ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ניתן לומר, שר' אברום הצניע את עצמו מאוד מאוד, כל זמן שמורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל היה חי. הוא היה צעיר מהרב צבי יהודה בעשרים וכמה שנים ומאוד העריך אותו וכיבדו. לא זכור לי שום ענין שבו הוא חלק עליו בפרהסיא, למרות שמן הסתם היו ענינים שהוא סבר בהם באופן שונה, ואף-על-פי שכל גדולי הדור העריכו אותו מאוד כאחד מגאוני הדור. כבוד התורה היה אצלו ליסוד הכל. גם מורנו ורבנו הרב צבי יהודה העריכו וכבדו מאוד.
בשנים האחרונות לחייו, היה הרב צבי יהודה שולח הרבה מעניני הישיבה לברורו והכרעתו של ר' אברום, וכן העביר לאחריותו את ניהול כספי הישיבה.
לאחר פטירתו של מורנו ורבנו הגאון והצדיק הנשגב, מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בי"ד אדר התשמ"ב, מונה ר' אברום על-ידי חברי עמותת ישיבת 'מרכז הרב' לראש הישיבה, כשלצידו עמד הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל.
עם מינויו לראשות הישיבה, עמד ר' אברום על כך שכל סדרי הישיבה ימשכו כפי שהיה בחיים חיותו של הרב צבי יהודה וכפי שקיבל מאביו מרן הרב קוק זצ"ל. בישיבות רמי"ם בביתו הדגיש הרבה פעמים במיוחד שני דברים:
א. שימשך הסדר המיוחד של לימוד אמונה ושל שעורי אמונה כפי שהיו לפני כן, וכפי שנקבע בישיבת 'מרכז הרב' על ידי מרן הרב זצ"ל (עיין גם באגרות ראי"ה ח"ב אגרת של"ט: "על דבר הישיבה, ב"ה סימני קידמה איכותית נראים במפעלנו. כעת הוספתי את המקצוע החביב והיסודי של לימוד חכמת דתנו הקדושה, הפנימית, בהגידי שלשה שעורים בשבוע את הכוזרי, על פי הרצאותי ב"ה"). ר' אברום הדגיש את חשיבות לימוד 'נתיבות עולם' של המהר"ל ואמר: "זהו שולחן-ערוך של מידות וחובה ללמוד זאת".
ב. הוא דרש מכל הרמי"ם ליזום שיחות אישיות עם בחורים, לשמוע מהם את מצבם ואם יש להם קשיים או טענות. הוא אמר: 'בדרך כלל חושבים שלבחורים שקשה להם בלימוד, יש בעיות ולהם צריך לעזור. ואני אומר, שלמצוינים יש לא פחות קשיים, אולי מסוג שונה, ולכן צריך לדבר גם עם המצוינים'.
הוא הוסיף שעורים ושיחות עם בחורים צעירים בביתו. בשעורים עם הבחורים הצעירים, הרב הדגיש מאוד את שקידת התורה ואת ההספק של דפי הגמרא. הרבה מאוד פעמים הוא חזר על המלים: 'בתורה - כמות זו איכות', כל דף גמרא שאדם לומד זוהי תוספת איכותית במדרגת התורה שלו. גם דרש להגדיל את הקצב של הלימוד בעיון. וכן שילמדו גם בלימודי בקיאות - תוספות. "שיטת הלימוד של 'ואם תאמר' 'ויש לומר' זה מה שבונה באדם שכל של תורה". "תוספות רמב"ן רשב"א - זה עיקר העיון". "מי שיודע ש"ס עם תוספות הוא מגדולי הדור". "מי שיודע מסכת כתובות עם תוספות הוא תלמיד חכם גדול".
השעור ב'קצות' שהיה במוצאי שבת-קודש, נמשך עשרות רבות של שנים ור' אברום הרבה פעמים אמר: 'הקצות נמצא כאן'. בשעור זה היו נפגשים התלמידים עם חיות עצומה של תורה, עם אהבת תורה נפלאה, וכמובן עם עמקות עצומה ובקיאות עצומה בכל הש"ס כולו.
