ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ניתן לומר, שר' אברום הצניע את עצמו מאוד מאוד, כל זמן שמורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל היה חי. הוא היה צעיר מהרב צבי יהודה בעשרים וכמה שנים ומאוד העריך אותו וכיבדו. לא זכור לי שום ענין שבו הוא חלק עליו בפרהסיא, למרות שמן הסתם היו ענינים שהוא סבר בהם באופן שונה, ואף-על-פי שכל גדולי הדור העריכו אותו מאוד כאחד מגאוני הדור. כבוד התורה היה אצלו ליסוד הכל. גם מורנו ורבנו הרב צבי יהודה העריכו וכבדו מאוד.
בשנים האחרונות לחייו, היה הרב צבי יהודה שולח הרבה מעניני הישיבה לברורו והכרעתו של ר' אברום, וכן העביר לאחריותו את ניהול כספי הישיבה.
לאחר פטירתו של מורנו ורבנו הגאון והצדיק הנשגב, מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בי"ד אדר התשמ"ב, מונה ר' אברום על-ידי חברי עמותת ישיבת 'מרכז הרב' לראש הישיבה, כשלצידו עמד הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל.
עם מינויו לראשות הישיבה, עמד ר' אברום על כך שכל סדרי הישיבה ימשכו כפי שהיה בחיים חיותו של הרב צבי יהודה וכפי שקיבל מאביו מרן הרב קוק זצ"ל. בישיבות רמי"ם בביתו הדגיש הרבה פעמים במיוחד שני דברים:
א. שימשך הסדר המיוחד של לימוד אמונה ושל שעורי אמונה כפי שהיו לפני כן, וכפי שנקבע בישיבת 'מרכז הרב' על ידי מרן הרב זצ"ל (עיין גם באגרות ראי"ה ח"ב אגרת של"ט: "על דבר הישיבה, ב"ה סימני קידמה איכותית נראים במפעלנו. כעת הוספתי את המקצוע החביב והיסודי של לימוד חכמת דתנו הקדושה, הפנימית, בהגידי שלשה שעורים בשבוע את הכוזרי, על פי הרצאותי ב"ה"). ר' אברום הדגיש את חשיבות לימוד 'נתיבות עולם' של המהר"ל ואמר: "זהו שולחן-ערוך של מידות וחובה ללמוד זאת".
ב. הוא דרש מכל הרמי"ם ליזום שיחות אישיות עם בחורים, לשמוע מהם את מצבם ואם יש להם קשיים או טענות. הוא אמר: 'בדרך כלל חושבים שלבחורים שקשה להם בלימוד, יש בעיות ולהם צריך לעזור. ואני אומר, שלמצוינים יש לא פחות קשיים, אולי מסוג שונה, ולכן צריך לדבר גם עם המצוינים'.
הוא הוסיף שעורים ושיחות עם בחורים צעירים בביתו. בשעורים עם הבחורים הצעירים, הרב הדגיש מאוד את שקידת התורה ואת ההספק של דפי הגמרא. הרבה מאוד פעמים הוא חזר על המלים: 'בתורה - כמות זו איכות', כל דף גמרא שאדם לומד זוהי תוספת איכותית במדרגת התורה שלו. גם דרש להגדיל את הקצב של הלימוד בעיון. וכן שילמדו גם בלימודי בקיאות - תוספות. "שיטת הלימוד של 'ואם תאמר' 'ויש לומר' זה מה שבונה באדם שכל של תורה". "תוספות רמב"ן רשב"א - זה עיקר העיון". "מי שיודע ש"ס עם תוספות הוא מגדולי הדור". "מי שיודע מסכת כתובות עם תוספות הוא תלמיד חכם גדול".
השעור ב'קצות' שהיה במוצאי שבת-קודש, נמשך עשרות רבות של שנים ור' אברום הרבה פעמים אמר: 'הקצות נמצא כאן'. בשעור זה היו נפגשים התלמידים עם חיות עצומה של תורה, עם אהבת תורה נפלאה, וכמובן עם עמקות עצומה ובקיאות עצומה בכל הש"ס כולו.
