בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • ×ĸשרה בטב×Ē
  • הלכו×Ē ×”×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™×
קטגוריה משני×Ē
  • מדורים
  • רביבים
undefined
5 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש לרפוא×Ē

א׊ר יש×ĸיהו בן רבקה

לח×Ĩ כאן ל×ĸמוד המיוחד ×ĸל ×ĸשרה בטב×Ē ×‘×• ני×Ēן למ×Ļוא א×Ē ×–×ž× ×™ ה×Ļום, הלכו×Ē, ×Ēשובו×Ē ×•×ĸוד.

×ĸשרה בטב×Ē
×Ēקנו הנביאים והחכמים שלאחר החורבן ל×Ļום ב×ĸשרה בטב×Ē, מפני שבאו×Ēו יום בא נבוכדנא×Ļר מלך בבל ×ĸם חילו×Ēיו ל×Ļור ×ĸל ירושלים, וממ×Ļור זה ה×Ēחילה הפור×ĸנו×Ē ×Š× ×Ą×Ēיימה בחורבן בי×Ē ×”×ž×§×“×Š הראשון וגלו×Ē ×”×Š×›×™× ×”. ומאז שהוקם בי×Ē ×”×ž×§×“×Š השני בטל ה×Ļום, אבל כשחזר ונחרב חזרה ×Ē×§× ×Ē ×”×Ļום לקדמו×Ēה. ואת שבימי הבי×Ē ×”×Š× ×™ החל המ×Ļור ב×Ēאריך אחר, מכל מקום ×ĸיקר ה×Ļומו×Ē × ×Ēקנו ×ĸל החורבן הראשון, שמכמה בחינו×Ē ×”×•× חמור יו×Ēר, ו×ĸליו אנו ×Ļמים.
וכיוון שכבר נקב×ĸ ×Ļום ב×ĸשרה בטב×Ē, × ×Ļטרפו ל×ĸניינו של ה×Ļום ×ĸוד שני מאור×ĸו×Ē ×ž×Ļ×ĸרים שחלו סמוך לאו×Ēו יום: מי×Ē×Ē ×ĸזרא הסופר בט' טב×Ē, ו×Ēרגום ה×Ēורה ליווני×Ē ×‘×—' טב×Ē.

אכילה וש×Ēייה לפני ×ĸלו×Ē ×”×Š×—×¨
את שה×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™× מ×Ēחילים ב×ĸלו×Ē ×”×Š×—×¨, מכל מקום מי שהלך לישון ×ĸל ד×ĸ×Ē ×Š×›×‘×¨ לא יאכל יו×Ēר, לד×ĸ×Ē ×”×¨×‘×” פוסקים הרי הוא כמי שקיבל ×ĸליו א×Ē ×”×Ļום, וגם אם יקום לפני ×ĸלו×Ē ×”×Š×—×¨ אסור לו לאכול או לש×Ēו×Ē. לפיכך, הרו×Ļה לקום מוקדם ולאכול או לש×Ēו×Ē, ×Ļריך לחשוב ×ĸל כך בלבו לפני שילך לישון. ובדי×ĸבד אם לא חשב ×ĸל כך אסור לו לאכול, אבל לגבי ׊×Ēייה אפ׊ר לנהוג כד×ĸ×Ē ×”×ž×§×™×œ×™×, משום שזהו דבר מקובל שאדם הקם לפני ×Ēחיל×Ē ×”×Ļום שו×Ēה מ×ĸט, והרי הוא כמי שחשב ×ĸל כך (×ĸיין משנה ברורה ×Ēקסד, ו, ×›×Ŗ החיים י').

שטיפ×Ē ×”×¤×” במים
לכ×Ēחילה אין ×œ×Š×˜×•×Ŗ א×Ē ×”×¤×” במים ב×Ļום, מפני שיש חשש ׊מא ×Ēוך כדי השטיפה יבל×ĸ טיפו×Ē ×ž×™×, אבל ×œ×Š×˜×•×Ŗ כדי להסיר ריח ר×ĸ ולמנו×ĸ מ×ĸ×Ļמו ×Ļ×ĸר מו×Ēר, מפני שאינו מ×Ēכוון לש×Ēו×Ē ××œ× רק לנקו×Ē ××Ē ×¤×™×•. לפיכך מו×Ēר לכל מי שחסרון השטיפה גורם לו ×Ļ×ĸר ×œ×Š×˜×•×Ŗ א×Ē ×¤×™×• בימי ה×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™×, ויש×Ēדל מאוד שלא לבלו×ĸ טיפו×Ē ×ž×™×. וכן מו×Ēר למי ׊מ×Ļט×ĸר מכך להש×Ēמ׊ במשח×Ē ×Š×™× ×™×™× כדי לנקו×Ē ×”×™×˜×‘ א×Ē ×¤×™×• ולהסיר ממנו ריח ר×ĸ.

