ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ניתן לומר, שר' אברום הצניע את עצמו מאוד מאוד, כל זמן שמורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל היה חי. הוא היה צעיר מהרב צבי יהודה בעשרים וכמה שנים ומאוד העריך אותו וכיבדו. לא זכור לי שום ענין שבו הוא חלק עליו בפרהסיא, למרות שמן הסתם היו ענינים שהוא סבר בהם באופן שונה, ואף-על-פי שכל גדולי הדור העריכו אותו מאוד כאחד מגאוני הדור. כבוד התורה היה אצלו ליסוד הכל. גם מורנו ורבנו הרב צבי יהודה העריכו וכבדו מאוד.
בשנים האחרונות לחייו, היה הרב צבי יהודה שולח הרבה מעניני הישיבה לברורו והכרעתו של ר' אברום, וכן העביר לאחריותו את ניהול כספי הישיבה.
לאחר פטירתו של מורנו ורבנו הגאון והצדיק הנשגב, מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בי"ד אדר התשמ"ב, מונה ר' אברום על-ידי חברי עמותת ישיבת 'מרכז הרב' לראש הישיבה, כשלצידו עמד הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל.
עם מינויו לראשות הישיבה, עמד ר' אברום על כך שכל סדרי הישיבה ימשכו כפי שהיה בחיים חיותו של הרב צבי יהודה וכפי שקיבל מאביו מרן הרב קוק זצ"ל. בישיבות רמי"ם בביתו הדגיש הרבה פעמים במיוחד שני דברים:
א. שימשך הסדר המיוחד של לימוד אמונה ושל שעורי אמונה כפי שהיו לפני כן, וכפי שנקבע בישיבת 'מרכז הרב' על ידי מרן הרב זצ"ל (עיין גם באגרות ראי"ה ח"ב אגרת של"ט: "על דבר הישיבה, ב"ה סימני קידמה איכותית נראים במפעלנו. כעת הוספתי את המקצוע החביב והיסודי של לימוד חכמת דתנו הקדושה, הפנימית, בהגידי שלשה שעורים בשבוע את הכוזרי, על פי הרצאותי ב"ה"). ר' אברום הדגיש את חשיבות לימוד 'נתיבות עולם' של המהר"ל ואמר: "זהו שולחן-ערוך של מידות וחובה ללמוד זאת".
ב. הוא דרש מכל הרמי"ם ליזום שיחות אישיות עם בחורים, לשמוע מהם את מצבם ואם יש להם קשיים או טענות. הוא אמר: 'בדרך כלל חושבים שלבחורים שקשה להם בלימוד, יש בעיות ולהם צריך לעזור. ואני אומר, שלמצוינים יש לא פחות קשיים, אולי מסוג שונה, ולכן צריך לדבר גם עם המצוינים'.
הוא הוסיף שעורים ושיחות עם בחורים צעירים בביתו. בשעורים עם הבחורים הצעירים, הרב הדגיש מאוד את שקידת התורה ואת ההספק של דפי הגמרא. הרבה מאוד פעמים הוא חזר על המלים: 'בתורה - כמות זו איכות', כל דף גמרא שאדם לומד זוהי תוספת איכותית במדרגת התורה שלו. גם דרש להגדיל את הקצב של הלימוד בעיון. וכן שילמדו גם בלימודי בקיאות - תוספות. "שיטת הלימוד של 'ואם תאמר' 'ויש לומר' זה מה שבונה באדם שכל של תורה". "תוספות רמב"ן רשב"א - זה עיקר העיון". "מי שיודע ש"ס עם תוספות הוא מגדולי הדור". "מי שיודע מסכת כתובות עם תוספות הוא תלמיד חכם גדול".
השעור ב'קצות' שהיה במוצאי שבת-קודש, נמשך עשרות רבות של שנים ור' אברום הרבה פעמים אמר: 'הקצות נמצא כאן'. בשעור זה היו נפגשים התלמידים עם חיות עצומה של תורה, עם אהבת תורה נפלאה, וכמובן עם עמקות עצומה ובקיאות עצומה בכל הש"ס כולו.
