ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נשאלת השאלה מדוע אנחנו מציינים את העובדה שה' הוציא אותנו ביד חזקה, האם זה חשוב שזה היה ביד חזקה? הרי העיקר שה' הוציא אותנו מעבדות לחרות? הרי גם אילו ה' היה מוציא אותנו ממצרים בדרכי שלום מבלי שהכה את מצרים היה עלינו להודות לו? ואולי אדרבא האם לא היה עדיף שה' יוציא אותנו בדרך של הסכמה, שייתן בלב פרעה רוח של שלום ורוח של רצון טוב והוא היה משחרר אותנו מרצונו, האם זה לא היה עדיף מאשר ההוצאה בכח ביד חזקה ובזרוע נטויה והמצרים נעשו לנו לשונאים?
התשובה לשאלה היא, שדווקא עיקר התודה שעלינו להודות לה' היא על זה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים דווקא ביד חזקה ובזרוע נטויה. חסד עשה אתנו ריבונו של עולם שהוציא אותנו בדרך זו, כי ע"י כך נודע בעולם כולו שה' אלוקי עולם בחר בנו לעמו.
המכות הגדולות הניסיות, שהכל ראו כי הן אלוקיות, ככתוב, ויאמרו החרטומים אצבע ה' היא וכי יד ה' היא. כי אכן רק הקב"ה בורא העולם יכול לעשות אותות ומופתים כאלו, והוא עשה זאת בשביל להוציא את עם ישראל ממצרים, ומכאן יסיקו שעם ישראל נבחר להיות עם ה'. מעתה בעתיד תמיד יזהו את עם ישראל כעם של רבונו של עולם, ודבר הזה מבטיח את קיומו של עם ישראל.
הנה כשחטאו ישראל בחטא העגל והקב"ה רצה לכלותם, עמד משה רבנו והתפלל אל ה' ואמר להקב"ה שאי אפשר לכלות את ישראל חס וחלילה כי זה יהיה חילול ה', כי בעת שנגאלו ממצרים נודע בעולם שעם ישראל עם ה' המה, ואם הקב"ה יכלה את ישראל, יאמרו הגויים שלא יכול הקב"ה להביאם לארץ ישראל, לכן הוא כילה אותם במדבר. למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם וכו'.
אמור מעתה שהמכות שהקב"ה הכה את מצרים באותות ובמופתים הם פרסמו את הקשר בין הקב"ה ובין ישראל, ודבר זה מבטיח לישראל את הצלתם מכל צרה במשך כל הדורות. גם אם יחטאו חס וחלילה ולא יהיו ראויים מצד עצמם להצלה, אבל ה' למען שמו הגדול הקשור בישראל, מציל את ישראל מכל צרתם.
נמצא שחסד גדול עשה ה' אתנו לא רק בעובדה שהוא הוציא אותנו ממצרים לחרות עולם, אלא גם ואולי בעיקר, שהוא הכה את המצרים מכות גדולות אלוקיות שבזה שם ה' נקשר בעם ישראל. כבוד ישראל הוא כבוד ה'. וחס וחלילה כשישראל בצרה שם השם מתחלל, ומובטח על כן שלעולם עם ישראל יתקיים וינצל מכל צרה, גם אם מצדו לא תהיה לו חס וחלילה כל זכות.
על כן הננו מודים לריבונו של עולם על כל מכה ומכה שנתן למצרים, כי בכל מכה נקשר יותר שם שמים בישראל. והוא מה שאנחנו אומרים בהלל הגדול: "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו, ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו...". המכות הללו הם חסד לעולם. בזכותם הקב"ה מגן עלינו ומצילנו מכל צרה. דברים מעין אלו אפשר למצוא בפירושו של הגאון ר' יעקב מליטא בעל "מעשה נסים" על הגדה של פסח.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
סינון פסולת בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
