ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בבתים רבים לכל שבת מתלווה החשש: איך יראה שולחן השבת בביתנו השבוע? ילדים שעוזבים את שולחן השבת באמצעו, מריבות, שיחות רדודות וקריאת עיתונים במהלך השירה המשפחתית, הם לצערנו תופעות מוכרות, לצד שולחנות שבת מרוממים ומקדשים.
את הקומה התורנית השבוע נייחד לנושא קירוב בני המשפחה לשולחן השבת, כדי שמלאכי השלום ישכנו בביתנו.
את הקומה התורנית השבוע נייחד לנושא קירוב בני המשפחה לשולחן השבת, כדי שמלאכי השלום ישכנו בביתנו.
להשקיע!
הרב שבתי סבתו שליט"א - ראש ישיבת מצפה יריחו
בשבת נאמרה מצווה מיוחדת: "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות ט"ז) - שבת צריכה הכנה. הגמרא מספרת לנו על גדולי ישראל שהשקיעו בהכנת השבת, כל אחד בדרכו שלו. זהו המושכל הראשון אותו אנו צריכים להפנים, לפני שאנחנו באים לדבר על חיבור בני המשפחה לשולחן השבת. אין כל דרך להגיע לשבת ככלל, ולשולחן שבת בפרט, אם אנחנו לא מוכנים.
את שולחן השבת צריך לראות כמשימה וכפרויקט, ולהתכונן אליו בהתאם. ההכנה מתחילה גם בהשקעה בתבשילי השבת. ברגע שהילדים ירגישו שהשבת מענגת אותם, ולא מביאים לשולחן מאכל רגיל או קנוי, אלא מגישים מאכלים מיוחדים, שכולם אוהבים ושהשקיעו רבות בהכנתם - היחס לשולחן השבת ישתנה.
הוא הדין בשילוב רוחניות בשולחן השבת. חובה לחשוב מה הם הדברים המעניינים את בני הבית. היום ניתן בקלות להגיע לדברי תורה בתחומים שונים. אי אפשר להסתפק בדברי תורה הנלקטים מכל הבא ליד, כי התוצאות תהיינה בהתאם. גם בדברי התורה צריך להשקיע, לחפש, לחשוב ולתכנן רעיון מעניין או אקטואלי שנלקח מן הפרשה. לדוגמה, אם בבית מחבבים את השפה העברית, אפשר לתכנן שאלות המבוססות על מילים מיוחדות בפרשה, או רעיון מתוך טעמי המקרא, או חידודי לשון.
חובה להכין מראש גם את השירים שילוו את שולחן השבת, ולא רק לדקלם מתוך הברכון . יש לערוך מראש תוכנית של שירים לערב ולבוקר. אני אישית, עסקתי הרבה בחיבור שירים מיוחדים שתכנם הוא סיכומי שיעורים תורניים, באופן זה, אפשר לשיר את השיר ולשוחח עליו. כמו כן, יש להכין מראש סיפורים לשולחן השבת , ולא רק לקחת ספר ולהתחיל לקרוא. לפני השבת יש לקחת סיפור לעבד אותו, להוסיף או לגרוע. מהסיפור ייהנו הקטנים, מדברי ההלכה ייהנו הגדולים ובכך נרכז את תחומי ההתעניינות מכיוונים רבים.
אם הגענו למצב שבו ילד לא מגיע לשולחן השבת חובה לעשות כל מאמץ בכדי לשנות את המצב. לאפשר לילד להזמין את חבריו לשולחן שבת, או לבדוק מה מושך את הילד החוצה ואותו להביא פנימה. זה ניתן ואפשרי, רק צריך להשקיע ואז כל השקעה תשא פרי.
"כללי עבודה"
הרב יואל קטן שליט"א - ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון 'שלמה אומן'
אכן מדובר בבעיה קשה, שבה לעיתים כפסע בין סעודה חווייתית לבין 'מלחמת אבות ובנים'... אין לי מתכון בטוח, אך לענ"ד קיימים כמה כללי 'עשה' ו'לא תעשה' די יעילים:
א. לדאוג שיהיה מנהג קבוע שכל אחד מבני הבית שמסוגל לכך יגיע לסעודה עם דבר תורה מוכן מראש [לא חייבים לשמוע את כולם דווקא בליל שבת, יש בשבת שלוש סעודות...].
ב. כדאי שהחלק הראשון של הסעודה יוקדש יותר לקטנים, לשמיעת חוויותיהם, לפירושיהם ושאלותיהם על פרשת השבוע וכדו', והמשך הסעודה יוקדש יותר לגדולים - אחרי שהקטנים כבר התעייפו [בעיקר בליל שבת].
ג. אבי המשפחה 'יצטייד' בכמה דברי תורה וסיפורים יפים ופשוטים שטובים גם לגדולים וגם לקטנים, למקרה שבו נוצר 'חלון' בסעודה [בין המנות וכד'].
ד. לבקש, ולעמוד על כך, שבזמן ששרים שירי שבת כל בני הבית ישתתפו בשירה, גם מי שפחות אוהב לשיר; ו'אחר המעשים ימשכו הלבבות'... ומי שבכל זאת לא שר - שישתוק ולא יפריע.
ה. יש להקפיד שבזמן הסעודה לא יקראו המסובים, לא הגדולים ולא הקטנים, מדפי פרשת השבוע שהביאו איתם מבית הכנסת [בעיקר לא את עלון 'קוממיות'...] - זה מנתק אותם מהמתרחש בסעודה המשפחתית.
ו. יש להקפיד שגם הקטנים לא יקומו מהשולחן בזמן הסעודה; בהמשך, כשהם מתעייפים ומאבדים ענין, אפשר 'לשחרר' אותם לקרוא ספר או לשחק בחדר [לא במקום הסעודה!].
ז. לא 'למרוח' את הסעודה יותר מדי! בני הבית המעוניינים יכולים להמשיך לשבת ליד השולחן גם אחרי ברכת המזון.
בכל העניינים האלו [ובאחרים...] חשוב שיהיו 'כללי עבודה' ברורים ועקביים; קצת משמעת בבית לא תזיק... והכול ברוח טובה ובהרבה שמחה ואהבה. חשוב גם לזכור ש'כשלון' בסעודה אחת לא צריך להקרין על הסעודות הבאות! ובשם ה' נעשה ונצליח.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תהיו חמים!
למה ללמוד גמרא?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להתכונן לחגים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
