ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. אם טעו וקראו פרשת שקלים בשבת לפני, י"א צריכים לחזור ולקרא שוב בזמנה וי"א שאין צריכים לחזור ולקרא שוב וכן הלכה.
ג. טעה המפטיר בפרשת שקלים וקרא הפטרת פרשת השבוע במקום הפטרת שקלים, אם נמצא באמצע ההפטרה יעצור ויקרא הפטרת שקלים ואם סיים ובירך ברכות שלאחריה ואז נזכר, חוזר וקורא הפטרת שקלים ללא ברכות דסב"ל .
ד. טעו וקראו בשבת מפטיר של פרשת השבוע ונזכרו אח"כ, יוציאו ס"ת שבו הקריאה הצריכה ויברך אחד ויקרא ואין כאן משום פגמו של ס"ת ראשון (שכאילו נראה שמחמת שהוא פסול הוציאו אחר) ולאחר ברכה אחרונה יאמר קדיש .
ה. אם שכחו לקרא בשבת בבוקר את הקריאה מד' הפרשיות יקראוה אח"כ, וסוף זמנה עד זמן תפילת מנחה. אבל אח"כ, י"א שאין לה תשלומים . אבל פרשת פרה אם לא קראו, יקראוה בשבת הבאה . וי"א שגם לפרשת זכור יש תשלומים אפי' בשבוע שאח"כ וכן הלכה .
ו. ר"ח ניסן שחל בשבת מוציאים ג' ס"ת בראשון קוראים ו' עולים בפרשת השבוע, ובספר השני קורא השביעי קריאת ר"ח מוביום השבת שני כבשים וכו', ובספר השלישי קורא המפטיר פרשת החודש. ואם טעו וקראו לשביעי פרשת החודש יגמור ויאמר קדיש והמפטיר יקרא בספר השלישי קריאת ר"ח ויאמרו הפטרת שבת ור"ח שהיא השמים כסאי (ולא הפטרת פרשת החודש) .
ז. בשנה מעוברת קוראים את הפרשיות באדר ב' . ואם טעו וקראו באדר א' לאשכנזים חוזרים וקוראים באדר ב' . ולספרדים אין צריכים לחזור ולקרא באדר ב' .
ח. הפטרת פרשת שקלים לספרדים מתחילים מויכרות יהוידע . ולאשכנזים בן שבע שנים .
ט. אין להוציא ס"ת אפי' לעשרה שלא שמעו את פרשת החודש או פרשת שקלים אא"כ הם קוראים גם את פרשת השבוע, ואם הוציאו ואחד בירך וקרא, ברכותיו ברכות לבטלה . אבל לצורך פרשת זכור ופרשת פרה רשאים להוציא ס"ת אף ליחיד שלא שמע ובלבד שיהיו שם עשרה ויקרא אחד בברכות .
י. י"א שפרשת פרה חיוב קריאתה מדאורייתא . ולרוב הדיעות חיוב קריאתה מדרבנן. ופרשת שקלים ופרשת החודש לכל הדיעות חיובם רק מדרבנן .
יא. פרשת זכור חיוב קריאתה מדאורייתא . ויש בה מצות עשה ומצות לא תעשה (זכור, לא תשכח) ולכן צריך הקורא לכוון להוציא את כל השומעים י"ח וגם הם יכוונו לצאת בשמיעתם . ומנהג טוב לומר לשם יחוד קודם הקריאה הן הבעל קורא והן הקהל טוב שיאמרוהו . ויעורר הש"צ את הציבור על כך קודם קריאתו . ועל ציבור השומעים לכוון לצאת ידי חובת הברכות שבקריאת זכור ופרה וגם המברך יכוון להוציאם י"ח בברכות . וטוב שיכוונו כן בכל ד' הפרשיות .
יב. י"א שבשנה מעוברת כיון שיש יותר מיב' חודשים מקריאת פרשת זכור משנה שעברה (וזמן שכחה הוא יב' חודשים) לכן יש לכוון בפרשת כי תצא לצאת ידי חובת זכירת מעשה עמלק . וי"א שאין לחשוש לכך . והמחמיר בזה תבא עליו ברכה.
יג. הטעם שאין מברכים על מצות מחיית זכר עמלק כיון שאין מברכים על מעשה השחתה ויש שתמה בזה שהרי רצון הבורא בהשחתת עמלק ואינו דומה למיתת המצריים בקריעת ים סוף. וביאר הטעם שכל מצוה תקנו עליה ברכה כדי לעורר כוונה למצוה אבל קריאת זכור אינה צריכה מעשה לעורר כוונה שקריאת "זכור את אשר עשה" והוא עצם הכוונה .
