חבקוק פרק ג

(א) תפלה לחבקוק הנביא על שגינות: (ב) יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור: (ג) אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ: (ד) ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה: (ה) לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו: (ו) עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו: (ז) תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין: (ח) הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה: (ט) עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ: (י) ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא: (יא) שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך: (יב) בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים: (יג) יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה: (יד) נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר: (טו) דרכת בים סוסיך חמר מים רבים: (טז) שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו: (יז) כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים: (יח) ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי: (יט) יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי: