ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה [כו, לד].
"עשו היה מחקה את מעשי אביו, כדברי המדרש [ב"ר פרשה סה] אמר: "מה אבא נשא אישה בהיותו בן ארבעים, כך גם אני". עשו ראה את בחינת הגבורה מאביו. אבל במקום שאביו השתמש בזה למסירת נפש לעבודת ד', השתמש בזה עשו להנאת עצמו, כדכתיב: "ויהי עשו איש יודע ציד, אש שדה". יצחק כי כהתה עינו ולא ראה את מעשה עשו, בחפצו למסור את ברכות אברהם, חשב כי לתפקיד של בחינת הגבורה בעולם נחוץ גם בעל כוח וגבורה חיצונית, וברך את עשו. הרי בקדושת הבכור שיש לעשו, וכוח הגבורה שלו, יוכל להשפיע דרך ד' בעולם. וראיה לכך שהרי היו אח"כ נביאים גם לאומות העולם, כמו בלעם. אולם באמת עיקר תפקיד הנביאים היה להחזיר את העם בתשובה, ולגייר גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה. וזה אפשר רק בכוח של תשובה שנתנה לישראל, אם בתור ציווי או בתור הבטחה "ואתה תשוב" [דברים ל, ח].
וזה שאמרו חז"ל [פסחים פח.] "לא כאברהם שקרא למקום "הר" דכתיב "בהר ד' יראה", ולא כיצחק שקרא למקום "בית" דכתיב "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים" עכ"ל. כי "הר" הוא בחינת הפקר. ל"שדה" ישנה כבר עניין של בעלות ורשות, למי השדה שייך, אבל בכל זאת המקום פתוח לכל. אולם "בית" הוא כבר מוקף ומסוגר, למי יש רשות להיכנס, ולמי אין רשות להיכנס. כך אברהם ביקש מד' על ישמעאל "לו ישמעאל יחיה לפניך" [בראשית יז, יח]. יצחק היה חפץ למסור את הברכות לעשו, כלומר חשב להוציא עוד אומה נבחרת (בעלי מידת גבורה) מבין הגויים. אבל יעקב ראה כי קיום האומה הישראלית יכולה להיות רק בשעה שהאומה הישראלית תהיה נפרדת, עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב [במדבר כג, ט] כי אף אמנם שיש במידת תפארת גם חסד, להיטיב ולהראות לאומות דרכו של ד', אבל יש בה גם גבורה (לצמצם). ובעיקר תפקידה לתקן שיהיו ישראל נפרדים לעצמם, לא מעורב בין הגויים אלא חטיבה בפני עצמם. וכו' וכו'.
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ו)
פרק ו:
מכתבי חסידי 'בית אברהם' בלודז' למרן הראי"ה
בשבוע שעבר סיפרנו על הרקע להקמת סניף לחסידות 'בית אברהם' בעיר לודז' שבפולין. הבאנו מסמכים חדשים מארכיונו של ר' יעקב אלחנן פלאי זצ"ל, ממייסדי הסניף בלודז', וגם ראינו שאחת ממטרותיהם הייתה להפיץ בעם ישראל את תורת מרן הראי"ה.
השבוע נספר על המכתבים המעניינים ששלחו חסידי 'בית אברהם' בלודז' למרן הראי"ה, ותשובתו אליהם.
הרב משה צבי נריה זצ"ל פרסם את שלושת המכתבים הבאים בספרו 'בשדה הראי"ה' [עמ' 554]. מתוך תוכן המכתבים, ומתוך דברים שמציין בכתביו רי"א פלאי, מתברר כי חליפת המכתבים הייתה גדולה יותר, אך כנראה שיתר המכתבים נעלמו במשך השנים.
"להפיץ מעינותיו חוצה"
במכתב הראשון שנשלח מ'בית אברהם' בלודז למרן הראי"ה, מספרים החברים למרן הראי"ה על הקמת הסניף בעירם, ומבקשים ממנו את הסכמתו והדרכתו:
"ב"ה לודז, יום ג' י"ט למב"י תרצ"ב
אל כבוד קדושת רבנו הגדול נזר ישראל ותפארתו מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א מרא דארעא קדישא בירושלים תובב"א
אחדש"ת כמשפט
זה מכבר שבלב קבוצת אברכים גמלה המחשבה להדבק ולהתקשר בקשר מעשי בצל כ"ק רבנו שליט"א, ע"י יסוד בית לתורה ולתפילה על שמו, אבל מפני סיבות שונות נתעכב הדבר. אולם עכשיו אנו יכולים להודיע לכ"ק רבנו שליט"א, שבע"ה יצא הדבר לפועל ושכרנו מקום מיוחד לבית תפילה בשם "בית אברהם" שיהיה גם מקום להרבצת תורה, והחל מליל התקדש חג הפסח העבר אנו מתפללים ולומדים ביחד בדיבוק חברים, ותודה לא-ל אנו מוסיפים חיל בכמות ובאיכות, והשי"ת יעזרנו מציון ברוחניות וגשמיות ונזכה לאהבת תורה וקיום מצוותיה בהידורן על אדמת מולדתנו.
ועכשיו בקשתנו שטוחה לפני כ"ק מרן שליט"א, שיסכים על ידינו ויברך את פועל כלפינו בברכה מקודש, ולסעדנו ולחזקנו בהאצלת מעיני תורתו וחכמתו ולהודיענו ממנהג וסדר התפילה אצל רבנו שליט"א וגם סדר הזמירות בסעודה שלישית בשבת, ובכלל הוראות להנהגת הקבוץ בכלל ולהחברים בפרט בתורה ועבודה, בכדי שנוכל להפיץ מעינותיו חוצה ולקרב על ידי זה את לבות הרבה לאהבת ארץ ישראל ולפעולה בעד בנינה במהרה.
בצפיתנו לתשובה מכ"ק מרן שליט"א אנו חותמים ב"ב ירושלים ובתקוה לזכות לעלות לציון ברינה ולהשתתף בבנינה בשם הועד
יעקב אלחנן פיליק, יעקב קוזלבסקי".
לאחר ששלחו חברי 'בית אברהם' את מכתב זה, חיכו מספר חודשים לתשובת הראי"ה, ומשבוששה זו להגיע - מסיבות לא ברורות - החליטו לשלוח מכתב נוסף, בו הם חוזרים על דברי המכתב הראשון, אך גם מוסיפים עליו שלושה דברים: א. בקשת ספריו. ב. הבטחה לתרום לישיבת 'מרכז הרב'. ג. ברכה לקראת ראש השנה. וזה לשון המכתב:
"משתוקקים ללמוד בספרי מרן שליט"א"
"בית אברהם" בלודז
ב"ה לודז, יום ג' כ"ו אלול ה' תרצ"ב
לכבוד מורנו ורבנו אורן של ישראל, מרא דארעא קדישא
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א
ירושלים עיה"ק
מורנו ורבנו!
הן ידוע כבר למרן שליט"א ממכתבנו הקודם מח' אייר דהשתא, על דבר יסוד בית תפילה בעירנו על שמו, בשם "בית אברהם", שישמש בית ועד לתורה ולתפילה ולפעולה ארצישראלית, ולשם זה חפצנו להתקשר קשר רוחני עם מרן שליט"א, ובמכתבנו הנ"ל בקשנו ממרן שליט"א שירצה את פועל כפינו, ויתן את הסכמתו למפעלנו, וישלח לנו את ברכתו מקודש.
והנה אפשר הדבר שמכתבנו לא נתקבל, ומפני זה לא קבלנו עד עכשיו תשובה, לכן בקשתנו שטוחה מלפני הדר"ג שיואיל בטובו לכבדנו בתשובתו ולהורנו מדרכיו כגון מנהגי תפילה וזמירות בשבתות וביו"ט, ובכלל לציין לנו את הדרכים לתורה ועבודה, ובפרט אנו משתוקקים ללמוד בספרי מרן שליט"א שאינם נמצאים אצלנו, ואי"ה כשנקבלם נשלח את מחירם, כמו כן נשתדל שבימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ינדרו מתפללינו בעת עלייתם לתורה, על ישיבת מרכז הרב.
ובעמדנו עכשיו על סף השנה החדשה, אנו שולחים לרבנו הגדול את ברכותינו החמות לשנה החדשה, ומברכים אותו בכתיבה וחתימה טובה, תהיה השנה הזאת שנת גאולה ופדות לעמנו הנדכה והנענה, והשוכן בציון יקבל תפילותינו לרצון ויאמר לצרותינו די ויביאנו לציון ברינה אכי"ר [אמן כן יהי רצון].
