ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- איש ואשה במגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
בשלושה פסוקים מתאר הכתוב את מרדכי היהודי, את משפחתו, את שורשיו ואת אמנותו את אסתר בת דודו אשר הייתה לו כבת. הנחת העבודה היא שהכתוב מספר עובדות שיש להן נוכחות בעולמם הרוחני של הדמויות, אילולא כן אזכורן היה נטול משמעות.
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" - הזכרת יהדותו של מרדכי כמעין כותרת ממקמת אותה במעגל זהות ראשון. 'אני קודם כל יהודי,' יאמר מרדכי, 'ורק במעגל שני ייזכר שמי'.
"וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" - אזכורה של השושלת שלושה דורות לאחור מציגה בפנינו איש המחובר אל שורשיו ואל עברו.
"אִישׁ יְמִינִי" - איש משבט בנימין. מי הוא האיש הימיני, מרדכי או קיש? התיאור סובל את שתי הפרשנויות, כאומר שדרכו המיוחדת של השבט היא חוליית יסוד הן בזהותו של מרדכי והן בזהותו של רב-סבו.
"אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" - ננסח את הפרטים הללו במילותיו של מרדכי - 'אתם רואים אותי כאן, בשושן, דעו לכם - אני לא באמת שייך לכאן. שורשי הם בירושלים ממנה הוגליתי על ידי מלך בבל'.
איש ואשה במגילת אסתר (7)
הרב שמעון קליין
3 - בין איש לאישה במגילת אסתר
4 - איש יהודי
5 - והמלך קם בחמתו ממשתה היין
טען עוד
"וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר" - מבחינת מרדכי הוא אומן את הדסה, אך הכתוב מוסיף ומזהה אותה, "הִיא אֶסְתֵּר". מה בין הראשון לבין האחרון? הדסה הוא שם עברי. מרדכי אומן את בת דודו, ומבחינתו היא "הֲדַסָּה", בשמה העברי המשמר את זהותה. למעשה מכנה אותה הכתוב בשם 'אסתר' כאומר שתקוות מרדכי לא צלחה.
"הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ" - אסתר היא בת דודו של מרדכי, קירבה שבאופן בסיסי אמורה להעמיד אותם בעמדה שוויונית.
"וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה" - הביטוי "טוֹבַת מַרְאֶה" נאמר מעמדת תצפית 'אובייקטיבית' של אדם מן החוץ הצופה בה ומגדיר את מראֵהַ כ'טוב'. הביטוי הקודם לו, "יְפַת תֹּאַר", נאמר גם הוא מעמדת הצופה אלא שהוא מכיל התייחסות לתוארה, לתווים ולתכונות הבאים לידי ביטוי בהופעתה.
"וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת" - קודם לכן כבר התוודענו אל מרדכי האומן את הדסה, "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם", וכעת שב הכתוב ומתאר את לקיחתו אותה לו לבת. מה פשר התיאור החוזר? צעד ראשון בדרך לתשובה הוא בהבחנה בין שני התיאורים. בראשון בסיס הקשר הוא אומנות, בשני היא נלקחת "לוֹ לְבַת". בראשון מתוארת עמדתו כלפיה "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה", בשני מתוארת פעולת לקיחה "לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי". דומה שהמפתח טמון בחמש המילים המצויות בתווך, בין שני התיאורים, "וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה". מדובר בשני שלבים. תחילה תוארה העמדה הבסיסית, המתבקשת, של מרדכי כאומן. בעקבות זיהויו את ערכה ואת המיוחדות שבה הוא הולך צעד נוסף ולוקח אותה לו לבת.
התמונה העולה מפסוקים אלו היא של שתי דמויות, מרדכי ואסתר כמו לקוחים מעולם אחר, לא מעולם התפקידים שבארמון וגם לא מן ה'כאן והעכשיו' שתואר עד כה במגילה. מרדכי הוא איש המחובר אל זהותו, אל עברו, אל שבטו ואל משפחתו. הפסוקים המתארים את הגלייתו מירושלים נקראים במנגינת 'איכה' והיא כמו מספרת על עולם שאבד, מספרת על מרדכי שאינו משלים עם הימצאותו בגלות.
אסתר מתוארת בשלב זה בצלו של מרדכי, כבת דודו וכמי שנלקחה לו לבת. יופי תוארה אמנם מוזכר אך אישיותה כמו גם עולמה הפנימי אינם מהווים נושא בשלב זה.
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שתי דקות על בדיקת חמץ
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
