ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
אין חולק על הצלחתה של הרבנות הצבאית בראשותו של הרב רונצקי שליט"א בחיזוק רוח הלחימה במלחמה האחרונה, ויהי חלקי עמו בזה. אחד המדדים להצלחתו הוא מסע הרדיפה שנוהל נגדו על ידי גורמי השמאל, וכולנו מחזקים את ידיו מולם. כמדומני שגם אין חולק על המשפט האחרון שכתב לפיו "אין לשכוח כי ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, הם בסיס תפקידו של הרב הצבאי".
מה שבכל זאת נותר לדון זה על סדרי העדיפויות. על מנת להבין את הבעייתיות במהות מקומו ותפקידו של הרב הצבאי, יש להיזכר בערש הולדתו של צה"ל. צבא ההגנה לישראל כהמשך לארגון "ההגנה" נוסד כצבא חילוני כשאר צבאות העולם, אלא שראש הממשלה הראשון של מדינתנו, דוד בן גוריון, הבין שכדי ליצור אחדות חייבים "להסתדר" גם עם הדתיים. הבנה זו הייתה הבסיס למינוי רב צבאי ראשי וגוף רבנות, אשר הולידה אחר כך פקודות מטכ"ל בענייני דת. צה"ל כצבא כללי, ובהתאמה - הגדוד כיחידה, מתוכנן ועובד לכתחילה כצבא חילוני, וחוקי הדת נתפסים ככורח המציאות והגבלה שיש להתחשב בה. לאור כל זאת מובן שתפקידו הראשוני של הרב ביחידתו הוא למנוע מצב בו אורח החיים החילוני משתלט על רשות הרבים של חיי הגדוד, ולא נותן מרחב מחייה לחייל שומר התורה והמצוות.
כמובן שאנו, שלא כבן גוריון, רואים את הרב הצבאי כרב של כולם גם של החילונים, ושם יש לרב הרבה מה להשפיע, בין השאר בנושא חיזוק רוח הלחימה. אולם עוד לפני שהוא "הרב של החילונים", בראש ובראשונה הרב הוא "הרב של הדתיים". ולכן, על הרב לשים קודם כל דגש על שמירת ההלכה בכל הפרטים בחיי היום יום של הגדוד, ורק על גבי קומה זו תוכל לבוא קומה יציבה נוספת של "רוח לחימה" יהודית אמיתית.
כאשר התורה מצווה על קדושת המחנה היא מזהירה אותנו דווקא על שמירת הפרטים הקטנים, "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה... ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך". תפקידה של היתד היא שמירה קבועה על ההלכות הרגילות, וכדברי הרמב"ן "המצוה הזאת שנמנענו במחנה מן העבירות האלה הגורמות סילוק השכינה".
משיחות עם רבנים צבאיים המשרתים בקבע, עולה תמונה לפיה התחום של שמירת ההלכה בחיי היום יום, כגון הקפדה על שמירת שבת בבסיסים אינה נשמרת מספיק, וכן הדבר בענייני עירובין, כשרות וצניעות. אין ספק ש"רוח המפקד" הנושבת מלשכת הרבצ"ר, לפיה על הרב להפנות את כובד משקלו ומיטב משאביו לחיזוק רוח הלחימה, ולא לתפקיד המסורתי של שמירת ההלכה היא הגורמת (שלא במכוון חלילה) להזנחה בתחום. וכלשון רבה של אחת החטיבות בפיקוד המרכז "זו טעות להניח שהתשתית כבר קיימת, והדברים מתקיימים והולכים מכח עצמם בלבד".
טענתי היא שצריכה להיות הקפדה מסודרת ורצינית כלפי הפרטים "הקטנים", כלומר לשדר ולהכריז בראש כל חוצות שצבא ההגנה לישראל הוא צבא קודש, אשר יוכל בו כל יהודי לשרת ולהתנהג ע"פ חוקי התורה הקדושה, בין אם מדובר בשמירת השבת (ובכלל זה חרפת השתיקה כלפי פינוי מאחזים לאחר כניסת השבת), בין אם מדובר בכשרות מהודרת או בצניעות, ובין אם מדובר בהשתתפות בפינוי מאחזים חלילה. אם כן, דווקא בשמירת פרטים אלה תלויה מידת הצלחתנו בשדה הקרב, ולאו בחיזוק רוח הלחימה גרידא .
ולסיום, מעשה בתלמיד שהיו לו שני זוגות תפילין אחד רגיל והשני מהודר, ולקראת גיוסו שאל את הרה"ג אביגדור נבנצאל שליט"א, האם כדאי להשאיר בבית את הזוג המהודר כדי שלא יינזק, ולקחת לשירות הצבאי את הזוג הרגיל. ענה לו הרב: ח"ו, לשירות הצבאי יש לקחת דווקא את הזוג המהודר, משום שבמיוחד במחנה הצבאי צריך לשמור על קדושה ומצוות בצורה מיוחדת, שהרי במקום סכנה יש קטרוג וצריך דווקא להדר במצוות כמה שיותר.
על כן, מעתה אמור, ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, היא זו שיש להציבה כגולת הכותרת של תפקידו של הרב הצבאי, ואז יתקיים בנו "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
