ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך ב'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ
המרכז העתיק שהיה בבבל הפך להיות המפלט והמקלט הראשון של הקיום היהודי, מפני שבבל היתה מחוץ לאמפריה הרומית - האויב הגדול של היהודים בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא, ובעקבות קבלת הנצרות. ההימלטות לתחום גיאוגרפי לא רחוק יחסית, אבל שונה מאד מבחינת התנאים והחוקים ששלטו בו, עם קהילה עתיקה, ישיבות גדולות, עם סממנים של שלטון יהודי אוטונומי, שמזכיר באופן חי מאד את החזון הלאומי היהודי - ריש גלותא, שהיה צאצא של משפחת דוד המלך, בן אחר בן, היחס הסובלני יחסית של השלטון הפרסי, לפני האיסלם ולאחר כיבושי האיסלם - כל אלו יצרו אפשרות נוחה לפיתוח מרכז רוחני-תורני שהקרין על כל שאר הקהילות היהודיות, גם בארץ ישראל וגם מחוץ לארץ ישראל, שבדרך כלל היו ברחבי האמפריה הרומית, ולאחר התפרקותה בדמדומי השלטון שנמשכו כמאתיים וחמישים שנה. בבל היתה דגם ביניים הקרוב ביותר לקיום יהודי לאומי, לסוג מסוים של אוטונומיה רחבה, דמויית ממלכה או מדינה. אף על פי שבאותו הזמן הלכו והתפזרו הקהילות לעבר מקומות אחרים, לצפון אפריקה ואירופה, המרכז המשמעותי שממנו יצאה הוראה לכל הקהילות היה בבבל.
אנחנו רואים שבשילוב הזה בין הצמיחה הרוחנית התרבותית היהודית לבין הצמיחה הקהילתית היהודית, יש כיוונים שונים, קווים ברורים לאורך הזמן ההיסטורי ואפיונים ברורים למדי לפי מרכזי התורה והתנאים של כל מרכז כזה בפני עצמו. היציבות, הביטחון הכלכלי והקהילתי של הקהילה הבבלית הקרינו על שאר הקהילות. אכן, כבר שם אנו רואים ניצנים של אותם זרמים עליהם דיברנו: הלכתי-משפטי; חכמת הסוד; הפילוסופיה והמוסר.
זרם ההלכה
התלמוד הבבלי, זו היצירה המשפטית ההלכתית הגדולה והמפוארת ביותר בספרות התורה שבעל-פה היהודית. יצירה שלימה שכוללת בתוכה בעיקר את הצד המשפטי, אבל גם מדרשים, אגדות, מוסר וערכים 1 . יצירה זו הפכה עם הזמן לתשתית הרוחנית הרחבה של הקהל היהודי. הבהירות, המענה למה שהיה נדרש מבחינת אורח החיים והאמונה, הרחבות, הנגישות לכלל הציבור היהודי: בעלי מלאכה, איכרים, עמי הארץ, תלמידי חכמים, ההנהגה הרוחנית של הקהילות, מורי הוראה וראשי ישיבות - זהו התלמוד הבבלי 2 .
לאחר מכן בא שלב יצירתם ההלכתית של רבנן סבוראים בשני מישורים עיקריים: א. תוספת ליטוש ועריכה של סוגיות התלמוד הבבלי על פני הספר כולו 3 . ב. הוספת "מסכתות קטנות", כגון, מסכת כלה, שמחות, תפילין, שהן תוספת נכבדה לתלמוד הבבלי, באותה לשון ובאותה רמה של שימור המסורות ההלכתיות מימי התנאים והאמוראים בנושאים שלא זכו לטיפול מיוחד על ידי עורכי התלמוד הבבלי בסוף דור האמוראים.
