ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
המרגלים נשלחו "לָתוּר אֶת" הארץ, "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא". בפרשת ציצית נצטוינו לעומת זאת "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם".
מהקבלה זו ברור כי פרשת ציצית באה לתקן את מה שקלקלו המרגלים.
בעל ה"משך חכמה" כותב על פרשת ציצית את הדברים הבאים:
"כוונת מצות ציצית לדעתי כך: ... אולם העולם השפל ברא ... הניח אותו לבעל הבחירה - וכמאמר הכתוב (תהלים קטו, טז) "והארץ נתן לבני אדם" - שהוא ישלים בריאתו, ויפיק אותה (את הבריאה) לענין נשגב ונעלה. וזהו "בהבראם" (בראשית ד, ה) ... ואם האדם מישר דרכו ושומר פקודת הבורא יתברך, אז הטבע כלי חפץ אצל ההשגחה, ותתפשט כוחותיה לאין גבול".
האדם שחי ופועל בעולם הגשמי, הוא בעל בחירה חופשית. תפקידו לבחור בטוב ובדרך זו לתקן את עולם החומר ולקשרו אל מקורו ויוצרו. החלטות נכונות בתחום הבחירה החופשית משחררות את האדם ממגבלות עולם החומר ומעניקות לו אפשרויות פעולה ותיקון שלא בכפוף לחוקי הטבע - "לאין גבול". עקרון זה נכון בכל מקום על פני כדור הארץ, אבל הוא חזק ומשמעותי יותר בארץ ישראל. ככל שהרמה הרוחנית של העם בארץ עולה, כך סגולותיה הרוחניות של הארץ מתגלות ביתר שאת. כך מתברר שמה שנכון על פי חוקי הטבע במקומות אחרים איננו רלונטי בארץ הקודש. גם דוד בן גוריון הכיר בכך כי הנסים הם טבע בארץ הזאת.
על פי עקרון זה ממשיך רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק ומבאר:
"ולפי הקדמתנו קודם, כי הבריאה עדיין לא נגמרה, והניח הבורא יתברך להבחירי, שהוא ישלים אותה והוא יוציאנה ... ולכן העיר הבורא אותנו במצות ציצית, ולהורות כי המציאות היא בגד, שמשני צדדיו יש עדיין חוטים שעדיין לא נארגו - ולכן צריך גדיל וענף - והיינו להורות שגם בפעילות שהאדם יעשה בבחירתו בחיים ובטוב ולהלוך בדרכי ד', גם בזה עזר ממרום תסעדהו. ... ואתה בן אדם הכן לבבך לבלי לכת אחרי העין והלב, ולתת רסן בעד התאוות החומריות ולדבק בהשי"ת. ובכל דבר מחלקי הבריאה יעשה מצוה מקשרת אותך להשי"ת, וכמאמרם בתורת כהנים "אין לך דבר שאין בו מצוה למקום". ובזה יפיקו ברכה כל מעינות הטבע על פי ההשגחה האלקית לבלי די, ותצא הבריאה לשלמותה האמיתית כפי כוונת השי"ת. ואתה בן אדם, אם תארוג את הבריאה תיעשה שותף להשי"ת במעשה בראשית".
המרגלים ש"תרו" את הארץ בעיני בשר ודם, בדקו את המציאות בארץ ישראל והגיעו למסקנה כי על פי יחסי הכוחות הארציים ועל פי חוקי הטבע הנסיון להיכנס לארץ ישראל עלול להתברר כהרפתקה מסוכנת ביותר. הם התעלמו מהאתגר הרוחני שהארץ מציבה בפני העם. אתגר שאם ינסו להתמודד עמו יגלה כוחות רוחניים גם של העם וגם של הארץ. הם התעלמו מהאחריות שיכולת הבחירה החופשית, הטילה עליהם.
הציצית באה להזכיר זאת. הבגד הוא סמל לעולם החומר המסתיר את האור, את האמת הפנימית ואת הרוחניות שהיא עיקר הבריאה. הטלת הציצית בבגד הלא גמור היא הדרך להתמודד נכונה עם האתגר. היא ההכרזה ש"שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד" (סוטה יז ע"א). מה שנדמה לכם כים, אם תביטו פנימה, תזכו ותבינו שהמקור המחיה את הכל הוא כסא הכבוד. בבחירה נכונה והמנעות מלתור אחר העינים אפשר לגלות את האור הגנוז מתחת לבגד.
אנו נוסיף בשיפולי דבריו, כי הכניסה לארץ ישראל ואחר כך המאבק על ארץ ישראל הוא תהליך ארוך. תהליך המחייב עבודה וסבלנות מרובים. הקשיים עמם צריך להתמודד, עלולים להכניס מורך לב ויאוש. רק החלטה על המשך פעולת האריגה הקשה, קשירת קשר אחר קשר והטלת פתיל תכלת, החלטה שמשמעותה בחירה חופשית וחיפוש האור המסתתר תחת הבגד, היא שתתן את הכח להתמודד עם האתגרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
