בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • ענינו של יום
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

רגעי החירות של יום הכיפורים

undefined

הרב דב בערל וויין

תשרי תש"ע
3 דק' קריאה
יום הכיפורים הוא יום של שלווה, תפילה הגות ומחילה. הוא שואב את קדושתו הייחודית מכל הדברים האלה. זהו באמת ובתמים יום אחד בשנה, כפי שתפילות היום מתארות אותו.
אך יש עוד מימד לקדושת היום הזה. זה הוא יום של חירות. בתקופת בית ראשון, כשהגיעה שנת היובל, יום הכיפורים היה היום שבו שוחררו העבדים. קול השופר ביום הכיפורים היה הקריאה שלהם לעזוב את אדוניהם ולהפוך לאנשים עצמאיים ויצרניים בזכות עצמם. בימינו אין לנו בית מקדש או שנת היובל, אך המסר של החירות האישית הוא עדיין חלק בלתי נפרד מהקדושה של יום הכיפורים. כולנו עורגים לחירות אישית, ועם זה, כולנו כבולים לצורות שונות של כפייה, שאת מקצתן הבאנו על עצמנו ואת השאר אחרים כופים עלינו בעל כורחנו, לכאורה.
לכן יום כיפור מאפשר לנו לפחות יום אחד של חירות, יום שבו הטלפון הנייד לא קיים, השוק סגור, יום שבו אי אפשר להשיג שום הישג חומרי, יום שבו אנחנו נשארים לבד עם עצמנו ומתרכזים ברוח ובנצח. ביום הכיפורים איננו מעסיקים את עצמנו במחר המיידי אלא במחר הנצחי. למשך יום אחד לפחות, הראייה לטווח הקצר הופכת לראייה לטווח הרחוק, ואנחנו משתחררים מכבלי היומיום שמגבילים אותנו כל כך בהתנהגות ובמחשבות. היום הזה הוא מתנה אדירה.
חזרה בתשובה היא רק היבט אחד של החירות האישית. היהדות מלמדת אותנו שכאשר אדם חוזר בתשובה הוא בורא את עצמו מחדש, כביכול, וזאת המשימה הקשה ביותר שאדם יכול לבצע. אנחנו מוטרדים ממה שבני משפחה או חברים לשעבר יאמרו על האדם החדש הזה שנהיה. קשה להסתגל לאדם חדש, אפילו לאדם המשתנה עצמו קשה להסתגל. מסיבה זו אמר רבנו ישראל ליפקין מסלנט שהקול הגדול ביותר שנשמע ביקום הוא קולו של הרגל שנשבר. התמכרויות גופניות מסוכנות מאד וקשה להחריד להתגבר עליהן. התמכרות כזאת היא סוג של עבדות, בייחוד מאחר שלרוב ההתמכרויות אנחנו בוחרים להתמכר.
התמכרויות רוחניות ונפשיות מסוכנות ואיומות באותה מידה. אנשים מתקשים לשנות מושגים מוקדמים או דפוסי התנהגות שאיתם באו. חכמי התלמוד אמרו, בחכמתם כי רבה, שאחרי זמן-מה עבדים מפתחים אדישות וחשים שביעות רצון, לכאורה, מתפקידם בחיים. נוח להם במצב הזה שמסיר מהם כל אחריות. לחירות אישית תמיד יש מחיר. המחיר הוא נכונות של האדם לברוא את עצמו מחדש, ולא משנה מה אנשים אחרים חושבים על כך. יום הכיפורים מאפשר לנו להתחיל בתהליך השחרור העצמי ולומר בגלוי לאלקים ולעצמנו שאנחנו נחושים בדעתנו להפוך לאנשים חדשים, לאנשים טובים יותר. יום הכיפורים יכול למחוק התמכרויות ישנות ולשחרר אותנו להשיג הישגים חדשים וגדולים.
הרבי מקוצק, הרב מנחם מנדל (הלפרין) מורגנשטרן אמר שאין באמת ימי צום בלוח השנה
היהודי. בתשעה באב הצער על חורבן המקדש חזק כל כך עד שאין לנו שום תיאבון לאכול. מי מסוגל לאכול? ביום הכיפורים אנחנו חשים התעלות רוחנית כזאת, עד שאין לנו שום צורך לאכול. שחרור מצרכים גופניים למשך היום הופך אותנו לאנשים חדשים שמתבוננים פנימה ומחפשים משמעות וסיפוק. בבגדים לבנים ונטולי כל קישוטים ותכשיטים, אנחנו משוחררים מכללי האופנה והחברה.
הקב"ה אמר למשה להשיל את נעליו כשהוא דורך על אדמת קודש. זה סימן לענווה ולהתחברות לאדמה גם יחד. במפגש עם הסנה הבוער משה הופך לאדם חדש. משה איננו עוד הרועה הפשוט שמטפל בעדרים של חותנו, כהן מדין, אלא נביא גדול ומנהיג שאין דומה לו בתולדות האנושות והעם היהודי. גם אנחנו, כשאנחנו חולצים את נעלי העור הנוחות והיקרות שלנו בערב יום הכיפורים, זאת הכרזה שגם אנחנו רוצים להפוך לאנשים חדשים, להתחבר לאדמת הקודש. אנחנו מתפללים שתשרה עלינו רוח חדשה של קדושה ואחריות. ביום הכיפורים, לפחות ליום אחד, אנחנו סוף סוף בני חורין באמת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il