ולאחר מכן באה יצירתם של ראשי ישיבות בבל - הגאונים. לראשונה אנו מוצאים ספרות שלימה שעניינה להשיב תשובות לשאלות. אין זו מציאות רגילה של בית דין שעוסק תדיר בהדרכת הקהל ובקביעת ההלכה במסגרת קהילה אחת. כתוצאה מהתרחבות הולכת וגוברת של הפזורה היהודית נוצרו קהילות קטנות ורחוקות, שכל אחת מהן פועלת במציאות שונה, ולכן נזקקת להדרכה מיוחדת. הפניה לגאוני בבל נבעה הן מפני חולשת הקהילות החדשות והן מפני העוצמה המצטברת של מרכז יהדותי ותיק הנוצר בתוכו מסורות הלכתיות וסמכויות משפטיות המטופחות בבתי מדרש מסודרים של ישיבות בבל המפוארות.
התשובות הן השתקפות המציאות החדשה, מציאות של פיזור, של תנאים מיוחדים לכל קהילה, כך שלא תמיד תשובה אחת יכולה להוות תקדים משפטי מתאים לתשובה אחרת. בכל תשובה צריך להתחשב בתנאים אחרים. זוהי ספרות תשובות הגאונים, שכיום נחשפת יותר ויותר. הולך ונחשף אוצר גדול של כתבי גאוני בבל, פרשנויות הלכתיות וקבצי הלכות שנכתבו בעיקר לאחר הכיבוש המוסלמי, ולכן חלק גדול של הכתבים כתוב ערבית. נתגלה שכבר באותה תקופה כמעט כל ראשי הישיבות ראו לעצמם חובה לסדר הלכות. היה זה מעין המשך לעבודת העריכה של התלמוד, אבל לפי נושאים קטנים, ממוקדים ומסודרים יותר, כמעט ללא דיונים ארוכים, כדי להעניק הדרכות יסוד בנושאים הלכתיים כלליים לעם. נראה, שחלק מן הקבצים נשלחו בין הקהילות, אבל לא תמיד זכו לפומביות מרובה. כיום הם נחשפים יותר ויותר ומתרגמים לעברית. קו של פסיקה הלכתית, שאנו מוצאים כמה מאות שנים מאוחר יותר מתברר כקיים כבר בתקופה זו. ישנה רציפות של לימודי ההלכה. קבצי הלכה אלו הם חלק מתחום היצירה תורנית-הלכתית - קביעת מנהגים והדרכות להתנהגות נאותה בהתאם לחוק היהודי 4 .
היותו של המרכז היהדותי הגדול בבבל, שהחל מן המאה השמינית היה לליבה של האמפריה המוסלמית הערבית בהנהגת שושלת בית עבאס, היווה מקור השפעה ישירה ועקיפה על עיצוב שיטות המשפט המוסלמיות, בעיקר הסוניות. סוגיה זו לא נחקרה עדיין כראוי ועד תומה. ניצני המחקרים שנעשו מראים בעליל את השפעתם של מורים יהודים או יהודים שהתאסלמו על פיתוח המשפט המוסלמי, וכן על קרבה בשיטת ההתמודדות עם הכתובים, ופסיקה והכרעה בבעיות משפטיות סבוכות.
בסקירה קצרה זו עמדנו רק על נקודות החידוש והיחוד של התפתחות הזרם ההלכתי במרכז התורני הגדול בבבל. כמובן, שמצד חשיבותם העצומה לעיצוב וגיבוש דרכו של עם ישראל היה ראוי לפרטם, אך "אי אפשר לפרטם, כי רבים הם" 5
^ 1.סנהדרין כד, א: "מאי בבל? אמר ר' יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד". ועיין בתוס' קידושין ל, א.
2. בהרחבה עסקנו בנושא זה בכרך א' בפרקים לו, לז, ובתחילת ספר זה.
