ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כשהתורה מספרת על יציאת מצרים היא כותבת: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב מב). פירש שם רש"י שהיה הקב"ה שומר ומצפה דורות רבים לקיים לאברהם את ההבטחה שאמר לו בברית בין הבתרים להוציא את ישראל ממצרים. "בלילה הזה אני גואל את בניך". ליל ט"ו בניסן. הלילה המיועד לגאולה משנים קדמוניות.
אברהם יודעת את התאריך המיועד לצאת בניו ממצרים. גם הוא מחכה לו. שומר ומצפה לו בכיליון עיניים. הוא בטוח בו שיהיה ולכן הוא אוכל מצות בליל טו בניסן הרבה לפני שהגאולה מגיעה בפועל, הרבה לפני שבצקם של אבותינו לא מספיק להחמיץ "עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם". הוא אופה מצות ואוכלם ארבע מאות שנה קודם ליציאה. הוא יודע שבלילה הזה יגאלו בניו ממצרים והוא חוגג אותו איתם באכילת מצות.
כל בני ביתו של אברהם לומדים ממנו את המנהג הזה. אפילו לוט שעזב את בית אברהם ובחר בסדום לא שוכח את המנהג הזה של בית אברהם. הוא זוכר להכניס אורחים למרות מנהג המקום של סדום. לאורחים אלו שבאו לבקרו בסדום הוא אופה מצות כמו שהיה נהוג בבית אברהם. "וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ" (בראשית יט ג) למה מצוות? למה לא לחם? מסביר רש"י: ש"פסח היה" (שם).
רבינו בחיי על התורה (בראשית יח ח) מסביר שזאת הסיבה שבגללה אברהם לא מביא לפני המלאכים לחם כמה ימים קודם לכן בעת ביקורם בביתו. למה רק "חמאה וחלב ובן הבקר"? הרי בתחילה הוא אומר לשרה "מהרי שלוש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות". למה הוא לא מביא לפניהם את הלחם? "והנכון לפרש כי היה זה מפני אסור חמץ. "וזהו שהזכיר כאן "עֻגֹת": 'לושי ועשי עֻגֹת' ובענין לוט הזכיר "וּמַצּוֹת אָפָה" כדי להשלים בין שניהם: "עֻגֹת מַצּוֹת". כלשון שנאמרה ביציאת מצרים (שמות יב לט) "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם". והנה כל התורה כולה רמזים, ומה שחסר כאן גלה כאן.
וכי יצחק אוכל שני גדיים בארוחה אחת?
מכאן נבין יותר לעומק את הסיפור של יצחק והברכות. שכשרבקה מבינה שעשו הולך לקחת את הברכות מיצחק היא אומרת ליעקב: "לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב". מקשים חכמינו: "וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק? אלא פסח היה, האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים (רש"י שם משם פרקי דר"א).
גם יצחק כמו אביו אברהם אוכל קרבן פסח הרבה שנים לפני שהקב"ה פוסח על בתי בני ישראל במצרים. בלילה הזה המיועד לגאולה מתכוון יצחק לברך את בנו הבכור. בלילה הזה מתברר ליצחק שעשו הוא לא הבכור האמיתי, לא לו מגיעה הברכה והוא מעביר את הברכה ליעקב. עשו צועק צְעָקָה גְּדֹלָה על איבוד הבכורה. ממש כמו המצריים שבדיוק באותו לילה גם הם צועקים צעקה גדולה עד מאד על אותו עניין של איבוד הבכורה לבניו של יעקב.
ליל פסח של העתיד
הפסוק המתאר בתורה את יציאת מצרים מספר לנו גם על העתיד. "הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם". לכן קרבן פסח הוא מצוות עשה לדורות. בכל דור ודור יש חובה על כל יהודי להקריב קרבן פסח. חכמינו לימדו כי בכמה וכמה מקומות התגלה הקב"ה על ישראל דווקא בליל זה לגאול אותם מיד צר. על הפסוק האמור בספר מלכים (ב פרק יט לה) "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" אומרים חז"ל הלילה ההוא, המפורסם – פסח היה. לכן בשמיני של פסח בחו"ל מפטירים "עוד היום בנב לעמוד" פסוקים שמדברים על הנס שאירע בפסח עם סנחריב מלך אשור. (רש"י מגילה לא.)
גם על האמור באחשורוש (אסתר פרק ו א) "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" אומר התרגום שהלילה הזה מיועד לגאולתם של ישראל. באותו לילה נלקחה שרה לבית אבימלך וניצלה כסימן לבניה שינצלו משוביהם. באותו לילה יצאו ישראל משיעבוד מצרים. בלילה הזה מתגלות הנבואות לנביאים והחזיונות לבעלי החלומות. "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" אחשורוש כי שנת מלכו של עולם נודדת, שהרי הלילה הוא "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'".
ארבעה לילות חושך שמהם יוצא אור גדול
אומר התרגום יונתן (שמות שם). כי ארבעה לילות חשוכים שיצא מהם אור גדול מוזכרים בספר הזיכרון של הקב"ה. הראשון היה בבריאת העולם: "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". מתוכו התגלה אור ה': "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" – זו רוחו של משיח (רש"י). "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".
הלילה השני נזכר בברית בין הבתרים. ברית שאברהם רואה בה את כל הגלויות של ישראל לדורותיהם. "והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" – כנגד ארבע מלכויות. באותו מעמד נגלה עליו ה' וכורת איתו ברית גם על גאולת מצרים "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". וגם על הגאולה של אחרית הימים. "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" כל עשרת עממין שיכבשו בימיו של משיח, בגאולה אחרונה.
הלילה החשוך השלישי הוא ליל פסח. מצד אחד חושך גדול מכת בכורת שבאה אחרי מכת חושך. "וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף" (שמות יא ו). צעקה שמוזכרת רק פעם אחת לפני כן, בליל הפסח של יצחק. "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד". (בראשית כז לד). בשני המקומות מתגלה באותו לילה מיוחד מתוך הצעקה מי הבכור האמיתי. "בני בכורי ישראל".
הלילה הרביעי המוזכר בספר הזיכרונות של ה' הוא הלילה שבו יגאל העולם גאולת עולמים. גאולה מהרשע של הרשעים, מהרוע של הרעים. בלילה ההוא יפלו כל הכבלים הכובלים את הצדיקים מלעשות את פעולתם. בלילה ההוא יתגלה אורו של משה - המאיר כפני חמה. וגם אורו של משיח. בלילה ההוא יתברר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" (ישעיה ס ב). אכי"ר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
