ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בשבוע שעבר עסקנו בענינו של יפתח הגלעדי המופיע בהפטרת פרשת פנחס. מתי חי ופעל שופט זה? לשאלה זו הרבה מאוד "נפקא מינות" (לא נוכל לעסוק בהם השבוע).
לכאורה יפתח הוא השופט הכמעט יחיד שתקופתו מתוארת בפסוקים (נוסף לו רק עתניאל שהיה אחי כלב, כמפורש בכתוב ואם כך מסתבר מאוד, שהוא חי ופעל בתחילת תקופת השופטים).
יפתח פונה אל מלך עמון וקובע:
"בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא" (שופטים י"א כו).
לפי זה יפתח הנהיג את ישראל לקראת סוף תקופת השופטים, שלש מאות שנה לאחר יציאת מצרים. קביעה שכזו גם מתאימה מאוד למיקומו בספר שופטים כאחד מהשופטים האחרונים.
מקובל שספר שופטים מסודר כרונולוגית לפי סדר הופעת השופטים. עיון בספר יכול להציע לנו, הסברים אחרים לסדר השופטים המופיעים בו. נציע שניים נוספים:
א. הספר מסודר לפי סדר גאוגרפי (נתייחס רק לשופטים שיש פירוט של פעילותם).
השופט הראשון הוא עתניאל בן קנז משבט יהודה, שהתנחל מירושלים דרומה. אחריו אהוד בן גרא משבט בנימין, ששכן צפונה לשבט יהודה. אחריו מופיעה בספר דבורה, שיושבת בהר אפרים ומסייע לה ברק בן אבינועם הצפוני. השופט הבא הוא גדעון משבט מנשה ששוכן צפונית לשבט אפרים. (אבימלך בנו פועל גם הוא באזור צפון השומרון). אחריהם מופיע יפתח מעבר הירדן ואחריו שמשון משבט דן ששוכן גם בצפון הארץ וגם בשכנות, צפונה ומערבה לשבט יהודה שפתח את הרשימה.
ב. הספר מסודר לפי רמת השופטים וחשיבותם.
פותח את הרשימה עתניאל בן קנז שהשתתף גם בהליך קבלת התורה. הוא שייך, על פי פשט הפסוקים, לדור שקיבל תורה מסיני וחז"ל הוסיפו בשבחו:
"במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו" (תמורה דף טז ע"א).
אחריו אהוד בן גרא שזכה להביא שמונים שנות שקט (ג' ל): "שהיה עוסק בתורה שנקראת חרב פיפיות" (מדרש תנחומא, פרשת ויחי סימן יד) ואפילו מלך מואב כבדו. אחריו, דבורה הנביאה, שהייתה מלמדת דייני ישראל או אפילו דנה בבית הדין בגלל דרגתה הרוחנית (רא"ש שבועות פ"ד סי' ב). אחריה בא גדעון, הוא אומנם איננו גדול בתורה, אבל מסנגר על עם ישראל, יושב עם אביו בליל הסדר ודורש בסיפור יציאת מצרים כמבואר במדרש:
"אמר ר' יהודה בר שלום ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו ואיה כל נפלאותיו, היכן הם הפלאים שעשה האלהים לאבותינו בלילה הזה, והכה בכוריהם של מצרים והוציא משם ישראל שמחים, וכיון שלמד סנגוריא על ישראל, אמר הקב"ה דין הוא שאגלה אני בכבודי עליו, שנאמר ויפן אליו ויאמר לו לך בכחך זה" (ילקוט שמעוני שופטים רמז סב).
בנו אבימלך מופיע כמובן אחריו. אחר כך מגיע תורו של יפתח, שחז"ל הגדירוהו: "שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה" (תנחומא בחוקותי סימן ה). אחרון בתור הוא שמשון, שחז"ל דרשו בגנותו: "שמשון הלך אחר עיניו" (סוטה דף ט ע"ב), ובעצם רק הושיע את ישראל אבל לא הנהיג אותם. אם כך הסדר הוא ברור מלמעלה למטה.
אם אכן נבחר באחד משני ההסברים שהצענו, תפתח הדלת לטענה שיפתח הגלעדי הושיע את ישראל ונלחם בנחש העמוני בתחילת תקופת השופטים. ממילא פעל בסמוך לפרשית "פלגש בגבעה" שם מפורש בכתוב, כי פנחס בן אלעזר הנהיג את העם מבחינה רוחנית. מאורע עצוב זה התרחש, על פי סדר עולם רבה, בתחילת תקופת השופטים. מכך אנו מבינים מדוע חז"ל קשרו בין פנחס הכהן הגדול לבין יפתח וטענו כי פנחס נענש היות ולא מחל על כבודו כדי להציל את בת יפתח, זאת אף על פי שאין רמז לכך בכתובים.
אם כך נשאלת השאלה, מדוע מציין יפתח כי יהודים גרים בגלעד זה שלש מאות שנה. נתרץ ונאמר כי הוא מתחיל למנות את תקופת ההתיישבות מהרגע שבניו של מנשה עוד בהיותם במצרים, כבשו שטחים בגלעד וקראו להם שמות.
אם כך מצאנו שוב כי אחד הכללים החשובים במקרא הוא "אין מוקדם ומאוחר". גם זה בא ללמדנו כי הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהבריאה ולא מסגרת על יקומית.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