3. יצירתם של הסבוראים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב הולכת וגוברת. חוקרי התלמוד, רבנים ותלמידי חכמים פרסמו מאמרים ומחקרים המדגישים את המשקל הסגולי של פועלם של הסבוראים בעיצוב הסופי של הלמוד הבבלי כפי שהוא נמצא לפנינו. ראוי להדגיש כאן את המחקר הנרחב והכולל ביותר שיצא לאור לעת עתה, שנעשה בידי הרב ד"ר אליהו רחמים זייני: "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", ובו נידונים הנושאים שעוסקים בהגדרת מושגים ומונחים בלשון הסבוראים, מידת העומק והיסודיות שבערכית סוגיות התלמוד, מקורותיהם ההלכתיים של הסבוראים בהכרעת הסוגיות ההלכתיות בתלמוד, כללי ההלכה והפסיקה הנובעים מן המודעות לפועלם של הסבוראים ביחס לדברי האמוראים והתנאים שלפניהם.
4. כתבי הגאונים שזכו לתפוצה רחבה כבר בימי הביניים ואף השפיעו רבות על עיצוב ההלכה, הן בספרד והן באשכנז, היו ספרי השאילתות. בזמן החדש אף זכו לפירוש נרחב על ידי ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל. פירושו אף היווה השראה לדור מאוחר יותר של חוקרים לעסוק שוב בספרות הגאונים, תקופתם ופועלם. נציין כאן את מפעלו הגדול של הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, שבמשך שנים רבות טרח ואסף כתבי גאונים, וסדרם לפי נושאים ועניינים בעבודה גדולה של כרכים רבים הנקראת "אוצר הגאונים". וכן ספרו ההיסטורי של הרב ד"ר שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", ומאז בעשרות השנים האחרונות פרסומים רבים מתוך כתבי-יד שנמצאו בגניזה הקהירית ובספריות אחרות בעולם, שמופיעים מפעם לפעם בבמות ספרותיות-היסטוריות ותורניות.
5. מתוך נוסח התרת נדרים.
2. בהרחבה עסקנו בנושא זה בכרך א' בפרקים לו, לז, ובתחילת ספר זה.
3. יצירתם של הסבוראים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב הולכת וגוברת. חוקרי התלמוד, רבנים ותלמידי חכמים פרסמו מאמרים ומחקרים המדגישים את המשקל הסגולי של פועלם של הסבוראים בעיצוב הסופי של הלמוד הבבלי כפי שהוא נמצא לפנינו. ראוי להדגיש כאן את המחקר הנרחב והכולל ביותר שיצא לאור לעת עתה, שנעשה בידי הרב ד"ר אליהו רחמים זייני: "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", ובו נידונים הנושאים שעוסקים בהגדרת מושגים ומונחים בלשון הסבוראים, מידת העומק והיסודיות שבערכית סוגיות התלמוד, מקורותיהם ההלכתיים של הסבוראים בהכרעת הסוגיות ההלכתיות בתלמוד, כללי ההלכה והפסיקה הנובעים מן המודעות לפועלם של הסבוראים ביחס לדברי האמוראים והתנאים שלפניהם.
4. כתבי הגאונים שזכו לתפוצה רחבה כבר בימי הביניים ואף השפיעו רבות על עיצוב ההלכה, הן בספרד והן באשכנז, היו ספרי השאילתות. בזמן החדש אף זכו לפירוש נרחב על ידי ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל. פירושו אף היווה השראה לדור מאוחר יותר של חוקרים לעסוק שוב בספרות הגאונים, תקופתם ופועלם. נציין כאן את מפעלו הגדול של הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, שבמשך שנים רבות טרח ואסף כתבי גאונים, וסדרם לפי נושאים ועניינים בעבודה גדולה של כרכים רבים הנקראת "אוצר הגאונים". וכן ספרו ההיסטורי של הרב ד"ר שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", ומאז בעשרות השנים האחרונות פרסומים רבים מתוך כתבי-יד שנמצאו בגניזה הקהירית ובספריות אחרות בעולם, שמופיעים מפעם לפעם בבמות ספרותיות-היסטוריות ותורניות.
5. מתוך נוסח התרת נדרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