יד. הדר במושב או במקום שאין מנין בשבת חייב לדור באותה שבת בעיר שיש מנין כדי שישמע את קריאת פרשת זכור .
טו. כיון שקריאת פרשת זכור מדאוריתא אין לאכול (אף שמקדש) עד שישמע קריאתה .
טז. מי שנאנס ואינו יכול לבא לשמוע את קריאת זכור בבית הכנסת, יכוין לצאת ידי חובתו בפרשת כי תצא כשקוראים בה פרשת זכור ויאמר לבעל קורא שיכוין להוציאו י"ח . ונכון שבשבת זו יקרא פרשת זכור מתוך החומש .
יז. י"א שנשים חייבות בשמיעת קריאת פרשת זכור כיון שאין זמן קבוע למצות זכירת מעשה עמלק . וי"א שאינן חייבות לשמוע קריאת פרשת זכור כיון שעיקר מצוות הזכירה כדי לבא לידי מחיית עמלק ונשים אינן בנות מלחמה וכן הלכה . אבל עיקר מצות זכירת מעשה עמלק הן חייבות כיון שאין מצוה זו תלויה בזמן. והמחמירה לבא לביהכנ"ס לשמוע הקריאה תבא עליה ברכה ויש לה שכר על כך .
יח. מותר להוציא ספר תורה במיוחד לנשים הבאות לאחר התפילה לשמוע פרשת זכור אף שאין עשרה אנשים עימהן, אבל לא יברכו על קריאה זו . וטוב שיהיו עשרה אנשים בזמן הקריאה אבל אינו מעכב .
יט. יוצא אדם ידי חובת פרשת זכור בהברה השונה ממסורת אבותיו ולכתחילה כל אחד ישמע בהברה כפי מסורת אבותיו . כי י"א שאין ספרדי יוצא י"ח בקריאה מאשכנזי וכן הפוך, וכן אשכנזי מאשכנזי שהברתו שונה משלו . וטוב להקפיד שכל אחד ישמע הקריאה מס"ת שכתוב כפי מנהג אבותיו אבל אינו מעכב אם אין ס"ת אחר.
כ. י"א שאין לקרא בציבור בכמה הברות שאין זה כבוד הציבור . אבל נוהגים בהרבה קהילות שקוראים בכמה הברות כדי לצאת בודאי בשמיעת ההברה הנכונה ואותם שקוראים באותה הברה בכמה סוגי טעמים, לדוגמא ירושלמית ומרוקאית, אין ענין בזה, ומ"מ מנהג ישראל תורה הוא.
כא. יש להיזהר שלא להכות ברצפה ובשלחנות וכדו' בקריאת פרשת זכור פן יגרמו שלא ישמעו את כל הקריאה . ומי שחיסר כמה תיבות בשמיעת קריאת זכור, כל ששמע את עיקר ענין זכירת עמלק יצא ידי חובה .
כב. אם נמצא טעות בס"ת של קריאת זכור צריך להוציא ס"ת אחר ולחזור ולקרא אבל ללא ברכות . וספר תורה שקראו בו פרשת זכור ולאחר זמן ראו שהס"ת פסול אין צריכים לחזור ולקרא שוב .
כג. יש לדקדק להוציא לקריאת פרשת זכור את הס"ת הכי מהודר שיש בביהכנ"ס .
כד. י"א שאין לעלות קטן למפטיר של ד' פרשיות אלו וי"א שמותר להעלות קטן לקריאה זו ולמעשה יש להקל אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים להעלותו לפרשת שקלים והחודש אבל לפרשת פרה וזכור אין להעלותו ואם העלוהו אין להורידו והקטן יברך וגדול יקרא .
כה. כשקורא פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום מעיקר הדין אין צריך לקרא גם ד' הפרשיות שתים מקרא ואחד תרגום . ויש שהידרו רק בד' פרשיות ג"כ לקוראם ב' מקרא וא' תרגום . אבל בשאר פרשיות החגים אין צריך.
כו. מי שיש לו אפשרות לשמוע או קריאת המגילה או פרשת זכור וכגון המקבל חופשה מבית הסוהר רק ליום אחד, יבחר את קריאת המגילה אם תהיה לו אפשרות אח"כ בפורים לשמוע קריאת "ויבא עמלק" (שאל"כ זכור עדיף שהוא מן התורה) ואם נותנים לו אפשרות לשמוע המגילה בלילה או ביום יבחר ביום .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