וב×Ē׊×ĸה באב, שהוא ×Ļום חמור יו×Ēר ואת רחי×Ļה אסורה בו, יש להחמיר יו×Ēר. ולכן מי שהדבר אינו נחו×Ĩ לו מאוד לא ×™×Š×˜×•×Ŗ א×Ē ×¤×™×• ב×Ē׊×ĸה באב. ומי שי×Ļט×ĸר מאוד אם לא ×™×Š×˜×•×Ŗ א×Ē ×¤×™×•, יכול את ב×Ē׊×ĸה באב ×œ×Š×˜×•×Ŗ א×Ē ×¤×™×• ול×Ļח×Ļח א×Ē ×Š×™× ×™×• בלא משחה. אבל ביום הכיפורים, שחיוב ה×Ļום מה×Ēורה, אין להקל בזה.

השו×Ēה בט×ĸו×Ē ×‘×Ļום
שאלה: מי ׊ט×ĸה וש×Ēה ביום ×Ļום, האם חייב אחר כך להמשיך ל×Ļום?
×Ēשובה: חייב להמשיך ל×Ļום, שכן ימים אלו נקב×ĸו ל×Ļום ×ĸל ה×Ļרו×Ē ×Š××™×¨×ĸו לנו בהם. ואת שבאכיל×Ēו או ׊×Ēיי×Ēו שבר א×Ē ×”×Ļום, וכבר לא יאמר ב×Ēפיל×Ēו "×ĸננו", מכל מקום איסור אכילה וש×Ēייה ממשיך לחול ×ĸליו. ומי ׊×ĸשה ×ĸבירה אח×Ē ××™×Ÿ לו הי×Ēר ל×ĸשו×Ē ×ĸבירו×Ē × ×•×Ą×¤×•×Ē (שו"×ĸ ×Ēקסח, א). ואין ×Ļורך לה×Ē×ĸנו×Ē ×‘×™×•× אחר ×Ēמור×Ē ×”×Ļום ששבר, מפני שחיוב ה×Ļום הוא דווקא באו×Ēו יום שבו ×Ēקנו חכמים ל×Ļום.

חולים פטורים מה×Ļום
כש×Ēקנו הנביאים והחכמים א×Ē ×”×Ļומו×Ē ×Ēיקנום לאנשים בריאים, אבל ×ĸל החולים לא גזרו ל×Ļום. ובזה שונה דין יום הכיפורים מדין ׊אר ה×Ļומו×Ē. שביום הכיפורים גם החולים חייבים ל×Ļום, מפני שהוא מן ה×Ēורה, ורק כשהמחלה קשה ×ĸד שה×Ļום ×ĸלול לגרום לסיכון הנפש - אין ל×Ļום, שפיקוח נפ׊ דוחה א×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×”×Ēורה. וגם אז, אם יכול להס×Ēפק באכילה מו×ĸט×Ē 'לשי×ĸורים', פחו×Ē ×ž'ככו×Ēב×Ē' ו'מלא לוגמיו' כל ×Ē׊×ĸ דקו×Ē, י×ĸשה כך. אבל בשאר ה×Ļומו×Ē ×Š×Ēקנו חכמים חולים פטורים, ואינם ×Ļריכים לאכול ולש×Ēו×Ē ×œ×Š×™×ĸורים, אלא יאכלו ויש×Ēו כדרכם, אבל לא י×ĸנגו ×ĸ×Ļמם במאכלי מו×Ēרו×Ē.

