ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
לאור דרישת רבים, אנו שמחים לפרסם דף בדיקה הנועד לעזור לכל המעונין לברר את רמת הכשרות במסעדות, אולמות וכד' מול המשגיח.
אמנם אלו רק נקודות כלליות ובסיסיות שאינן נכנסות לפרטי הפרטים, אך יש באפשרותן לתת התרשמות ראשונית על מצב ורמת הכשרות במקום הנבדק. הרחבה בפרטי ההלכות ניתן למצוא באתר כושרות.
הטבלה בנויה משאלה ותשובה צפויה, לפי רמות הכשרות, בליווי הסברים ומשמעות התשובה.
| שאלה | רמת כשרות גבוהה | רמת כשרות רגילה | הערות | |
| כללי | מי נותן את ההכשר ובאיזו רמה (מהדרין/רגיל)? | רבנות מהדרין בד"ץ מוכר | רבנות בכשרות רגילה או בד"ץ לא מוכר או גוף שנפסל ע"י הרבנות
| ודאי שבמקום בו אין כלל השגחה או תעודת כשרות – אין לאכול בו. לברר מיהו נותן הכשרות ובאיזו רמה. אם מדובר בבד"ץ - האם יש גם תעודה של הרבנות המקומית. יש להתייחס אל בד"ץ לא מוכר כאילו אין השגחה במקום. |
| רמת ההשגחה | האם משגיח נמצא במקום? | כן | לא נמצא | גם אם המשגיח אינו נוכח, חשוב לבקש לדבר עימו בטלפון נייד. ללא בירור מסודר עם המשגיח מומלץ שלא לאכול במקום. |
| כמה שעות ביום המשגיח נוכח במקום? במידה והמשגיח לא נמצא במקום כל שעות הפעילות, מדוע לא? | השגחה צמודה בכל שעות פעילות המטבח | המשגיח נמצא כמה שעות ביום או מבקר מדי פעם | תלוי בצורך לפי אופיו של המקום: יש מקומות שמבשלים במשך כל שעות היום ויש מקומות שצריך השגחה רק בזמן מוגדר (לדוגמא פיצריות, דוכני פלאפל). לעיתים, במקום המשגיח, נמצא במקום "נאמן כשרות" במשך כל היום. | |
| נושאים נוספים לבדיקה | בישולי עכו"ם: האם יהודי מבשל או גוי? במידה והגוי מבשל, האם הדלקת האש נעשית ע"י היהודי? | רק יהודי מדליק את האש ומבשל | יש גוי שמבשל במקום, אך יהודי מדליק את האש | א. כשרק יהודי מבשל: מהדרין לכל הדעות. ב. אם יהודי מדליק את האש וגוי מבשל: לאשכנזים (כדעת הרמ"א) די בהדלקת האש ע"י יהודי – אפשר לאכול. לספרדים (כדעת השו"ע) המקפידים שרק יהודי יבשל – אין לאכול שם, והכלים נטרפים. |
| מוצרי גלם יבשים: באילו הכשרים משתמשים? | מוגבל להכשרים מסוימים | ללא הגבלה | ההכשרים על חו"ג תלויים ברמת ההקפדה האישית של כל אחד. אם אין הגבלה, אפשר לברר באלו מוצרים משתמשים כעת. | |
| בשר ועופות | מוצרי חלק בבקר, ומהדרין בעוף | מוצרים בכשרות רגילה | מחלוקת שו"ע ורמ"א לענין החיוב של "חלק" בבקר וצאן, כ"א ינהג לפי מנהג אבותיו. | |
| ירקות עלים:
באילו חברות משתמשים?
| הגבלה לחברות מסוימות | ללא הגבלה | הרה"ר מחייבת, גם ברמה רגילה, שכל ירקות העלים יהיו מגידול מפוקח ללא תולעים (חוץ מכרוב ברמה רגילה). אם קיימת הגבלה להכשרים מסוימים, הדבר תלוי ברמת ההקפדה האישית של כל אחד. אם אין הגבלה, אפשר לברר מה משתמשים בפועל כעת.
| |
| קטניות: ברירת קטניות | הברירה נעשית ע"י המשגיח | הברירה (במידה ומתבצעת) נעשית ע"י העובדים. | סוגים שונים של קטניות זקוקים לברירות שונות (ביבש, ברטוב וכד') ובכמויות שונות (בדיקה מדגמית או של הכל). | |
| מאפים (מוצרי לחם, עוגות, בורקס וכדו'): מאפים ממאפיה חיצונית – תלוי בהכשר של המאפיה |
|
| מאפים הנאפים בבית העסק: א. שימוש בקמח: תלוי בצפיפות הנפה (50-70 מש). קמח מנופה צריך להשמר בקירור. ב. הפרשת חלה: מי מפריש? ג. חומרי גלם: כנ"ל, תלוי בהכשרים. | |
| טבילת כלים: האם הכלים טבולים? | כן | לא | יש המתירים ויש האוסרים לאכול בכלים שלא נטבלו בבתי עסק. |
עמותת כושרות שמה לה למטרה את קידום המודעות לערכי הכשרות, הן ע"י חינוך ותודעה – שיעורים, ימי עיון, סיורים לימודיים ועוד, והן ע"י עשיה וייעוץ בשטח – יצירת "תו תקן" כשרותי, בדיקת מקומות, פיקוח באירועים וכדו'.
לפרטים:
www.kosharot.co.il
[email protected]
052-5665263

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













