ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בשבוע שעבר עסקנו בענינו של יפתח הגלעדי המופיע בהפטרת פרשת פנחס. מתי חי ופעל שופט זה? לשאלה זו הרבה מאוד "נפקא מינות" (לא נוכל לעסוק בהם השבוע).
לכאורה יפתח הוא השופט הכמעט יחיד שתקופתו מתוארת בפסוקים (נוסף לו רק עתניאל שהיה אחי כלב, כמפורש בכתוב ואם כך מסתבר מאוד, שהוא חי ופעל בתחילת תקופת השופטים).
יפתח פונה אל מלך עמון וקובע:
"בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא" (שופטים י"א כו).
לפי זה יפתח הנהיג את ישראל לקראת סוף תקופת השופטים, שלש מאות שנה לאחר יציאת מצרים. קביעה שכזו גם מתאימה מאוד למיקומו בספר שופטים כאחד מהשופטים האחרונים.
מקובל שספר שופטים מסודר כרונולוגית לפי סדר הופעת השופטים. עיון בספר יכול להציע לנו, הסברים אחרים לסדר השופטים המופיעים בו. נציע שניים נוספים:
א. הספר מסודר לפי סדר גאוגרפי (נתייחס רק לשופטים שיש פירוט של פעילותם).
השופט הראשון הוא עתניאל בן קנז משבט יהודה, שהתנחל מירושלים דרומה. אחריו אהוד בן גרא משבט בנימין, ששכן צפונה לשבט יהודה. אחריו מופיעה בספר דבורה, שיושבת בהר אפרים ומסייע לה ברק בן אבינועם הצפוני. השופט הבא הוא גדעון משבט מנשה ששוכן צפונית לשבט אפרים. (אבימלך בנו פועל גם הוא באזור צפון השומרון). אחריהם מופיע יפתח מעבר הירדן ואחריו שמשון משבט דן ששוכן גם בצפון הארץ וגם בשכנות, צפונה ומערבה לשבט יהודה שפתח את הרשימה.
ב. הספר מסודר לפי רמת השופטים וחשיבותם.
פותח את הרשימה עתניאל בן קנז שהשתתף גם בהליך קבלת התורה. הוא שייך, על פי פשט הפסוקים, לדור שקיבל תורה מסיני וחז"ל הוסיפו בשבחו:
"במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו" (תמורה דף טז ע"א).
אחריו אהוד בן גרא שזכה להביא שמונים שנות שקט (ג' ל): "שהיה עוסק בתורה שנקראת חרב פיפיות" (מדרש תנחומא, פרשת ויחי סימן יד) ואפילו מלך מואב כבדו. אחריו, דבורה הנביאה, שהייתה מלמדת דייני ישראל או אפילו דנה בבית הדין בגלל דרגתה הרוחנית (רא"ש שבועות פ"ד סי' ב). אחריה בא גדעון, הוא אומנם איננו גדול בתורה, אבל מסנגר על עם ישראל, יושב עם אביו בליל הסדר ודורש בסיפור יציאת מצרים כמבואר במדרש:
"אמר ר' יהודה בר שלום ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו ואיה כל נפלאותיו, היכן הם הפלאים שעשה האלהים לאבותינו בלילה הזה, והכה בכוריהם של מצרים והוציא משם ישראל שמחים, וכיון שלמד סנגוריא על ישראל, אמר הקב"ה דין הוא שאגלה אני בכבודי עליו, שנאמר ויפן אליו ויאמר לו לך בכחך זה" (ילקוט שמעוני שופטים רמז סב).
בנו אבימלך מופיע כמובן אחריו. אחר כך מגיע תורו של יפתח, שחז"ל הגדירוהו: "שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה" (תנחומא בחוקותי סימן ה). אחרון בתור הוא שמשון, שחז"ל דרשו בגנותו: "שמשון הלך אחר עיניו" (סוטה דף ט ע"ב), ובעצם רק הושיע את ישראל אבל לא הנהיג אותם. אם כך הסדר הוא ברור מלמעלה למטה.
אם אכן נבחר באחד משני ההסברים שהצענו, תפתח הדלת לטענה שיפתח הגלעדי הושיע את ישראל ונלחם בנחש העמוני בתחילת תקופת השופטים. ממילא פעל בסמוך לפרשית "פלגש בגבעה" שם מפורש בכתוב, כי פנחס בן אלעזר הנהיג את העם מבחינה רוחנית. מאורע עצוב זה התרחש, על פי סדר עולם רבה, בתחילת תקופת השופטים. מכך אנו מבינים מדוע חז"ל קשרו בין פנחס הכהן הגדול לבין יפתח וטענו כי פנחס נענש היות ולא מחל על כבודו כדי להציל את בת יפתח, זאת אף על פי שאין רמז לכך בכתובים.
אם כך נשאלת השאלה, מדוע מציין יפתח כי יהודים גרים בגלעד זה שלש מאות שנה. נתרץ ונאמר כי הוא מתחיל למנות את תקופת ההתיישבות מהרגע שבניו של מנשה עוד בהיותם במצרים, כבשו שטחים בגלעד וקראו להם שמות.
אם כך מצאנו שוב כי אחד הכללים החשובים במקרא הוא "אין מוקדם ומאוחר". גם זה בא ללמדנו כי הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהבריאה ולא מסגרת על יקומית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