מי נחשב חולה
ככלל מי שכאביו או חולש×Ēו אינם מאפשרים לו להמשיך בשגר×Ē ×—×™×™×• והוא נאל×Ĩ לשכב ×ĸל מיט×Ēו - נחשב חולה. לדוגמה, החולים בשפ×ĸ×Ē, אנגינה, ומי שחומו גבוה - פטורים מה×Ļום.
ואמנם כמ×ĸט כל אדם סובל ב×Ļום מכאב רא׊ וחולשה, ולהרבה אנשים קל יו×Ēר ב×Ļום לשכב במיטה מא׊ר להמשיך ל×Ēפקד, ול×ĸי×Ēים הרגש×Ē ×”×ž×ĸונה את קשה מהרגש×Ē ××“× שחולה בשפ×ĸ×Ē. אולם ×Ēחושה זו אינה נחשב×Ē ×›×ž×—×œ×” אלא כ×Ēחושה טב×ĸי×Ē ×Š×œ ×Ļום, ׊×Ē×—×œ×•×Ŗ ×Ēוך ׊×ĸו×Ē ×Ą×¤×•×¨×•×Ē ××—×¨ ה×Ļום. ולכן דווקא חולה שנאל×Ĩ לשכב ×ĸל מיט×Ēו מחמ×Ē ×ž×—×œ×Ēו פטור מה×Ļום, אבל מי שסובל מה×Ļום ×ĸ×Ļמו אינו נפטר מה×Ē×ĸני×Ē. ורק מי שנחלש כל כך מחמ×Ē ×”×Ļום ×ĸד שי×Ļא מגדר מ×ĸונה המ×Ļט×ĸר מחמ×Ē ×”×Ē×ĸני×Ē ×•×”×Ēחיל להיו×Ē ×—×•×œ×” - פטור מן ה×Ļום.
וכן אדם חלש או זקן מאוד ׊מ×Ļט×ĸר ב×Ļום וחושש ׊אם י×Ē×ĸנה יחלש ויחלה, פטור מן ה×Ļום. וכן חולה שה×Ēרפא אבל ×ĸדיין מרגיש חולשה וחושש ׊אם י×Ē×ĸנה ×Ēחזור מחל×Ēו - פטור מה×Ļום (×›×Ŗ החיים ×Ēקן, ו; ×Ēקנד, לא).

וכן כל אדם שיוד×ĸ ׊אם י×Ļום ×ĸלול לחלו×Ē - פטור מה×Ļום. למשל, הסובל מאולקוס פ×ĸיל או מיגרנה חזקה פטור מה×Ļום, מפני שה×Ļום ×ĸלול ל×ĸורר המחלה. גם החולה בסכר×Ē ×Š× ××œ×Ĩ לקח×Ē ××™× ×Ą×•×œ×™×Ÿ פטור מה×Ļום, ופ×ĸמים שחולי סכר×Ē ××Ŗ פטורים מ×Ļום יום הכיפורים. גם הסובלים מאבנים בכליו×Ē, ׊×Ļריכים לש×Ēו×Ē ×”×¨×‘×” מים, פטורים מה×Ļום. מי שסובל מלח×Ĩ דם אינו נחשב חולה ויכול לה×Ē×ĸנו×Ē, אלא אם כן קיבל הוראה רפואי×Ē ××—×¨×Ē. ובכל מקרה של ץפק יש לשאול רב או רופא ירא שמיים.
מ×ĸוברו×Ē ×•×ž× ×™×§×•×Ē
מ×ĸוברו×Ē ×•×ž×™× ×™×§×•×Ē ×¤×˜×•×¨×•×Ē ×ž×”×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™× (שנמשכים ביום בלבד). והט×ĸם לכך, מפני ׊מ×ĸיקר הדין הנביאים ×Ēקנו ל×Ļום ב×Ļומו×Ē ×”×œ×œ×• רק בש×ĸה שיש ×ĸל ישראל גזרו×Ē ×§×Š×•×Ē, ואילו כיום אנו נוהגים ל×Ļום בכל ה×Ļומו×Ē ×’× כשאין ×ĸלינו גזרו×Ē ×§×Š×•×Ē, מפני שכך נהגו וקיבלו כל ישראל ל×Ļום בהם ×ĸד שיבנה בי×Ē ×”×ž×§×“×Š במהרה בימינו. אולם כבר מ×Ēחילה נהגו שהמ×ĸוברו×Ē ×•×”×ž×™× ×™×§×•×Ē ××™× ×Ÿ ×Ļמו×Ē ×‘×”×Ÿ, מפני שה×Ļום קשה להן יו×Ēר מלשאר הבריאים.

ואמנם באשכנז נהגו רבו×Ē ×ž×”×ž×ĸוברו×Ē ×•×”×ž×™× ×™×§×•×Ē ×œ×”×—×ž×™×¨ ×ĸל ×ĸ×Ļמן ול×Ļום גם ב×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™×, ואולי היה זה מחמ×Ē ×”×’×–×¨×•×Ē ×”×§×Š×•×Ē ×Š×Ą×‘×œ×• באשכנז. מכל מקום, כיום המנהג הרווח גם בקרב יו×Ļאו×Ē ××Š×›× ×– שנשים מ×ĸוברו×Ē ×•×ž×™× ×™×§×•×Ē ××™× ×Ÿ ×Ļמו×Ē ×‘×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™×. ואת הרו×Ļה להחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמה, אם יש לה קושי ב×Ļום, או שהיא מיניקה וה×Ļום יגרום למי×ĸוט החלב ו×Ļ×ĸר ל×Ēינוק - ×ĸדית שלא ×Ē×Ē×ĸנה.

