ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ה - אורות ישראל המבואר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
כל דעה כוזבת, המהרסת את העולם, נובעת ע"פ רוב ממקור החפץ להתעלות בלא גבול ובלא הכנות הנאותות, שזה גורם לנפילה והשתברות. עבודה-זרה חפצה להתקרב אל האלהות בחושים, וירדה לשפלותה. כי רצתה לעלות למקום שאי אפשר לעלות, ולא קנתה ההכנות הדרושות, שהן דרכי הדעה וההרגשה, המכשרת את האדם להיות מבקר בהיכל ד'. הנטיה מקו המקורי, ממקורם של ישראל, יש לה תמיד מעין עבודה זרה, דהיינו חפץ ופועל לצייר את האלהות בהכרה מוחלטת חיובית. רק גילוי האלהות שע"י מדת הענוה הגדולה של משה רבנו ע"ה למד לו, כי "לא יראני האדם וחי" ו"לא תוכל לראות את פני". זאת היא תכלית ההתעלות של הצורך האנושי אל דעת האלהים, שידע את חלק הידיעה ואת אי אפשרותה במילואה, שע"י כן תהיה תמיד ההתעלות שבה, ע"י החלקים המתגלים בהכשרת האדם, הכח הדוחף את התרבות היותר נשגבה. הנצרות חשבה, שהיא יודעת את האלהים. היא מדדה את הבלתי נמדד באמת המוסר האנושי, ע"פ אותה המדה שהיתה יכולה להשתער בימי התגלותה. ומן הדמיון שיש לה ידיעה, במה שאין לה ולכל נוצר כל מושג, והרגשה במה שאי אפשר להרגיש, התקרבה, בטבעה לאליליות, ונסתבכה במושגים אליליים כ"כ, עד שלא תוכל להנקות מהם כ"א ע"י שברון גמור בעצמותה, שיגרום ביטול צורתה והשבת חלקיה הטובים למקור שמשם לוקחו, שהוא אוצר התורה ואור ישראל. מה שהיא הנצרות ביחס אל החסד והמוסר, שהיא חשבה שהיא מבינה בהם את האלהות ומרגישתה, כן היא המושלמניות ביחס אל החכמה והגבורה, שהיא חושבת שהכירה בהם את העצמיות של האלהות, ועל זה בנתה את יסודה. אמנם חכמה וגבורה מחזיקות את המעמד בלב בצורה יותר אמיצה מחסד ואהבה, המרככים אותו ומביאים לנטות פנים לכל צד. על כן תוכל המושלמניות להחזיק יותר מעמד בריחוק מהאליליות, ולא תשא פנים להרגשת הלב, שע"י שיתוף של ציורים וסמלים ודעות חלושות תוכל למצא את הרוך שהיא חפצה. אבל בכל זה לא תוכל להחזיק מעמד קבוע, ואין בינה לבין האליליות חיץ הגיוני. כי האלהות המובנת והניכרת ע"פ מדה נבראת, כחכמה וגבורה וכל מיני מעלות כאלה, ממה שהפה והלב של האדם המוגבל יכול לדבר ולחשוב, היא בעצמה תכונה של אליליות, מפני שקרותה והעדר מציאותה, ולעולם תנוצח מן הכפירה השוללת, שצדקה ממנה כשנעריך את שתיהן אל המושג האמיתי של האלהות. כי ההעדר והשלילה הם סוף כל סוף סוביקטיביים לאדם, ובזה הם אמת, שכל מה שהאדם משיג, משער ומשכיל, באופן חיובי, הכל הוא שלול ואפוס מאמתת האלהות, מפני שההגבלה והאפסיות הנן הדברים היותר מסמנים את כל המושגים האנושיים, ממה שתהי מוצצת בהן ההתעצמות של ההויה והישות, שהן במציאות הנבראים רק מפני הופעת האלהות עליה ולא מצד עצמה. ע"כ יסוד דעת אלהים העומדת לעד היא האלהות המתעלה על כל התבונה וההרגשה, והחתומה בתוך התבונה וההרגשה בחותם של הענוה, ושל אי-אפשריות ההשגה. ודוקא מצד זה היא גדולה בפעולתה על החיים. היא מישרת אותם, מעלה אותם תמיד עדי עד, וכל החיים כולם, וכל התנועות החפשיות שבעולם הרוחני והחמרי, בעולם הפרטי והכללי, מוצאים דוקא בה את תפקידם. אמנם כדי להיות אומה שלמה יכולה להתפרנס במזון רוחני דק ונאצל כזה, בפנימיות נשמתה, צריך לזה הכשר גדול מאד, הכשר גזעי והכשר מוסרי והכשר הסתורי, וכל אלה נשלמו רק בכנסת ישראל. "אך עמי המה בנים לא ישקרו, ויהי להם למושיע".
יש מצב כזה שהעולם לא מתקדם - תקוע. הסיבה לכך בדרך כלל זה כי לבני אדם אין דעה. כשאין לאדם דעה האדם אינו יודע כיצד להתקדם. העולם לא מתקדם אבל הוא לא נהרס - אלא הוא מוגבל ותקוע. מה גורם לשינויים בעולם - בין שינויים שמקדמים בין שינויים שהורסים - זה הדעה. תהליך ההרס בעולם נובע מהתערבות של האדם. כל עוד שהאדם עוסק רק בעולם החומר - הוא רק תקוע, העולם לא נהרס ולא מתקדם. הדעות הם אלה שגורמים לשינויים למה שקורה בעולם. הדעות המתוקנות האמיתיות בונות את העולם ויש דעות כוזבות שהורסות את העולם.
