ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצות לא תעשה שלא לאבד שום דבר קדוש ולא למחוק שום שם משמות הקדושים, שנאמר: "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" (דברים י"ב)
למות (ולחיות) על תפילין
באווירת חג נינוחה ישבו תלמידי החכמים בסוכתו של הגאון מטשעבין, ועסקו בדברי תורה, נושאי השיחה עברו מסוגיא אחת לחברתה במהירות רבה. הרבנים היו מגדולי רבניה של ירושלים, בקיאים וחריפים כאחד, כשמעליהם אופף בגדלותו הגאון בעל הבית, שהכל היטו אוזנם לשמוע מה מחדש הוא בכל נושא. סוגיות רבות הועלו שם באותו יום, כשבכללם סוגיות שעל הסדר היום התורני.
אחד הרבנים הזכיר את השאלה שבבתי המדרש היו עסוקים בה באותם הימים - המדובר היה ביהודי, שחלה במחלת הצרעת הנוראה, והיה מאושפז בבידוד חמור באחד מבתי החולים בעיר. מחלתו הייתה כה חמורה, עד שכל דבר שבה במגע עימו היה צריך להישרף, שכן אחוזי הסיכון להידבקות במחלה היו גבוהים ביותר.
הדיון הסוער בעולם התורה היה בדבר השאלה האם מותר להביא ליהודי החולה תפילין להניחם, או שמא אין להביא לו, שכן לאחר ריפויו יהיה צורך לשרוף את התפילין על מנת שלא ידביקו איש. דעת רבים מהפוסקים הייתה כי כעת יש מצוה על היהודי וחובתו לקיימה, ואין לחשבן חשבונות עתידיים על כך שיהיה צורך בשריפת התפילין, שכן בכך יפסיד היהודי את המצוה והחובה המוטלת עליו. מאידך היו שסברו כי היות ושריפת התפילין הינה איסור, האדם החולה נחשב אנוס הפטור מהמצוה. במהלך הדיון הזכיר אחד הנוכחים את תשובתו של בעל ה'חזון נחום' שהיה אחיו של הרב, והביע תימה על כך שבספרו החמיר כל כך בעניין ואסר בזמנו, במקרה דומה, להביא תפילין לחולה. הרב מטשעבין הרצין ואמר כי אצל אחיו קדושת התפילין לא היה עניין של חומרא, אלא דבר שחייו היו תלויים בו. הרב הבחין בפניהם השואלות של הנוכחים והחל לספר: בזמן המלחמה אחי הקדוש נאלץ לברוח מעירו מאימת הנאצים ימ"ש. בין חפציו המועטים שלקח עימו, נטל כמובן את זוג התפילין שלו. במהלך הבריחה השיגו אותם קבוצה של חיילים, שערכו חיפוש בכליהם. הארורים הבחינו בתפילין של אחי וברשעות נוראה, ביודעם עד כמה התפילין יקרות ליהודים, השליכו אותם לקרקע. רבי נחום זינק מיד אחרי התפילין להרימם, ותוך שהוא מתייפח בבכי נטלם ונישקם. הרשעים לא הרפו, הם נטלו את התפילין מידו בכח, ושבו וזרקו אותם על הקרקע, תוך אזהרה שאם יעז שוב להרימם הרי יירו בו במקום. רבי נחום שסירב להיפרד מהתפילין הקדושות לא זז ממקומו, עד שהארורים הרימו כלפיו את נשקם והכריחו אותו לעזוב את המקום.
רבי נחום, חיוור ושבור, צעד לעיר הסמוכה, וכשנכנס לבית הראשון שמצא בקושי הצליח לבטא בפיו את אשר אירע לתפילין הקדושות, עד שמרוב צער התמוטט ונפטר במקום.
"כפי שאתם מבינים תשובתו של אחי הקדוש בעניין קדושת התפילין לא הייתה חומרא יתרה, אלא קדושתן הייתה אצלו חמורה כל כך, עד שהיו אצלו עניין של חיים".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
133 - חלב שנשפך - בוכים או לא בוכים?!
134 - למות (ולחיות) על תפילין
135 - תקיעה בסערה
טען עוד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שבועות מעין עולם הבא!
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