׊נ×Ēיים שאחר הלידה
יש אומרים שדין מינק×Ē, הפטורה מה×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™×, חל ×ĸל כל מי ׊נמ×Ļא×Ē ×‘×Ēוך ×ĸשרים וארב×ĸה חודשים שאחר הלידה. לד×ĸה זו אין הפטור ×Ēלוי בהנקה אלא במשבר הלידה, שהה×Ēאוששו×Ē ×ž×ž× ×• אורכ×Ē ×ĸשרים וארב×ĸה חודשים (מהרש"ם ויחו"ד א, לה). למ×ĸשה, לד×ĸ×Ē ×¨×•×‘ הפוסקים כל אישה שפסקה להניק חייב×Ē ×œ×”×Ē×ĸנו×Ē ×‘×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™×, וכן המנהג הרווח, אבל הרו×Ļה להקל יש לה ×ĸל מי לסמוך. וכן מי שחשה חולשה, את שאינה נחשב×Ē ×œ×—×•×œ×” ממ׊ - רשאי×Ē ×œ×”×§×œ.
ויש נשים שה×Ēרגלו במשך שנים שלא ל×Ļום ב×Ļומו×Ē ×”×§×œ×™×, כי בחסדי ה' פ×ĸם היו מ×ĸוברו×Ē ×•×¤×ĸם מיניקו×Ē, וחוזר חלילה. אבל אחר שיסיימו ללד×Ē, ×ĸליהן לחזור ול×Ļום כפי ×Ē×§× ×Ē ×—×›×ž×™×.

קטנים שלא הגי×ĸו למ×Ļוו×Ē
קטנים שלא הגי×ĸו לגיל מ×Ļוו×Ē ×¤×˜×•×¨×™× מן ה×Ļומו×Ē ×Š×Ēקנו חכמים, וגם אין מ×Ļווה לחנכם ל×Ļום. רק ביום הכיפורים, שה×Ļום מה×Ēורה, יש מ×Ļווה לחנכם לה×Ēרגל ל×Ļום ב×Ēחילה מספר ׊×ĸו×Ē ×•××—×¨ כך ×Ļום מלא. ובשאר ה×Ļומו×Ē ××™×Ÿ מ×Ļווה לחנכם, אבל נוהגים להאכיל או×Ēם מאכלים פשוטים כדי לחנכם לה×Ēאבל ×ĸם ה×Ļיבור (מ"ב ×Ēקן, ה). ואם הילדים הגדולים והבריאים רו×Ļים לה×Ē×ĸנו×Ē ×ĸד ה×Ļהרים, מנהג יפה בידם, אבל לא י×Ē×ĸנו כל היום (רמ"×ĸ מפאנו קיא, ו×ĸי' ×›×Ŗ החיים ×Ēקנד, כג).

ח×Ēן וכלה
ח×Ēן וכלה שאחד משב×ĸ×Ē ×™×ž×™ המש×Ēה שלהם חל ביום ×Ļום, א×ĸ"פ ׊מ×Ļווה ×ĸליהם לשמוח בשב×ĸ×Ē ×™×ž×™ המש×Ēה, ולכן אסור להם לקבו×ĸ ל×ĸ×Ļמם ×Ē×ĸני×Ē ×™×—×™×“ באו×Ēם הימים - ב×Ē×ĸניו×Ē ×”×Ļיבור ×ĸליהם ל×Ļום, מפני שכוח הרבים ×ĸדית ×ĸל כוח היחיד, ואבלו×Ē ×”×¨×‘×™× דוחה א×Ē ×Š×ž×—×Ē ×”×™×—×™×“. ו×ĸוד, ׊×ĸל הח×Ēן והכלה ישנה מ×Ļווה מיוחד×Ē ×œ×–×›×•×¨ א×Ē ×”×—×•×¨×‘×Ÿ, ׊נאמר (×Ēהלים קלז, ו): "אם לא א×ĸלה א×Ē ×™×¨×•×Š×œ×™× ×ĸל רא׊ שמח×Ēי" (ריטב"א).
וכן הדין לגבי ב×ĸלי ברי×Ē, היינו אבי הבן, הסנדק והמוהל, שחייבים לה×Ē×ĸנו×Ē. וכן הדין לגבי מי ׊×ĸושה פדיון הבן לבנו הבכור ביום ה×Ē×ĸני×Ē, שאסור לו לאכול.

וכל המ×Ēאבל ×ĸל ירושלים יזכה לראו×Ē ×‘×‘× ×™×™× ×” במהרה בימינו אמן.

מ×Ēוך ה×ĸי×Ēון "בשב×ĸ", גיליון 21, לפרש×Ē ×•×™×’×Š ×Ē׊ץ"ג.

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il