ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
לאור דרישת רבים, אנו שמחים לפרסם דף בדיקה הנועד לעזור לכל המעונין לברר את רמת הכשרות במסעדות, אולמות וכד' מול המשגיח.
אמנם אלו רק נקודות כלליות ובסיסיות שאינן נכנסות לפרטי הפרטים, אך יש באפשרותן לתת התרשמות ראשונית על מצב ורמת הכשרות במקום הנבדק. הרחבה בפרטי ההלכות ניתן למצוא באתר כושרות.
הטבלה בנויה משאלה ותשובה צפויה, לפי רמות הכשרות, בליווי הסברים ומשמעות התשובה.
| שאלה | רמת כשרות גבוהה | רמת כשרות רגילה | הערות | |
| כללי | מי נותן את ההכשר ובאיזו רמה (מהדרין/רגיל)? | רבנות מהדרין בד"ץ מוכר | רבנות בכשרות רגילה או בד"ץ לא מוכר או גוף שנפסל ע"י הרבנות
| ודאי שבמקום בו אין כלל השגחה או תעודת כשרות – אין לאכול בו. לברר מיהו נותן הכשרות ובאיזו רמה. אם מדובר בבד"ץ - האם יש גם תעודה של הרבנות המקומית. יש להתייחס אל בד"ץ לא מוכר כאילו אין השגחה במקום. |
| רמת ההשגחה | האם משגיח נמצא במקום? | כן | לא נמצא | גם אם המשגיח אינו נוכח, חשוב לבקש לדבר עימו בטלפון נייד. ללא בירור מסודר עם המשגיח מומלץ שלא לאכול במקום. |
| כמה שעות ביום המשגיח נוכח במקום? במידה והמשגיח לא נמצא במקום כל שעות הפעילות, מדוע לא? | השגחה צמודה בכל שעות פעילות המטבח | המשגיח נמצא כמה שעות ביום או מבקר מדי פעם | תלוי בצורך לפי אופיו של המקום: יש מקומות שמבשלים במשך כל שעות היום ויש מקומות שצריך השגחה רק בזמן מוגדר (לדוגמא פיצריות, דוכני פלאפל). לעיתים, במקום המשגיח, נמצא במקום "נאמן כשרות" במשך כל היום. | |
| נושאים נוספים לבדיקה | בישולי עכו"ם: האם יהודי מבשל או גוי? במידה והגוי מבשל, האם הדלקת האש נעשית ע"י היהודי? | רק יהודי מדליק את האש ומבשל | יש גוי שמבשל במקום, אך יהודי מדליק את האש | א. כשרק יהודי מבשל: מהדרין לכל הדעות. ב. אם יהודי מדליק את האש וגוי מבשל: לאשכנזים (כדעת הרמ"א) די בהדלקת האש ע"י יהודי – אפשר לאכול. לספרדים (כדעת השו"ע) המקפידים שרק יהודי יבשל – אין לאכול שם, והכלים נטרפים. |
| מוצרי גלם יבשים: באילו הכשרים משתמשים? | מוגבל להכשרים מסוימים | ללא הגבלה | ההכשרים על חו"ג תלויים ברמת ההקפדה האישית של כל אחד. אם אין הגבלה, אפשר לברר באלו מוצרים משתמשים כעת. | |
| בשר ועופות | מוצרי חלק בבקר, ומהדרין בעוף | מוצרים בכשרות רגילה | מחלוקת שו"ע ורמ"א לענין החיוב של "חלק" בבקר וצאן, כ"א ינהג לפי מנהג אבותיו. | |
| ירקות עלים:
באילו חברות משתמשים?
| הגבלה לחברות מסוימות | ללא הגבלה | הרה"ר מחייבת, גם ברמה רגילה, שכל ירקות העלים יהיו מגידול מפוקח ללא תולעים (חוץ מכרוב ברמה רגילה). אם קיימת הגבלה להכשרים מסוימים, הדבר תלוי ברמת ההקפדה האישית של כל אחד. אם אין הגבלה, אפשר לברר מה משתמשים בפועל כעת.
| |
| קטניות: ברירת קטניות | הברירה נעשית ע"י המשגיח | הברירה (במידה ומתבצעת) נעשית ע"י העובדים. | סוגים שונים של קטניות זקוקים לברירות שונות (ביבש, ברטוב וכד') ובכמויות שונות (בדיקה מדגמית או של הכל). | |
| מאפים (מוצרי לחם, עוגות, בורקס וכדו'): מאפים ממאפיה חיצונית – תלוי בהכשר של המאפיה |
|
| מאפים הנאפים בבית העסק: א. שימוש בקמח: תלוי בצפיפות הנפה (50-70 מש). קמח מנופה צריך להשמר בקירור. ב. הפרשת חלה: מי מפריש? ג. חומרי גלם: כנ"ל, תלוי בהכשרים. | |
| טבילת כלים: האם הכלים טבולים? | כן | לא | יש המתירים ויש האוסרים לאכול בכלים שלא נטבלו בבתי עסק. |
עמותת כושרות שמה לה למטרה את קידום המודעות לערכי הכשרות, הן ע"י חינוך ותודעה – שיעורים, ימי עיון, סיורים לימודיים ועוד, והן ע"י עשיה וייעוץ בשטח – יצירת "תו תקן" כשרותי, בדיקת מקומות, פיקוח באירועים וכדו'.
לפרטים:
www.kosharot.co.il
[email protected]
052-5665263

אחדות זו מעבדה של בירורים

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

האם מותר להתקלח ביום טוב?

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה מברכים על פיצה?

תהיו חמים!

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















