ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
שוב נלקחת אשתו של אברהם, שרה אמנו, על ידי מלך.
בפרשת 'לך לך' היא הובאה אל הרמונו של פרעה מלך מצרים ובפרשתנו אל הרמונו של אבימלך מלך פלשתים.
לכאורה, מדובר כאן בחזרה נוספת על חטאם של בני האלהים המופיע בסוף פרשת בראשית:
"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ". (ו' ב, שם)
מפרש רש"י "בני האלהים - בני השרים והשופטים ... מכל אשר בחרו - אף בעולת בעל, אף הזכר והבהמה". עיינו בדברנו לפרשת נח תשס"ט.
בהמשך לדברינו בפרשיות הקודמות, זוהי הפרה חמורה של הברית שנכרתה עם בני נח לאחר המבול, ברית שסימלה הוא ראיית הקשת.
אף על פי כן, כנראה שיש הבדלים רבים בין יחסה של התורה למעשיו של פרעה ובין יחס הכתוב למעשיו של אבימלך.
יתכן וזו גם הסיבה לכריתת הברית המופיעה בסוף פרשתנו, כפי שנבאר בהמשך.
לקיחתה של שרה בידי פרעה והחזרתה מתוארים בקיצור רב בפרשת 'לך לך':
"וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד:... וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה ... וַיְנַגַּע יְקֹוָק אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא ... וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ: וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (י"ב יד-כ).
פרעה שנפגע קשה, מנסה לסיים את הפרשה במהירות האפשרית תוך ניתוק כל קשר עם אברהם ועם אנשיו.
לעומת זה, הפרשה מתארת בפרוטרוט את השתלשלות המקרה עם אבימלך-מלך פלשתים וההשוואה מגלה רשימה ארוכה של הבדלים.
א. אבימלך זוכה להתגלות ישירה של הקב"ה אליו: "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה".
פרעה לעומתו מבין שהוא צריך לשנות משהו רק בגלל הנגעים הגדולים.
ב. הכתוב מצטט את אבימלך הטוען כלפי מעלה כי הוא צדיק: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג" לא זו אף זו, אבימלך זוכה לכך שהכתוב מצטט אותו בטענתו לתום ולנקיון כפיים: "בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת"
ג. הקב"ה מסכים עם טענותיו של אבימלך: "גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי"
ד. אבימלך איננו מתכחש לחומרת האירוע . הוא מכנס את עבדיו בדחיפות תוך הכרה והכרזה כי לקיחת שרה היא חטא חמור: "וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא לְכָל עֲבָדָיו וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד: וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ...".
ה. אברהם הוא זה שמתנצל על הדרך בה בחר: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי: וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא ...".
ו. אבימלך מכיר במעלתו הרוחנית של אברהם ומציע לו ולאשתו הגנה ורשות לגור בבטחה וברחבות בארצו: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב...".
ז. אברהם מעדיף את הישיבה בארץ פלשתים על הישיבה בקרב הכנענים בחברון ומתגורר בארצם תקופה ארוכה יותר: "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" (כ"א לד ורש"י שם).
כנראה שהבדלים אלה הם שהביאו את אברהם למסקנה כי יש מקום לקשירת קשר של ברית לדורות בינו ובין אבימלך וזרעו.
גם בימנו לפני כריתת ברית או חתימת הסכם כדאי לבדוק את רמתו המוסרית של הצד שכנגד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
