- ספריה
- באהל אברהם
- מדורים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
1647
כאמור הרב שלמה דוד טרח ועמל ליישב את השאלות וההערות ולסתור ההוכחות שכתב ר' אברום, ועם כל מה שהעיר הגאון לר' אברום שעשה קרעים מדבריו בלי רחמים, הנה אף-על-פי-כן, ר' אברום חוזר וכותב אליו קונטרס עוד יותר גדול מהראשון, שבו הוא סותר את דבריו ותשובותיו של הגאון הרב כהנא.
הדגשנו את עמל התורה הגדול שאנו רואים כאן, אבל בולטת כאן מאוד גם כן, אהבת אמת ללא שום חולשה ומשוא פנים.
תכונה זאת בולטת גם במשא ומתן שיש לרבנו - כנראה באותן שנים - עם החזון איש. במכתב הראשון כותב ר' אברום אליו:
"לכבוד מרן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אברהם ישעי' קרליץ שליט"א.
אחדשה"ט. תודה להדר"ג על ששלח אלי את הכרך של חזו"א פרה...". כבר לפני חילופי המכתבים היה קשר שבעל פה ביניהם. ומתוך כך שלח החזון אי"ש אל ר' אברום את ספריו ועקב כך ר' אברום מעיר מספר הערות על דבריו של החזון איש בספרו.
החזון-איש עונה תשובה ור' אברום מחזיר לו תשובה. החזו"א עונה לו שוב וכך הוא פותח: "הגיעני דבריו החביבים עלי מאוד בהיותו כל מגמתו לאמיתת התורה, ועיינתי עוד הפעם, אבל...". ר' אברום לא מפסיק ומחזיר עוד תשובה לברר עוד את דברו. הרב כהנא דיבר על הכשרונות "שכל צח וישר וידיעות עמוקות" ואילו החזון אי"ש מדבר על המגמה, על הכיוון אליו מכוונים כל הכשרונות העצומים: "בהיות כל מגמתו לאמיתת התורה", שזהו באמת הגדר של תורה לשמה, "לשם התורה", לברור האמת האלוקית.
בשנת התש"ט הוציא מורנו ורבנו, ר' אברום, ספר "זכר יצחק", "שבו שאלות ותשובות חידושים וביאורים בש"ס, מאת הגאון האמיתי שר התורה רבן של כל ישראל רבינו יצחק יעקב בהרש"ל רבינוביץ' זצ"ל אב"ד ור"מ דפונוביז'". (לשון שער הספר).
ב'הקדמה מאת המחבר', כותב ר' אברום, שהיתה דרושה התאמצות גדולה ועיון רב בענינים הנידונים, כיוון שהכתבים היו מפוזרים והיה צורך לחבר דף אל דף וכו'.
זה בודאי לא מקרה שבדיוק ר' אברום נהיה הגואל לכתבי הגאון העצום, המכונה: "ר' איצל'ה מפוניבז'". הרי כך כותב ר' אברום על ר' איצל'ה: "והנה ידוע ומפורסם כח החידוש הגדול של רבינו, שהיה ממש מעין המתגבר בתורה, והיה שופע שפע רב של סברות וחידושים ערבים ונפלאים ומאירי עין בכל מקצועות התורה, שחידש בהם בהיקף גדול ובמערכות גדולות שהיו מפליאים את לב השומע בהגיונם החריף והנעים כאחד" (שם בהקדמה). והרי זה ממש כאילו ר' אברום היה כותב על עצמו, ומי עוד כמוהו מתאים לסדר ולהוציא לאור כתבים אלו.
בסוף הספר הוסיף ר' אברום קונטרס: "קונטרס אחרון מאתי אברהם אלקנה כהנא שפירא". בקונטרס זה דן ר' אברום בסוגיות הש"ס הנוגעים לסימנים הראשונים שבספר.