אומר הרב מה הם הדעות ההרסניות? מה הגדרתם? מה יש בה שהיא הורסת?
בדעות ההרסניות יש ששני דברים יש בזה את היחס כשאתה רוצה לשאוף למשהו בניית היעד זה חלק אחד והחלק השני אתה קובע יעד בלי שבנית את הכלים הנכונים להגיע ליעד הזה. אתה שואף להגיע למשהו שלא שייך להגיע אליו יעד לא נכון כשגם אין את שינוי הרצון בכדי להגיע ליעד הזה נובעת ע"פ רוב ממקור החפץ להתעלות בלא גבול ובלא הכנות הנאותות. עצם הרצון להתעלות וקביעת יעד ללא גבול אז היכולת האנושית זה היעד והכישלון בקביעת היעד כי היעד הוא לא שלם. אם אדם חושב שהוא יכול לכבוש יעד מוגזם אז לא רק שהיעד לא יכבש אז עצם המחשבה הזו היא נפילה. ההתעלות בלא גבול זה הנפילה הראשונה הגדרת היעד בצורה לא נכונה - הקטנת היעד והדבר השני זה חוסר ההכנה ואי ההשתנות כדי שיגרם התעלות ממנו.
הרב מתחיל בדוגמא הפשוטה והבולטת ביותר. ע"ז. עבודה-זרה חפצה להתקרב אל האלהות בחושים, וירדה לשפלותה. כי רצתה לעלות למקום שאי אפשר לעלות, ולא קנתה ההכנות הדרושות, שהן דרכי הדעה וההרגשה, המכשרת את האדם להיות מבקר בהיכל ד'. תפיסת הע"ז היא התקרבות לאלוקות בחושים. אם כך אז יש משהו באלוקות שקשור לחושים ומכיוון שעולם החושים הוא מגושם אז יש פה הגשמת האלוקות. כדי להתקרב לאלוקות היא חושבת שזה ללא גבול. כל כוחותיו של האדם יכולים להתפרש עם האלוקות אך האדם בעצם לא יכול להתקרב לאלוקות יש חלקים באדם שיכולים יותר ויש פחות שיכולים להתקרב לאלוקות. יש חלקים שהאלוקות לא יכולה להתגלות דרכם ויש חלקים שדרכם ניתן לגלות את האלוקות. אך גם בדעה ובהרגשה הרב יבאר שא"א להתקרב ללא גבולות גם ברגשותיו של האדם הוא צריך להבין שהוא לא יכול להרגיש ברגש שלו את הרגש האלוקי הוא יכול לעבוד על הרגש שלו שיהיה יותר מתאים לרגש האלוקי וכן בדעה הוא לא יוכל לדעת את הדעה האלוקית אך בודאי כשמדברים על איזה דברים: אתה שואל את עצמך מה ההכנות שנדרשות כדי לבקר בהיכלו של הקב"ה, להתקרב ולהיות יותר שייך לדבקות האלוקית? הדברים שבאמת יכולים להביא אותך זה לא שבאמת תפתח את החושים שלך אלא תעדן את רגשותיך ותפתח מחשבות מזוככות יותר. זה מה שמכשיר את האדם להיות מבקר בהיכל ה' והע"ז פגמה בשני דרכים גם רצתה לעלות ללא גבולות וגם עשתה את זה ללא הכנות נאותות. הע"ז גם תפסה את האלוקות שכביכול האדם יכול לחוש את האלוקות והחושים האנושיים יכולים להיות חושים אלוקיים וגם כיוון שהאדם חיפש את האלוקיות בחושים שלו זה הגדיל את ההשקעה בחושים והביא את האדם להיות שקוע בחושים - להגדיל את חושיו המוגבלים וממילא זה עורר דווקא את הכוחות הנמוכים שבאדם ולא פיתח את כוחותיו העליונים יותר. הגבול שהאיסלם שם זה גבול הדעה - חכמה האיסלם הבינה שברגש א"א להיות מחובר לאלוקות - הוא בודאי רחוק מהרגש האנושי - והם לא ניסו בכלל להתקרב בצד הרגש דרך הרגש האנושי - הם שמו גבול לחפץ להתעלות אך לא שמו גבול גמור כי בדעה לא שמו גבול. הנצרות חשבה שיכולה להתעלות ברגש היא לא שמה גבול ברגש אמנם הנצרות שמה גבול בדעת אך זה גבול שלא החזיק מעמד זה גרם לקצת ע"ז - עבודת השיתוף. הע"ז לא שמה שום גבולות אלא האדם כמות שהוא עם כל כולו, עם הטומאה שלו. הם חשבו ששם יוכלו למצוא את האלוקות. הרב לאורך הפסקה מראה איך כל אחת מהדעות וע"ז כקיצונית ביותר לא ידעו לשים גבולות. כל מי שלא עמדה בכללי המשפט הראשון של הפסקה, כל אחת הע"ז בצורה הכי קיצונית ואז הנצרות, האיסלם, הכפירה ורק עמ"י עמד בכלל הזה. זה המבנה של הפסקה. ובמשפט הראשון רק התפיסה הישראלית עמדה בתנאים. כל שאר התנועות שבעולם לא הולכות לפי הכלל של המשפט פתיח של הפסקה.

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

חכמת התורה ומדעים

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

למה ללמוד גמרא?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















