ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב ציון טוויל שליט"א, רב קהילת 'נצרים' תובב"א באריאל
באופן כללי, חברה בריאה צריכה להתבסס על אהבת ישראל גדולה, שלא נובעת רק ממקור של רגש, אלא גם מושרש בה רצון לדון את עם-ישראל ואת רועיו האמיתיים לכף זכות. ייסוד היסודות הוא להגיע למצב שבו מתקיים הפסוק: "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" (זכריה ח', יז).
תפקיד רב הקהילה מתוך-כך, הוא להשריש את אהבת ישראל הזאת ובכך ללמד סנגוריה על האומה. לכן, רבנו הרצי"ה, היה מקפיד על לימוד שמירת הלשון בישיבת "מרכז הרב" באופן מסודר השכם וערב, ולימוד זה היה בנפשו, ובכך רצה לגרום לכך שהאנשים יימנעו מדיבור לשון הרע איש על רעהו. כאשר קהילה תִּבנה על יסודות אלו גם אם יהיו בה חילוקי דעות לגיטימיים, יבינו שמציאות כזו אינה סותרת את השלום שצריך לשרור בקהילה, ולא יגיעו למצב שבו חושבים בלבם על רעת חבריהם.
נוסיף על-כך שיש גורמים נוספים המסייעים לאחדות הקהילה. בוודאי שהגורם המאחד המרכזי בקהילה צריך להיות לימוד התורה, אך בנוסף-לכך חלק מבריאותה של קהילה הוא המצב שהיא לא מתרכזת רק בחובותיה, כחצר סגורה, אלא משתדלת לתרום גם למישורים רחבים יותר בסביבתה כחינוך הנוער ועוד.
הכלל הוא שקהילה סגורה תמצא את עצמה בהרבה בעיות, אך קהילה נותנת - תפרח, לכן בקהילה צריכות להיות פעילויות נוספות על לימוד תורה, ובה צריך לחזק את הצדדים בנפש של חשיבות הקשר החברתי. נעיר כי בתחומים אלו יש לשתף כמה שיותר אנשים בקהילה כדי שכל אחד ימצא בה את מקומו.
לבנות את התורה בתוך הקהילה
הרב אביחי קצין שליט"א, ראש בית המדרש של מכללת 'שערי משפט', ורב קהילה ברעננה
מעשה שאירע לפני כמה שנים בעיה"ק צפת, היה עבורי מעשה מכונן שעזר לי להגדיר מה מטרתה של קהילה.
היה זה בימי בין הזמנים של הקיץ, בזמן דמדומי חמה, בסמוך לבית הכנסת האר"י בצפת. לצידי עמדו שני בחורי ישיבה, פאות ארוכות מסתלסלות להם והם שוחחו ביניהם שיחה קצרה. האחד פנה לחברו והציע לו לנצל את הזמן שבין מנחה לערבית ללימוד קצר. "השתגעת?!" השיב לו חברו בנימה מבודחת "עכשיו בין הזמנים, זהו איסור 'בל תוסיף'. יש מקילים באיסור זה, אבל אני מחמיר בו מאד מאד".
השיחה המבודחת הזו מעלה בעיני סוגיה רצינית ופעמים גם כואבת. לא פעם אנו נתקלים בבוגרים של "טובי ישיבותינו" שלעת התבגרותם, כשהם "יוצאים לחיים" אין הם טורחים לשבץ בלוח הזמנים השבועי שלהם קביעות עתים לתורה.
קהילה אמיתית נועדה לא רק להיות מקום של תפילה, בשבתות או באמצע השבוע. היא נועדה להיות מקום הבונה את התורה בתוך הקהילה, או בעצם, בתוככי החיים עצמם. היא עושה זאת על ידי יצירת "מסגרות בלתי מסגרתיות", המאפשרות לבני הקהילה, גברים כנשים, צעירים כמבוגרים, לעסוק בתורה ולהתגדל בה בתוך החיים עצמם. מקום שבו אין איסור של "בל תוסיף"...
אפשר שבזאת נבין את החשיבות שנתן הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה ג') ללימוד התורה של הלילה: "אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חוכמתו אלא בלילה".
ההבדל שבין לימוד התורה שביום ללימוד התורה שבלילה הוא, שלימוד התורה שביום מתקיים בתוככי מסגרות הלימוד (עיינו שם בהלכה שלפני כן, הלכה י"ב, שם הרמב"ם מדבר על לימוד התורה שב"אהלי החכמים" או בבית המדרש) לעומת לימוד התורה שבלילה המתרחש בתוככי הבית: "כל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו".
יהי רצון שנשכיל לבנות קהילות שאינן רק מקום תפילה, אלא מקום התעלות רוחנית לכל מרכיבי הקהילה. קהילות כאלו יעזרו להפוך את התורה לא ל"תורת המסגרת" אלא לתורת חיים.
פסח שני
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שיא השיאים בפסח!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
