ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- "שנים אוחזין" במציאה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"... איכא חד צד דלא קני, איכא דאמרי משיכה בחמור, ואיכא דאמרי הנהגה בגמל ."
הרמב"ם פסק כ"איכא דאמרי" האחרון, וזו לשונו בהלכות גזלה ואבדה פרק י"ז הלכה ה':
"שנים שראו גמל או חמור של מציאה וקדמו שניהם והנהיגוהו או משכוהו או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם, במה דברים אמורים בחמור; אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך - המושך קנה אבל לא המנהיג ."
לעומת זאת, בהלכות טוען ונטען (פרק ט' הלכה ז) הרמב"ם השמיט את הדין המיוחד הזה:
"שנים... שהיו רוכבין על גבי בהמה אחת, או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג... זה אומר הכל שלי וזה אומר הכל שלי - כל אחד משניהן נשבע בנקיטת חפץ שאין לו בזה הדבר פחות מחציו ויחלוקו..."
מהרמב"ם משמע, שכאשר הם טוענים "הכל שלי" והם אינם מבררים את טענתם; יתכן שהם קנו את הבהמה ממישהו שמכר להם אותה; ולכן הם יחלקו את הבהמה ואפילו שזה גמל. ולפיכך, הרמב"ם הביא את הדין הזה בהלכות טוען ונטען - בלא לחלק בין המקרים השונים. אולם אם הם יטענו במפורש שהם מצאוה - אזי יש לקיים בהם את חידוש הדין - שהנהגה לא קונה בגמל. ולפיכך, הרמב"ם הביא את הדין המחודש הזה רק ביחס לדיני מציאה.
הבדל בין קנייני מציאה לבין קנייני מקח וממכר
הרמב"ם מחלק בין קנין משיכה שבמציאה לבין קנין משיכה שבמקח-וממכר. הרמב"ם סבור, שקנין המשיכה במקח-וממכר ובמתנה , הוא מתקנת חכמים; אך קנין משיכה במציאה קיים בפני עצמו מן התורה. 1 לשיטת הרמב"ם, קנין משיכה במציאה הוא למעשה קנין משיכה בהפקר. שהרי מדין תורה כל אחד יכול לזכות ממטלטלין שהם הפקר - אם יעשה קנין ראוי.
הרמב"ם סבור שקנין המשיכה שקיים בהפקר נלמד מקנייני התורה שמצאנו בגנב; מפני ששני הקניינים נעשים ללא הקנייה של הצד השני. ולפיכך, באופן שהגנב קונה מטלטלין לענין כפל וחיובי אונסין - כך קונה כל אחד חפץ של הפקר (ומציאה).
לעיל בפרק "מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב" התבאר שלשיטת הרמב"ם קיימת מחלוקת סוגיות. הסוגיה בבבא מציעא דף י' ע"ב סבורה שקנייני הגנב דומים לקנייני מקח וממכר, והגנב קונה באמצעות הבאה ל"חצירו"; אך הסוגיה בסנהדרין דף פ"ה ע"ב סבורה שהגנב קונה באמצעות הבאה ל"שליטתו" - והרמב"ם והרי"ף הכריעו כמוה. ההבנה הזו גורמת להבדל המיוחד שנוצר בשילוב של הנהגת ומשיכת גמל.
אם אדם מצא גמל והוא מנהיג אותו לבדו, מכיוון שהגמל נמצא סמוך לו והגמל מציית לפעולות ה"הנהגה" , 2 הרי שהוא שולט בו - והוא זכה בגמל. אך אם אדם אחר נמצא עמו, והאדם האחר מושך את הגמל; האנשים סבורים שהגמל נכנע כלפי המושך ולא כלפי המנהיג; ולפיכך המושך קנה ולא המנהיג.
אולם במקח-וממכר. בשנים שחיזרו אחר בעל הגמל, שימכור להם את הגמל; קנין המשיכה פועל מדין תקנת חכמים. ובאופן זה אין זה משנה מי נראה שולט יותר. וכל אחד מהם מכניס את הגמל לתוך ד' אמות חדשות בסימטא (שהם חצירו); ובכך שניהם קונים יחד את הגמל.
לדיוק זה בדברי הרמב"ם - שקנייני מציאה דומים לקנייני גניבה והם שונים מקנייני מכירה - יש סיוע ממקום נוסף. הרמב"ם לא הזכיר שקנין משיכה במציאה (ובהפקר) יהיה דווקא בסימטא. לפי מה שהתבאר הדבר מתבקש מאליו. הרי"ף והרמב"ם סבורים, שקנין משיכה במציאה נלמד מקנין משיכה בגנב; - ולשיטתם גנב קונה במשיכה גם ברה"ר, אם הוא הביא שם את הדבר הגנוב לשליטתו. ולפיכך, גם במציאה והפקר שנמצאים ברה"ר, אם הזוכה הביא אותם שם לשליטתו - הוא קנה אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