במשך תקופה קצרה זכיתי ללמוד עם חברי הרב שחר רחמני שליט"א, אצל מורנו ורבנו. היינו מגיעים לביתו בשכונת גאולה, פעם בשבוע, ולומדים איתו בספר 'קצות החושן'. הרב היה שואל היכן אתם ואנו פתחנו בשולחן-ערוך חושן-משפט, בסימן שלמדנו באותו שבוע. בתוך שניות ספורות ר' אברום היה בתוך הענין, מהשולחן-ערוך לקצות ומיד מתחיל להקשות על דבריו מגמרות ומראשונים, ממסכת זו וממסכת זו, מתוספות כאן ושם, מקשה ומישב ושוב מקשה וכו'. הרגשתי בלימוד הזה, כאילו שיש כאן מקדח, שכל רגע מגבירים את מהירות הסיבובים שלו, והוא חודר לעומק יותר ויותר. מאוד היה קשה לרדוף אחרי מהירות המחשבה שלו.
עם פטירתו של מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל נפסק הלימוד הזה, כיון שר' אברום נהיה טרוד מאוד בעניני הישיבה ואחרי שנה נתמנה להיות הרב הראשי לישראל. עד היום אני מצטער ומרגיש שהפסדנו הפסד גדול מאוד.
מן הראוי לצרף כאן הדרכה בסיסית יסודית, לבחורי הישיבה, שעליה היה חוזר מורנו ורבנו, בפני בני הישיבה פעמים רבות מאוד: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה...", אומר הספורנו: "ראה - הביטה וראה, שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג ברוב, כי אמנם אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות... ושניכם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו", "צריך לדעת שיש לך ברכה או קללה, אין דרך אמצעית, צריך לחיות בגדלות, אין פשרות. אדם צריך להשתדל להיות גדול צריך לשאוף להיות גדול יותר, ולא להיות אדם קטן. גם לא להיות תלמיד חכם קטן. צריך לפתח שאיפה גדולה יותר, לדעת מי אנו ולמה ראוי לנו לשאוף". כך היה רגיל מורנו ורבנו לשנן בפני בני הישיבה וכך היה מפתח בנו יותר ויותר שאיפות גדולות.
שמעתי מבנו של מורנו ורבנו הגאון הגדול הרב דוב ליאור שליט"א, שבעת שהרב ליאור היה בחור בישיבת 'מרכז הרב', הוא היה מתמיד עצום כידוע, אבל היה נראה לו שלא יוכל להתפתח כראוי כאן בישיבה. הוא בדק מקומות אחרים, והחליט לעבור לישיבת 'סלבודקה' שבבני ברק. כמדומני שבאותה עת היה ראש הישיבה שם: הגאון הגדול הרב יעקב ישראל קנייבסקי הידוע בכינויו הסטייפלר, או ה'קהילות יעקב' על שם ספרו. אחרי התלבטות קשה ואף כי הדרך הכללית לא נראתה לו, הוא קיבל החלטה שבבוקר יום המחרת הוא עובר. כבר ארז את כל חפציו בחבילות. לפתע, הופיע מרן הרב שפירא בישיבה, ניגש אליו וביקש לשוחח עמו. במשך שעות רבות של הלילה הם שוחחו ור' אברום השתדל במיוחד לברר את ההבדלים שבין הישיבות מבחינת החשיבה וההסתכלות האמונית. ובסופו של דבר הבחור דאז, דוב לייבנד, נשאר בישיבת 'מרכז הרב' ונהיה לאחד מגאוני הדור ומפוסקי ההלכה של הדור. הוא הוסיף על הספור ואמר: "אין ספק שאם הייתי הולך לשם, כל דרכי התורנית - כיום - היתה שונה לחלוטין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
