ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
המרגלים נשלחו "לָתוּר אֶת" הארץ, "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא". בפרשת ציצית נצטוינו לעומת זאת "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם".
מהקבלה זו ברור כי פרשת ציצית באה לתקן את מה שקלקלו המרגלים.
בעל ה"משך חכמה" כותב על פרשת ציצית את הדברים הבאים:
"כוונת מצות ציצית לדעתי כך: ... אולם העולם השפל ברא ... הניח אותו לבעל הבחירה - וכמאמר הכתוב (תהלים קטו, טז) "והארץ נתן לבני אדם" - שהוא ישלים בריאתו, ויפיק אותה (את הבריאה) לענין נשגב ונעלה. וזהו "בהבראם" (בראשית ד, ה) ... ואם האדם מישר דרכו ושומר פקודת הבורא יתברך, אז הטבע כלי חפץ אצל ההשגחה, ותתפשט כוחותיה לאין גבול".
האדם שחי ופועל בעולם הגשמי, הוא בעל בחירה חופשית. תפקידו לבחור בטוב ובדרך זו לתקן את עולם החומר ולקשרו אל מקורו ויוצרו. החלטות נכונות בתחום הבחירה החופשית משחררות את האדם ממגבלות עולם החומר ומעניקות לו אפשרויות פעולה ותיקון שלא בכפוף לחוקי הטבע - "לאין גבול". עקרון זה נכון בכל מקום על פני כדור הארץ, אבל הוא חזק ומשמעותי יותר בארץ ישראל. ככל שהרמה הרוחנית של העם בארץ עולה, כך סגולותיה הרוחניות של הארץ מתגלות ביתר שאת. כך מתברר שמה שנכון על פי חוקי הטבע במקומות אחרים איננו רלונטי בארץ הקודש. גם דוד בן גוריון הכיר בכך כי הנסים הם טבע בארץ הזאת.
על פי עקרון זה ממשיך רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק ומבאר:
"ולפי הקדמתנו קודם, כי הבריאה עדיין לא נגמרה, והניח הבורא יתברך להבחירי, שהוא ישלים אותה והוא יוציאנה ... ולכן העיר הבורא אותנו במצות ציצית, ולהורות כי המציאות היא בגד, שמשני צדדיו יש עדיין חוטים שעדיין לא נארגו - ולכן צריך גדיל וענף - והיינו להורות שגם בפעילות שהאדם יעשה בבחירתו בחיים ובטוב ולהלוך בדרכי ד', גם בזה עזר ממרום תסעדהו. ... ואתה בן אדם הכן לבבך לבלי לכת אחרי העין והלב, ולתת רסן בעד התאוות החומריות ולדבק בהשי"ת. ובכל דבר מחלקי הבריאה יעשה מצוה מקשרת אותך להשי"ת, וכמאמרם בתורת כהנים "אין לך דבר שאין בו מצוה למקום". ובזה יפיקו ברכה כל מעינות הטבע על פי ההשגחה האלקית לבלי די, ותצא הבריאה לשלמותה האמיתית כפי כוונת השי"ת. ואתה בן אדם, אם תארוג את הבריאה תיעשה שותף להשי"ת במעשה בראשית".
המרגלים ש"תרו" את הארץ בעיני בשר ודם, בדקו את המציאות בארץ ישראל והגיעו למסקנה כי על פי יחסי הכוחות הארציים ועל פי חוקי הטבע הנסיון להיכנס לארץ ישראל עלול להתברר כהרפתקה מסוכנת ביותר. הם התעלמו מהאתגר הרוחני שהארץ מציבה בפני העם. אתגר שאם ינסו להתמודד עמו יגלה כוחות רוחניים גם של העם וגם של הארץ. הם התעלמו מהאחריות שיכולת הבחירה החופשית, הטילה עליהם.
הציצית באה להזכיר זאת. הבגד הוא סמל לעולם החומר המסתיר את האור, את האמת הפנימית ואת הרוחניות שהיא עיקר הבריאה. הטלת הציצית בבגד הלא גמור היא הדרך להתמודד נכונה עם האתגר. היא ההכרזה ש"שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד" (סוטה יז ע"א). מה שנדמה לכם כים, אם תביטו פנימה, תזכו ותבינו שהמקור המחיה את הכל הוא כסא הכבוד. בבחירה נכונה והמנעות מלתור אחר העינים אפשר לגלות את האור הגנוז מתחת לבגד.
אנו נוסיף בשיפולי דבריו, כי הכניסה לארץ ישראל ואחר כך המאבק על ארץ ישראל הוא תהליך ארוך. תהליך המחייב עבודה וסבלנות מרובים. הקשיים עמם צריך להתמודד, עלולים להכניס מורך לב ויאוש. רק החלטה על המשך פעולת האריגה הקשה, קשירת קשר אחר קשר והטלת פתיל תכלת, החלטה שמשמעותה בחירה חופשית וחיפוש האור המסתתר תחת הבגד, היא שתתן את הכח להתמודד עם האתגרים.

תיקון ימי השובבי"ם

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

פריחת הגאולה!

פיתרון יוסף לחלומו של פרעה

איך ללמוד אמונה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד גמרא?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