בצפיתנו להכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לשנה החדשה אנו חותמים בשם מתפלל בית התפילה שלנו.
יעקב אלחנן פיליק, יעקב קוזלבסקי".
"אור יקרות רעיונותיו הקדושים"
לאחר השתדלות רבה מצידם של אנשי 'בית אברהם' וחבריהם בארץ ישראל, נוצר הקשר עם מרן הראי"ה, ואכן זכו לקבל ממנו את ספרי קודשו, בצירוף ברכה מיוחדת מאתו אשר תוכנה אינו ידוע לנו. בעקבות כך שלחו לו את מכתב התודה הבא:
"ב"ה לודז ל"ג בעומר ה' תרצ"ג
אל כבוד רבנו הגדול מרא דארעא קדישא ואור אורן של ישראל מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.
רבנו הגדול!
אחרי השתוקקות ממושכה וצפית קודש זכינו סוף סוף ע"י ההתקשרות האישית של חברנו החביב ישראל יצחק הכהן נ"י לקבל את ארבעת הספרים הקדושים של כ"ק מרן שליט"א בצרוף ברכתו מקודש, ואנו חשים להשיב למרן שליט"א בחיבת קודש את תודתנו הלבבית על השמחה הגדולה ששמחנו בהגלות לנו אור יקרות רעיונותיו הקדושים להדריכנו על במותי הדרכים הישראליים המקוריים הנובעים מהמעין הקדוש של נצח ישראל.
אנו מלאי תקוה שזהו רק ראשית ההתקשרות ושנזכה כפעם בפעם להפקד מכ"ק מרן שליט"א בנועם טללי אורותיו להגיה על מחשכי מחשבותינו, בתוקף המצב האיום של בית ישראל בארצות פזוריו, ולהאיר לנו את הדרך בהוראות מסבירות לתורה ולתפילה כמנהגי בית המדרש של כ"ק מרן שליט"א בשבתות ובחגים, להמשכת חוגים יותר רחבים בהפצת תורת אמת וחיבת ארץ הקודש מרוצפת באהבת ישראל לתחית כל היקר והקדוש לנו.
והננו חותמים בצפית ישועה בכלל ובפרט ושנזכה לעלות לציון ברינה, בשם כל מתפלל בית המדרש המסורים לכת"ר באהבה,
יעקב אלחנן פיליק
דובעריש קורנענצקי בן מרים".
מאז והלאה, שמרו אנשי 'בית אברהם' בלודז' על הקשר החם עם האדמו"ר - מרן הראי"ה. הקשר התבטא בחליפת מכתבים, ובביקורים שערכו אצלו בעת שעלו לבקר בארץ בחגים ובמועדים.
בחודש אדר תרצ"ד עלה ארצה שליח 'בית אברהם', רי"א פלאי, כשבכוונתו היה להיפגש עם מרן הראי"ה ע"מ לבסס ולפתח את הקשרים של 'בית אברהם' עמו. אך למגינת הלב, הוא לא הספיק להיפגש עם מרן הראי"ה, וכך הוא מספר במכתבו אל חבריו [התפרסם לראשונה בגיליון 100 של 'שבת הראי"ה]:
"אני, שבמובן ידוע חִשבתם אותי לבא-כוחכם [...] חשבתי תיכף עם בואי לארץ ישראל, שבאם אהיה אצל מרן הגה"ק זצלה"ה ואדבר אתו ע"ד הרחבת פעולותינו ולהדק באופן יותר חזק את הקשרים אכתוב לכם מכתב מפורט ויתחיל קשר מכתבים תמידי, אבל אוי לנו! כי שודדנו! ואללי לי כי לא זכיתי בפעם הזאת אפילו לראותו. כי אני באמת תיכף כשבאתי יום לפני ערב שבועות חפצתי לנסוע לירושלים על החג אבל בשום אופן לא נתנו לי אשתי וחברי שאסע, ועל לב מי עלה שהאסון המחריד מתקרב כל כך מהר".
בשבוע הבא: חסידי 'בית אברהם' בעיר וולצולבק שבפולין
ובראשם הגאון ר' כתריאל פישל טכורש זצ"ל
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