במשך תקופה קצרה זכיתי ללמוד עם חברי הרב שחר רחמני שליט"א, אצל מורנו ורבנו. היינו מגיעים לביתו בשכונת גאולה, פעם בשבוע, ולומדים איתו בספר 'קצות החושן'. הרב היה שואל היכן אתם ואנו פתחנו בשולחן-ערוך חושן-משפט, בסימן שלמדנו באותו שבוע. בתוך שניות ספורות ר' אברום היה בתוך הענין, מהשולחן-ערוך לקצות ומיד מתחיל להקשות על דבריו מגמרות ומראשונים, ממסכת זו וממסכת זו, מתוספות כאן ושם, מקשה ומישב ושוב מקשה וכו'. הרגשתי בלימוד הזה, כאילו שיש כאן מקדח, שכל רגע מגבירים את מהירות הסיבובים שלו, והוא חודר לעומק יותר ויותר. מאוד היה קשה לרדוף אחרי מהירות המחשבה שלו.
עם פטירתו של מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל נפסק הלימוד הזה, כיון שר' אברום נהיה טרוד מאוד בעניני הישיבה ואחרי שנה נתמנה להיות הרב הראשי לישראל. עד היום אני מצטער ומרגיש שהפסדנו הפסד גדול מאוד.
מן הראוי לצרף כאן הדרכה בסיסית יסודית, לבחורי הישיבה, שעליה היה חוזר מורנו ורבנו, בפני בני הישיבה פעמים רבות מאוד: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה...", אומר הספורנו: "ראה - הביטה וראה, שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג ברוב, כי אמנם אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות... ושניכם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו", "צריך לדעת שיש לך ברכה או קללה, אין דרך אמצעית, צריך לחיות בגדלות, אין פשרות. אדם צריך להשתדל להיות גדול צריך לשאוף להיות גדול יותר, ולא להיות אדם קטן. גם לא להיות תלמיד חכם קטן. צריך לפתח שאיפה גדולה יותר, לדעת מי אנו ולמה ראוי לנו לשאוף". כך היה רגיל מורנו ורבנו לשנן בפני בני הישיבה וכך היה מפתח בנו יותר ויותר שאיפות גדולות.
שמעתי מבנו של מורנו ורבנו הגאון הגדול הרב דוב ליאור שליט"א, שבעת שהרב ליאור היה בחור בישיבת 'מרכז הרב', הוא היה מתמיד עצום כידוע, אבל היה נראה לו שלא יוכל להתפתח כראוי כאן בישיבה. הוא בדק מקומות אחרים, והחליט לעבור לישיבת 'סלבודקה' שבבני ברק. כמדומני שבאותה עת היה ראש הישיבה שם: הגאון הגדול הרב יעקב ישראל קנייבסקי הידוע בכינויו הסטייפלר, או ה'קהילות יעקב' על שם ספרו. אחרי התלבטות קשה ואף כי הדרך הכללית לא נראתה לו, הוא קיבל החלטה שבבוקר יום המחרת הוא עובר. כבר ארז את כל חפציו בחבילות. לפתע, הופיע מרן הרב שפירא בישיבה, ניגש אליו וביקש לשוחח עמו. במשך שעות רבות של הלילה הם שוחחו ור' אברום השתדל במיוחד לברר את ההבדלים שבין הישיבות מבחינת החשיבה וההסתכלות האמונית. ובסופו של דבר הבחור דאז, דוב לייבנד, נשאר בישיבת 'מרכז הרב' ונהיה לאחד מגאוני הדור ומפוסקי ההלכה של הדור. הוא הוסיף על הספור ואמר: "אין ספק שאם הייתי הולך לשם, כל דרכי התורנית - כיום - היתה שונה לחלוטין".
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
האם מותר לפנות למקובלים?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אחדות זו מעבדה של בירורים
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