במשך תקופה קצרה זכיתי ללמוד עם חברי הרב שחר רחמני שליט"א, אצל מורנו ורבנו. היינו מגיעים לביתו בשכונת גאולה, פעם בשבוע, ולומדים איתו בספר 'קצות החושן'. הרב היה שואל היכן אתם ואנו פתחנו בשולחן-ערוך חושן-משפט, בסימן שלמדנו באותו שבוע. בתוך שניות ספורות ר' אברום היה בתוך הענין, מהשולחן-ערוך לקצות ומיד מתחיל להקשות על דבריו מגמרות ומראשונים, ממסכת זו וממסכת זו, מתוספות כאן ושם, מקשה ומישב ושוב מקשה וכו'. הרגשתי בלימוד הזה, כאילו שיש כאן מקדח, שכל רגע מגבירים את מהירות הסיבובים שלו, והוא חודר לעומק יותר ויותר. מאוד היה קשה לרדוף אחרי מהירות המחשבה שלו.
עם פטירתו של מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל נפסק הלימוד הזה, כיון שר' אברום נהיה טרוד מאוד בעניני הישיבה ואחרי שנה נתמנה להיות הרב הראשי לישראל. עד היום אני מצטער ומרגיש שהפסדנו הפסד גדול מאוד.
מן הראוי לצרף כאן הדרכה בסיסית יסודית, לבחורי הישיבה, שעליה היה חוזר מורנו ורבנו, בפני בני הישיבה פעמים רבות מאוד: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה...", אומר הספורנו: "ראה - הביטה וראה, שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג ברוב, כי אמנם אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות... ושניכם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו", "צריך לדעת שיש לך ברכה או קללה, אין דרך אמצעית, צריך לחיות בגדלות, אין פשרות. אדם צריך להשתדל להיות גדול צריך לשאוף להיות גדול יותר, ולא להיות אדם קטן. גם לא להיות תלמיד חכם קטן. צריך לפתח שאיפה גדולה יותר, לדעת מי אנו ולמה ראוי לנו לשאוף". כך היה רגיל מורנו ורבנו לשנן בפני בני הישיבה וכך היה מפתח בנו יותר ויותר שאיפות גדולות.
שמעתי מבנו של מורנו ורבנו הגאון הגדול הרב דוב ליאור שליט"א, שבעת שהרב ליאור היה בחור בישיבת 'מרכז הרב', הוא היה מתמיד עצום כידוע, אבל היה נראה לו שלא יוכל להתפתח כראוי כאן בישיבה. הוא בדק מקומות אחרים, והחליט לעבור לישיבת 'סלבודקה' שבבני ברק. כמדומני שבאותה עת היה ראש הישיבה שם: הגאון הגדול הרב יעקב ישראל קנייבסקי הידוע בכינויו הסטייפלר, או ה'קהילות יעקב' על שם ספרו. אחרי התלבטות קשה ואף כי הדרך הכללית לא נראתה לו, הוא קיבל החלטה שבבוקר יום המחרת הוא עובר. כבר ארז את כל חפציו בחבילות. לפתע, הופיע מרן הרב שפירא בישיבה, ניגש אליו וביקש לשוחח עמו. במשך שעות רבות של הלילה הם שוחחו ור' אברום השתדל במיוחד לברר את ההבדלים שבין הישיבות מבחינת החשיבה וההסתכלות האמונית. ובסופו של דבר הבחור דאז, דוב לייבנד, נשאר בישיבת 'מרכז הרב' ונהיה לאחד מגאוני הדור ומפוסקי ההלכה של הדור. הוא הוסיף על הספור ואמר: "אין ספק שאם הייתי הולך לשם, כל דרכי התורנית - כיום - היתה שונה לחלוטין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
