ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. אמירה לפני ה' – פעמיים מופיעה.
הראשונה – בעקבות "ראשית",
והשניה - בסיום וכילוי ה"שלישית".
מה תוכן האמירות, ובמה הן נבדלות ושונות,
ומה הסיבות לאמירתן והמגמות?
ב. המילה הערבית "אמיר" – מקורה בפרשה.
נסיך ושליט – משמעותה ופרושה.
למילה זו אין רע בתורה,
ובפעם היחידה מופיעה היא בסדרה.
האם גם רש"י ושאר הפרשנים,
משמעות דומה למילה זו נותנים?
ג. נאום המצוות שע"י משה נאמר,
בפרשת "כי תבוא" רק נגמר.
באיזו פרשה נמצאת תחילתו,
והיכן, בדיוק, בפרשתנו - חתימתו?
ד. אוניות בפרשתנו - היכן מופיעות,
להיכן הן שטות ומה הן נושאות?
ה. מאחר שהזכרנו את האוניה,
יש לציין שבפרשתנו נמצא גם דאייה.
מי הוא הדואה,
ומה מסמל זה הגאה?
ו. עומדים אנו לפני ראש-השנה,
אך דווקא בפסח נקרא קטעים מהפרשה.
מהם הפסוקים שבליל הסדר נאמרים,
ומדוע דווקא הם הנבחרים?
ז. בליל ר"ה נוהגים לאכול ראש כבש או דג
ולומר: "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".
היכן פעמיים בסדרה,
מקור לזו האמירה?
ח. המילה "טנא" לא מצויה במקרא,
מלבד אצלנו – במקומות שונים בסדרה.
ארבע פעמים את פרשתנו ה"טנא" מעטר,
האם תוכלו את כולן למצוא ולאתר?
ט. "בסתר" משולש בסדרה,
מופיע תמיד בדבר עבירה.
שתי עבירות בסתר מתבצעות,
ושם גם מתרחש שיא הצרות והרעות.
תמיד חמור מאד שעבירות נעשות,
אז מדוע דווקא אלו שבסתר מודגשות?
תשובות
א. אמירת 'מקרא ביכורים' בהבאת הפירות הראשונים למקדש. 'וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד אבי... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'' - סיפור השעבוד ויציאת מצרים וביאת הארץ.
אמירת 'וידוי מעשרות' לאחר סיום הפרשת המעשרות מיבול השנה השלישית והשישית לשמיטה, בערב פסח בשנה הרביעית והשביעית. 'ואמרת לפני ה' אלוקיך בערתי הקודש מן הבית... השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש' - וידוי האדם שנתן ואכל את כל המעשרות כראוי ותפילה לברכת ה' לישראל ולארץ.
ב. 'את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום' (כ"ו, י"ז-י"ח). רש"י- 'אין להם עד מוכיח במקרא ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה', אבן עזרא- 'מלשון גדולה'.
ג. נאום המצוות מתחיל בפרשת ואתחנן (ה', א') ומסתיים בפרשתנו (סוף פרק כ"ו).
ד. 'והשיבך ה' מצרים באוניות' (כ"ח, ס"ח).
ה. 'ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר' (כ"ח, מ"ט).
ו. עיקר הגדה של פסח הוא דרשות חז"ל על פסוקי סיפור יצי"מ ב'מקרא ביכורים' (כ"ו, ה'-ח').
ז. בברכה- 'ונתנך ה' לראש ולא לזנב' (כ"ח, י"ג), ובקללה- 'הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב' (כ"ח, מ"ד).
ח. 'ולקחת מראשית כל פרי האדמה... ושמת בטנא... ולקח הכהן הטנא מידך' (כ"ו, ב'- ד'), 'ברוך טנאך ומשארתך' (כ"ח, ה'), 'ארור טנאך ומשארתך' (כ"ח, י"ז).
ט. 'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש ושם בסתר' (כ"ז, ט"ו), 'ארור מכה רעהו בסתר' (כ"ז, כ"ד), '... ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחוסר כל בסתר' (כ"ח, נ"ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
