ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
הדבר נעשה על פי פסק הלכה של הרב עצמו. כמה שנים לפני כן, נפטר בנו של האדמו"ר מגור בשבת קודש, והתעוררה שאלה אם לעשות את ההלויה במוצאי שבת - כפי ההלכה שלא מלינים את המת ובארץ ישראל באופן מיוחד ובירושלים אפילו לכבודו של מת אין מלינים אותו, - או שאפשר לדחות את ההלויה למחרת משום כבוד התורה. הרבנים לא ידעו כיצד להכריע, והאדמו"ר החליט להעביר את השאלה להכרעתו של הרב שפירא. ר' אברום אמר שיש לדחות את ההלויה למחרת, משום כבוד התורה. (לא שמעתי את הנימוקים באופן מפורט).
הפסק הזה של הרב בעצמו, שימש כעת את בני המשפחה הנכבדה, כאשר התלבטו מתי לערוך את ההלויה.
ביום ששי, ערב שבת קודש, התאספו רבבות תלמידי חכמים סביב ישיבת 'מרכז הרב', כולם לבושים בגדי חג, אבל הלבבות דווים וכואבים מאוד. מצד אחד הלל ומוסף של חג ומצד שני אבל כל כך נורא. אבל משפחתי, אבל אישי של כל אחד ואחד מהתלמידים שבמשך העשרות הרבות של השנים, ואבל לאומי של האומה כולה, שאיבדה את גאון עוזה.
הספידוהו גדולי הדור, ביניהם מי שהיה ידידו במשך שבעים שנה הגאון הגדול, הרב יעקב ניסן רוזנטל שליט"א אב-בית-דין בחיפה. ברצוני לצרף לכאן דברי הספדו בשעת ההלויה. יש בדבריו סיכום כולל של דרכו של מרן הרב זכר צדיק לברכה.
"'תורה תורה חיגרי שק, התפלשי בעפרים
אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים...'
הדברים מתאימים על הגאון ר' אברום, עליו ניתן לומר את הפסוק: 'שבת משוש ליבנו נהפך לאבל מחולינו.'חג הסוכות שהוא חג השמחה הפך לאבל. ויש כאן אבל כפול: על הגאון ר' אברום שאיננו, וגם על עצם התורה שניטלה ממנו, כמבואר במסכת כתובות (י"ז) שכשנפטר תלמיד חכם נחשב הדבר כנטילת התורה.
אני מכיר את ר' אברום כבר 70 שנה. בזמנו, אנחנו הצעירים היה לנו ענין להתפלל ב'זכרון משה', כדי ללוות את ר' אברום ולשוחח עימו בדברי תורה, ואחרי שלושים שנה הוא הזכיר לי את דברינו בלימוד מאותה תקופה.
ר' אברום היה נחשב מהעילויים הגדולים של אותה תקופה. אותם עילויים הפיצו חידושי תורה. חידושיו של ר' אברום היו בחריפות מיוחדת ואנחנו הלומדים הצעירים היינו מזהים לבד שאלו החידושים שלו. היינו אומרים: ר' אברום שפירא=שפיר קאמרת, טוב אמרת.
לבד מאהבת התורה הגדולה שהיתה לו, הוא אהב גם את ציון וירושלים, את ארץ ישראל, וצריך להדגיש אהב גם את מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו.
הדרך הנכונה היא הדרך של ר' אברום.
ר' אברום עולה למעלה בשלמות. המלאכים שמחים בבוא אליהם נפש נקי וצדיק. בקבלת התורה כתוב עליונים ששו ותחתונים עלזו, אבל כאן אצלנו עליונים ששים אבל אנחנו בוכים על האבידה הגדולה הזאת.
ר' אברום היה יהודי ירושלמי, עם הצניעות של ירושלים, וצריך לשמור על הצניעות והפשטות הזאת.
יש ללמוד מהנפטר לחיות בגדלות, באהבת ישראל ובפשטות של אנשי ירושלים.
לך בשלום ותנוח בשלום. תבקש עלינו שתהיה לנו שנה טובה... בביאת המשיח במהרה בימינו אמן."
מסע ההלויה יצא מישיבת 'מרכז הרב', כשרבבות מלוים את הרב ברחובות ירושלים, דרך שכונת 'גאולה' אל הר הזיתים.
'אין שלטון ביום המות'. ר' אברום לא הסכים כל חייו, בשום אופן, שילווהו. כמה פעמים נסיתי: אמרתי יש לי שאלה לברר. ר' אברום נעמד ואמר: תשאל. אמרתי: טוב נלך לכיוון ביתו של הרב. הרב לא הסכים. "אני לא רוצה שילוו אותי!". הנה כעת, בהלויה, זו היתה ההזדמנות האחרונה. שמעתי על תלמידים שהיו חולים, וכאלה שעמדו לפני ניתוח, ובקושי גדול מאוד יכלו לעמוד או ללכת, אבל הם לא ויתרו, על האפשרות האחרונה ללוות את מורם ורבם, רוח אפם, שממנו קיבלו תורה, חיות של תורה, עצה וברכה. וכך כמעט במסירות נפש ליוו את רבם עד הר הזיתים.
בהר הזיתים נטמן רבנו מול הר המוריה, מקום מקדשנו, לצידם של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ומרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. יש הקוראים למקום: "חלקת גדולי האומה ובוניה". אכן, אלו הם גדולי האומה שמסרו נפשם על בנינה. לאורם ניסע ונלך אל גאולתנו, גאולת העולמים השלימה והמלאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
