ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הזכרון - ההסטוריה וההלכה היהודית שמים דגש רב על הזכרון: "זכר למעשה בראשית", "זכר ליציאת מצרים", "זכור את אשר עשה לך עמלק" ועוד. זאת מכיון שבאמצעות זכרון העבר יש לנו אפשרות ללמוד לקח להווה ולקראת העתיד.
כך יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא יום של לימוד .
לימוד על מסירות נפש למען החבר ולמען הכלל, לימוד על אהבת הארץ, ומעל לכל לימוד על מעלתם של ישראל קדושים. הרב קוק במאמרו "על במותינו חללים" מתחבט ומתייסר בבקשת הסופר אז"ר להספיד שני חלוצים שנרצחו בידי פורעים ערביים, משום שהם "פורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול מצוות מעל צווארם", ועליהם נפסק "אין מתאבלים עליהם וכו'". אולם בסופו של דבר כותב הרב: "גם על הנבדלים הגמורים כנפי חסד של אהבת אם פרושות, אחרי אשר נהרגו בידי זרים... כמה הם למעלה במעלת קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים".
אותם חיילים ואזרחים אשר נפלו בידי אויבים בשל יהדותם, מתגלה בהם סגולתם הגדולה עד כדי "קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים"!
אך עלינו ללמוד לא רק מהנופלים אשר אינם אתנו, כי אם גם מאשר ישנו פה עמנו עומד היום. עלינו ללמוד מהנשארים בפצעם הפיזי ונכותם הגופנית, ומהנשארים כאן שכולים ללא יקירהם. מאלה גם אלה עלינו ללמוד תעצומות נפש מהן! מאלה גם אלה עלינו ללמוד להתמודד עם אתגרים פרטיים ולאומיים.
סבי זקני ז"ל שכל במלחמת השחרור שלושה ילדים ואח. לאחר המלחמה ירדה המשפחה לשפלה באוטובוס הנהוג בידי בנו מאיר יבלח"א. לקראת סוף הדרך נעמד האב ליד בנו ואמר לו "מאיר, אני מתנחם". עצר מאיר את האוטובוס ושאל את אביו בתדהמה "אבא במה אתה מתנחם?" ענה לו אביו: "נסענו מירושלים ועברנו את לוד, רמלה, יהוד ובית דגון הערביות, ולא קיבלנו אבן, נסענו באופן חופשי! זה עלה לי הרבה! זה עלה לי בשלושה ילדים ואח, ובביתי (בכפר העברי נווה יעקב) שחרב, אבל ארץ ישראל היא שלנו". ומספר הבן מאיר: "אז אמרתי לעצמי: עם הורים כאלה אנחנו יכולים להיות גאים!". אלה האנשים אשר נשארו אתנו ומהם עלינו ללמוד.
לימוד העבר הוא על מנת ליישם בהווה ובעתיד, כדברי הרב קוק במאמרו "עיר האבות" באזכרה לנרצחי תרפ"ט: "אולם אם אנו עושים את האזכרה הזאת, הרי מטרתה להביא את הזכרון הזה והרגשות התוססים בליבנו לידי פעולה מעשית לשם בנית חברון והקמת הריסותיה".
דומה, שסיפורו של גוש עציון, נפילתו במלחמת השחרור, זכירתו במשך 19 שנות גלות מהגוש, והחזרה אליו מיד לאחר מלחמת ששת הימים, יכול להוות דוגמא טובה לכוחו של זכרון העבר לחיי ההווה והעתיד.
הזכרון איננו רק לימוד - הזכרון הוא גם כבוד! השכחה משליכה את המעשה או האדם אל תהום הנשיה. לעומתה הזכרון משמר את האדם ומעשיו ובכך מכבד אותם. כך, בזוכרנו את הנופלים אנו מקיימים להם יד ושם כאן בארץ, ובכך מכבדים אותם ואת זכרם.
כמו בלימוד כך גם בכבוד - עלינו לכבד לא רק את ההולכים, אלא גם את הנשארים אשר נושאים עמם את צער השתיקה בשם כולנו, ובחייהם מצווים לנו את החיים.
מתוך הבנת ענינו של הזכרון, מבינים אנו שיום הזכרון אשר אנו בפתחו אינו יום של דכאון, יאוש ושיפלות רוח חלילה. נכון, זהו יום כואב, אך זהו כאב של כבוד ולמידה המביאים גאון וזקיפות קומה!
בשולי הדברים נוסיף, שבלומדנו משניות לע"נ הנופלים, עלינו לזכור שזה לא רק לימוד ל זכותם, אלא גם לימוד ב זכותם, שהרי בזכות מסירות נפשם אנו יכולים לשבת בבית המדרש וללמוד, כדברי הגמרא בסנהדרין (מט:): "אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואלמלא יואב לא עסק דוד בתורה".
בתפילה שנהיה מהמתאבלים על ירושלים וחלליה ונזכה לראות בשמחתם.משליכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