כמדומני שהיה זה בשנת התשל"ג בערך, בעת היותי אברך צעיר בישיבת 'מרכז הרב', שהיתי בבית הורי בכפר פינס והלכתי לבקר את הגאון הגדול הרב חיים יעקב לוין בנו בכורו של הצדיק הירושלמי הרב ר' אריה לוין זצ"ל. הרב חיים יעקב היה מפורסם בירושלים כבר בצעירותו כגאון גדול ומרן הרב קוק היה בוחן אותו מידי פעם בתלמודו. מרן הרב זצ"ל והרב הרצוג זצ"ל כתבו עליו, שבטוחים בו שיהיה מגדולי ישראל. הוא סיפר לי, שבצעירותו (כבן 18) היה לומד תקופה ארוכה בחברותא עם הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך. הם למדו ביחד בהתמדה גדולה. הוא אמר שלא היה להם זמן ללמוד ספרי מוסר, כי היה להם קצב של הספק גדול בגמרא, אבל האדם הוא רק אדם והוא מוכרח לחזק את עצמו כל פעם מחדש בעבודת ה'. ומה לעשות? הם מצאו פיתרון. אחת לשבועיים עד שלושה שבועות, הם היו רצים במהירות, בלילה, ממקום לימודם לביתו של מרן הרב, היו ניגשים ל'חדר הקטן', חדר הלימוד של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ואז היו מסתכלים כל אחד בתורו, בחור של המנעול פנימה, לחדרו של הרב, והיו מתבוננים דקה עד דקה וחצי בפניו של הרב. זה נתן להם כח ומרץ והתלהבות בלימוד למשך השבועיים הבאים. לראות את פניו הקדושים של הרב, זה היה יותר מאשר לימוד של כל ספרי המוסר שיש. כך סיפר לי הגאון הרב חיים יעקב לוין זצ"ל.
בתוך הדברים הוא שאל אותי, מי נותן שעור כללי בישיבת 'מרכז הרב'? השבתי שיש שני שעורים. אחד של הגאון הרב שאול ישראלי, הרחי"ל הגיב מיד ואמר: 'או, ר' שאול! ודאי! אני זוכר אותו היטב עוד מזמן מרן הרב קוק זצ"ל'. השעור השני של הגאון ר' אברום שפירא. הוא שאל מי זה ר' אברום? השבתי שהוא אב בית-דין בירושלים, תלמיד-חכם גדול. הוא חשב וחשב ואמר 'רגע אחד, רגע אחד'. הוא הוציא ספר מארון הספרים, היה זה הספר 'זכר יצחק', הוא אמר: 'את הספר הזה ערך אברהם אלקנה כהנא שפירא. זה הוא'? השבתי שאיני יודע. אז הספר הזה לא היה ניתן להשגה ולא פגשתיו ולא שמעתי אודותיו. אמר עוד פעם: 'אתה לא יודע אם זה הוא ר' אברום שאתה אומר? זה מאוד מענין אותי. מדוע? תראה יש פה בסוף הספר קונטרס, את הקונטרס כתב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הקונטרס הזה יש בו עמקות של תורה שלא מהדור שלנו. זה עמקות של דורות ראשונים. אני אומר לך באחריות: אין עמקות כזאת של תורה בדורות האלה' .
כאן נשלמה הגדרת האישיות על ידי גדולי הדור: "ממצויני ישיבת חברון". "שכל צח וישר וידיעות עמוקות בספרי הראשונים". "אין בדורות שלנו עמקות כזאת של תורה".
מכאן אנו באים אל ההגדרה הכוללת לא רק אל האישיות, אלא אל הדור כולו:
שמעתי מידידי הרב יהודה פליקס שליט"א, מתלמידי 'מרכז הרב', לפני שנים רבות, שסיפר לו הרב אברהם יצחק ברומברג זצ"ל - שהוציא סידרה גדולה של ספרים על גדולי התורה והחסידות - שהוא ניגש אל הגאון הגדול הרב דוב בעריש ווידנפלד - שהיה מגדולי הדור עוד לפני השואה - ושאל אותו: "מיהו גדול הדור אחרי סילוקו של החזון אי"ש"? הוא השיב: "איני יודע מה אומרים בבני-ברק, אבל אני אומר לך שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא".

הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
המצוות החמורות הנאמרות לקראת גיור
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 92 (מאמר א' סעיף קט"ו)
יד' כסליו התשע"ג
המצוות השכליות והמצוות השמעיות
לימוד בספר הכוזרי-שיעור 149(מאמר שני - סעיף מ"ח)
כ"א טבת תשע"ז
אמונה בגדלות התורה
נפש החיים פרקים י' - יא'
ח' שבט התשע"ה
דעת רבי יהודה הלוי על הגירות
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 91 (מאמר א' סעיף קט"ו)
ז' כסליו התשע"ג
הכוח המיוחד של שבת שובה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
מה המשמעות הנחת תפילין?
"אדון עולם" חלק ב'
עולת ראיה- אדון עולם 2
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ה
"והוא היה והוא הווה"
עולת ראיה- אדון עולם 4
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב חשוון תשפ"ה

פרשת השבוע: רחל, לאה ודוד המלך, מה קרה? (חלק ב')
הרב יוסף כרמל | שבט תשפ"ה
