ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כ"ו ה).
מי הוא ה"אֲרַמִּי אֹבֵד"? נחלקו בענין גדולי עולם!
רש"י בעקבות חז"ל (כך גם משמע מנוסח ההגדה של פסח) ורבנו בחיי בעקבותיו, מסבירים את הפסוק כולו על חסדי ד' שעשה ליעקב אבינו. ה"אֲרַמִּי" הוא לבן הארמי שביקש להאביד את יעקב אבינו, אח"כ הציל הקב"ה את יעקב גם מן המצרים. עם ישראל נעשה לגוי עצום אע"פ שירדו למצרים רק שבעים נפש - "מְתֵי מְעָט". גם "אבן עזרא" ובעקבותיו החזקוני, מסכימים עם רש"י ש"אָבִי" הוא יעקב אבל הם טוענים שגם ה"אֹבֵד" הוא יעקב. "אֹבֵד" במשמעות של עני, רש או חסר נכסים כמו שמשמע מהפסוקים הבאים:
"תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ: יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד" (משלי ל"א ו-ז).
אנחנו נצעד השבוע בעקבות הרשב"ם, נכדו של רש"י. הרשב"ם מסביר:
"אבי אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם. כדכת' לך לך מארצך,.... לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה כדכתיב "תעיתי כשה אובד בקש עבדך, צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום. כלומר מארץ נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ונתנה הקב"ה לנו".
ראשית נחזק בראיות נוספות את שיטתו. "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", שניים מבין שלשת הביטויים הללו בוודאי קשורים לאברהם. אברהם הוא חלק ממשפחה מלכותית ארמית שכל בניה ובנותיה נסיכים ונסיכות ארמיים (עיינו בסוף פרקים י"א וכ"ב בבראשית: מלכה / שרי הם שמות של נסיכות ואבי ארם הוא ודאי כינוי מנהיגותי. פילגש על פי פשט הכתובים ולהלכה לשיטת הרמב"ם "ה"פוסק בעניני מלכים, שייכת רק להלכות מלוכה ואכמ"ל). אבי הוא גם חלק משמו של אברהם וגם כינויו כ"ְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:... כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" ש"ּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית י"ז ד-ו).
הביטוי אב משמעותו גם שלטון ומלכות כמו בפסוק
"וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מ"ה ח).
גם הביטויים הבאים בפסוק "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם" מפנים אותנו לירידתו של אברהם למצרים, שנאמר בה "וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם" (בראשית י"ב י). הכתוב בדברים חוזר כמעט מילה במילה על הכתוב בבראשית.
אם כך, הפסוק מתפרש גם על פי הרשב"ם - נכדו של רש"י - כשבח לקב"ה על הולדתו של עם ישראל - בניו של אברהם אבי האומה, שהחזיק באמונתו, אף על פי שבשלב ראשון נאלץ לעזוב את ארם ארץ מולדתו וארץ מגורי אביו, עקב רדיפותיו של נמרוד שזרק אותו באור כשדים לכבשן האש. גם אחרי שאברהם הגיע לארץ המובטחת נאלץ לעוזבה ולרדת מצרים. צאצאיו שזכו לקיום ההבטחה "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" במצרים לא איבדו את האמונה לשוב לארצם, הארץ שאברהם הלך אליה.
לכן, בכל פעם שהחקלאים זוכים ליבול חדש, הם מביאים את הביכורים ומספרים את סיפור הולדת האומה, מימי אברהם האֹבֵד.
ממילא זכינו שוב לתובנה, כי מקורה של האומה הישראלית בארם ולא בארץ כשדים. אור כשדים שוכנת בשכנות לחרן ונחור, רחוק מאוד מאוּר המפורסמת השוכנת במסופוטמיה. ממילא עזיבתו של אברהם את חרן היא עזיבה של ארצו ומולדתו.
הבה נתפלל כי בקרוב נזכה לזכות של ההודאה בקול רם על התחדשות היבול החקלאי
בארץ ישראל תוך כדי סיפור חוזק אמונתו של אבי האומה.
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
מה מברכים על פיצה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
