ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
במובן זה, חודש אדר תמיד מסמל התחלת תקופה של רגיעה וביטחון ביהדות, בעם היהודי ובהשגחה העליונה שמרחפת ממעל ושומרת עלינו. זה חודש של חיוניות מחודשת, של אמונה ותחושת תכלית. בחיים היהודיים השמחה תמיד מלווה בטקסים ופולחנים ובחיזוק ערכי היהדות ואמונותיה. על אף שחג הפורים עצמו נמשך רק יומיים, אווירתו ושמחתו שורות על חודש אדר כולו. לכן אמרו חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה", מראש חודש אדר אנחנו כבר מצווים להגביר את תחושת השמחה, האמונה והאופטימיות. אירוע שמח משפיע על האווירה לפני וגם אחרי היום המסוים שבו הוא חל. חודש אדר כולו נחשב, לפיכך, כיחידה אחת של זמן של בשורות טובות ואירועים משמחים. החודש כולו מקבל את הצביון השמח של ימי החג שחלים בו.
אדר הוא גם החודש האחרון של החורף. לכן הוא מבשר על בואו של מזג האוויר נעים יותר, על בואו של האביב באקלימה של ארץ-ישראל. הגם שעל אירופה ואמריקה עובר השנה חורף קר מאוד, מושלג ועתיר רוחות, כאן, בישראל, חווינו חורף מתון שפזורים בו מדי פעם בפעם ימים מבורכים של גשם נותן חיים. במובן הזה, חודש אדר עוזר לנו לשאת עיניים בתקווה לימים טובים יותר מבחינת מזג האוויר. אדר הוא האור שבקצה המנהרה של החורף הקר והקשה עם ימיו הקודרים.
אין ספק שבני אדם מושפעים מהאקלים במקום מגוריהם. החשכה ששוררת בחורף בחלקים הצפוניים של כדור הארץ תורמת לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון, התאבדויות, שתיינות והתנהגויות שליליות אחרות. לבני אדם טוב באור השמש ובחום יותר מאשר בחושך ובשלג ובקור שחודר לעצמות. השינוי הגדול והמתמשך של מעבר האוכלוסייה בארצות הברית, למשל, לאזורי המערב והדרום החמים יותר מעיד על עובדה זו. בואו של חודש אדר, מעבר לחג הפורים שחל בו, הוא כשלעצמו עניין שמעורר תקווה ואופטימיות. מעתה השמש תזרח יותר שעות וביתר שאת.
כפי שאתם מבינים, שום דבר במאמר המבריק שלי שאתם קוראים עכשיו לא חל על אלה שגרים מדרום לקו המשווה, אך מאחר שארץ-ישראל נמצאת במרכז העולם והיא ביתנו, כל מה שנכתב כאן תקף ונכון.
אדר הוא גם החודש היחיד שההלכה היהודית בחרה לעבר בו את השנה. בכל מחזור ירחי-שמשי שנמשך 19 שנים, יש שבע שנים שבהן מוסיפים ללוח השנה היהודי חודש ירחי. החודש המעובר הוא תמיד חודש אדר. כולנו צריכים עוד מנה של אדר מדי פעם בפעם. העולם המציאותי והקשה שהיהודים חיים בו זקוק לפעמים למנה נוספת של שמחה ואופטימיות שתכניס בו קצת קלילות. אנשים שמחים לקבל את הרעיון של שני אדרים, אבל הם לא היו שמחים על הכפלה של כל חודש אחר בשנה. התלמוד מציע סיבות מעשיות והגיוניות לכך שדווקא אדר נבחר להיות החודש המעובר בשנה. כל הסיבות האלה, כמובן, תקפות ומקובלות כשלעצמן: עונת גשמים מאוחרת, יבול שעוד לא הבשיל ועוד.
חז"ל מנעו מהמלך חזקיה לעבר את חודש ניסן במקום חודש אדר. אך יש לחודש אדר ערך נוסף שאין לשום חודש אחר בלוח השנה היהודי: הרעיון של השמחה על הצלתנו וקיומנו ועל נפילתם של הרשעים, בסופו של דבר, ותקווה לעתיד טוב יותר במונחים גשמיים, רוחניים ולאומיים. מסיבה זו אין לחודש אדר תחליף בחודשים האחרים בלוח השנה.

איך עושים קידוש?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

שבועות מעין עולם הבא!

מה המשמעות הנחת תפילין?

שלושה שותפים באדם

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

נס חנוכה בעולם שכלי ?

איך ללמוד גמרא?

איסור בשר וחלב

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















