תשרי תשע"ה
פלגש בגבעה ופסל מיכה
אשת שאול - והמחוללות
כסלו תשע"ג
פלגש בגבעה ופסל מיכה
מלקות לאורחים, מדוע?
כסלו תשע"ג
תרגום יונתן - והחיילים
גרשום – "הגבר" שבחבורה
איר תשע"א

מבוא ושיעורים נוספים

מבוא ושיעורים נוספים
החסיד שגידל בהמה דקה
הרב מרדכי הוכמן | איר תשפ
מבוא ושיעורים נוספים
קבורת רחל והמלוכה בישראל
ארץ אגדה
הרב מרדכי הוכמן | י"ט אדר תשפ"א
יתרו
בזכות מה הקדימו נעשה לנשמע
ארץ אגדה
הרב מרדכי הוכמן | כ"א שבט תשפ"א
מבוא ושיעורים נוספים
ימות המשיח – והתקיפות בעירק ובאירן
הרב מרדכי הוכמן | א' אייר תשפ"א

מבוא ושיעורים נוספים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
מבוא למשנת הראי"ה
חינוך חלק א'
י"ג תמוז תשע"ז
בשביל הנשמה | י"ג תמוז תשע"ז
עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב ש. יוסף וייצן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חיים דרוקמן
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב שלמה שושן
הרה"ג צבי שכטר
הרב חנן פורת ז"ל
הרב אליעזר מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו