ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצות לא תעשה שלא לאבד שום דבר קדוש ולא למחוק שום שם משמות הקדושים, שנאמר: "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" (דברים י"ב)
למות (ולחיות) על תפילין
באווירת חג נינוחה ישבו תלמידי החכמים בסוכתו של הגאון מטשעבין, ועסקו בדברי תורה, נושאי השיחה עברו מסוגיא אחת לחברתה במהירות רבה. הרבנים היו מגדולי רבניה של ירושלים, בקיאים וחריפים כאחד, כשמעליהם אופף בגדלותו הגאון בעל הבית, שהכל היטו אוזנם לשמוע מה מחדש הוא בכל נושא. סוגיות רבות הועלו שם באותו יום, כשבכללם סוגיות שעל הסדר היום התורני.
אחד הרבנים הזכיר את השאלה שבבתי המדרש היו עסוקים בה באותם הימים - המדובר היה ביהודי, שחלה במחלת הצרעת הנוראה, והיה מאושפז בבידוד חמור באחד מבתי החולים בעיר. מחלתו הייתה כה חמורה, עד שכל דבר שבה במגע עימו היה צריך להישרף, שכן אחוזי הסיכון להידבקות במחלה היו גבוהים ביותר.
הדיון הסוער בעולם התורה היה בדבר השאלה האם מותר להביא ליהודי החולה תפילין להניחם, או שמא אין להביא לו, שכן לאחר ריפויו יהיה צורך לשרוף את התפילין על מנת שלא ידביקו איש. דעת רבים מהפוסקים הייתה כי כעת יש מצוה על היהודי וחובתו לקיימה, ואין לחשבן חשבונות עתידיים על כך שיהיה צורך בשריפת התפילין, שכן בכך יפסיד היהודי את המצוה והחובה המוטלת עליו. מאידך היו שסברו כי היות ושריפת התפילין הינה איסור, האדם החולה נחשב אנוס הפטור מהמצוה. במהלך הדיון הזכיר אחד הנוכחים את תשובתו של בעל ה'חזון נחום' שהיה אחיו של הרב, והביע תימה על כך שבספרו החמיר כל כך בעניין ואסר בזמנו, במקרה דומה, להביא תפילין לחולה. הרב מטשעבין הרצין ואמר כי אצל אחיו קדושת התפילין לא היה עניין של חומרא, אלא דבר שחייו היו תלויים בו. הרב הבחין בפניהם השואלות של הנוכחים והחל לספר: בזמן המלחמה אחי הקדוש נאלץ לברוח מעירו מאימת הנאצים ימ"ש. בין חפציו המועטים שלקח עימו, נטל כמובן את זוג התפילין שלו. במהלך הבריחה השיגו אותם קבוצה של חיילים, שערכו חיפוש בכליהם. הארורים הבחינו בתפילין של אחי וברשעות נוראה, ביודעם עד כמה התפילין יקרות ליהודים, השליכו אותם לקרקע. רבי נחום זינק מיד אחרי התפילין להרימם, ותוך שהוא מתייפח בבכי נטלם ונישקם. הרשעים לא הרפו, הם נטלו את התפילין מידו בכח, ושבו וזרקו אותם על הקרקע, תוך אזהרה שאם יעז שוב להרימם הרי יירו בו במקום. רבי נחום שסירב להיפרד מהתפילין הקדושות לא זז ממקומו, עד שהארורים הרימו כלפיו את נשקם והכריחו אותו לעזוב את המקום.
רבי נחום, חיוור ושבור, צעד לעיר הסמוכה, וכשנכנס לבית הראשון שמצא בקושי הצליח לבטא בפיו את אשר אירע לתפילין הקדושות, עד שמרוב צער התמוטט ונפטר במקום.
"כפי שאתם מבינים תשובתו של אחי הקדוש בעניין קדושת התפילין לא הייתה חומרא יתרה, אלא קדושתן הייתה אצלו חמורה כל כך, עד שהיו אצלו עניין של חיים".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
133 - חלב שנשפך - בוכים או לא בוכים?!
134 - למות (ולחיות) על תפילין
135 - תקיעה בסערה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
